למה נתניהו לא נלחם בפשעי השנאה?
בדיון בכנס הרצליה בנושא פעולות "תג מחיר" מתחו המשתתפים ביקורת על הטיפול הרופף של הממשלה בתופעה, והזהירו מהסתבכות ביטחונית חמורה.
שנה שלמה לקח לשב"כ ולמשטרה לעלות על עקבותיו של צעיר בן 18 מההתנחלות יצהר שבשומרון, שמואשם כי השתתף בפשע שנאה בכפר אבו גוש הסמוך לירושלים. ביוני 2013 נוקבו צמיגיהן של 34 מכוניות ביישוב, ועל קירות בתים רוססו כתובות גזעניות כמו "ערבים החוצה". לפני שלושה שבועות, בתום חקירה סמויה, הצליחו החוקרים לעלות על עקבותיו של הצעיר ולקשור אותו לאירוע. ביום ראשון (8 ביוני) הוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים.
הזמן הרב שלקח למשטרה ולשב"כ לאתר את האחראי למעשה מצטרף לסטטיסטיקה הידועה, שלפיה רק חלק קטן מפשעי השנאה המכונים "תג מחיר" מפוענחים.
בשבועות האחרונים, בעקבות לחצים פוליטיים מהימין, ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה פעם נוספת את דרישתם של ראש השב"כ יורם כהן, שרת המשפטים ציפי לבני והשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ', להכריז על מבצעי פעולות תג מחיר כחברים בארגון טרור. נתניהו העדיף להשאיר על כנה את ההחלטה שהתקבלה ביוני 2013 בקבינט המדיני-ביטחוני, ושלפיה תג מחיר יוגדר כ"התאחדות בלתי מותרת" בדומה לארגוני צדקה שקשורים לטרור הפלסטיני.
יש הבדל משמעותי בין שני המונחים: בעוד ההגדרה של "ארגון טרור" מאפשרת ענישה חמורה של עד 20 שנות מאסר, ההגדרה השנייה היא רכה הרבה יותר ומאפשרת למדינה רק לעקל את רכושה של ההתארגנות. על פי דו"ח הטרור העולמי האחרון של משרד החוץ האמריקאי עולה כי ב-2013 אירעו 399 מתקפות של "מתנחלים קיצוניים" נגד פלסטינים. הדו"ח מתייחס לפשעים אלה כאל אירועי טרור, והוא כולל ביקורת חריפה על הטיפול הישראלי במבצעים שלהם.
