ישראל פולס

תיק ה"הגנה" של ישראל

p
המחבר
בקצרה
ישראל מגיעה מוכנה למשבר המשפטי-בינלאומי הצפוי בעקבות מבצע "צוק איתן". צה"ל הקפיד לתעד בזמן אמת את הלחימה בעזה, ואסף אלפי ראיות לפשעי מלחמה מצד חמאס. לתיק ההגנה צורפו גם עדויותיהם של צוותי תקשורת זרים.

;

הקמתה של ועדת גולדסטון, שחקרה את פעולות צה"ל במהלך מבצע "עופרת יצוקה" [2008] ופרסמה דו"ח קשה, צרובה בקרב הישראלים כאירוע טראומטי במיוחד. השופט ריצ'רד גולדסטון הביע, לימים, חרטה על הדו"ח הקטלני שפרסם נגד ישראל, אבל הנזק נגרם. בשנים האחרונות אירעו לא מעט תקריות בינלאומיות, כשבכירים ישראלים דוגמת שרת החוץ (דאז) והמשפטים הנוכחית, ציפי לבני, נאלצו לדלג על נחיתות בנמלי תעופה "בעייתיים" כהית'רו, לונדון, מחשש פן תביעות פרטיות שהוגשו על ידי אזרחים נגדם יובילו למעצרם.

השיא הגיע כשהאלוף במילואים דורון אלמוג, לשעבר אלוף פיקוד הדרום, נחת בלונדון וקיבל הוראה מצוות השגרירות הישראלית לא לרדת מהמטוס לאחר שהתקבל מידע, כי קיים נגדו צו מעצר בממלכה המאוחדת. אלמוג ציית, נשאר על סיפון המטוס עד שזה המריא בחזרה לישראל.

כעת, עושה רושם שהניגון הזה חוזר. המועצה לזכויות אדם של האו"ם כבר הודיעה שתפתח בחקירה רשמית. בכירים פלסטינים ביקרו בהאג ובדקו את האפשרות להגשת כתבי אישום נגד בכירים ישראלים בבית המשפט הפלילי הבינלאומי. הדברים האלה מעוררים דאגה רבה בירושלים. "המועצה לזכויות אדם תלך לנו על הראש, זה ברור", אמר לי השבוע שר קבינט ישראלי בכיר, "זה גוף אנטי ישראלי קיצוני גם ככה, הם ינצלו כל הזדמנות לפגוע בישראל. מצבנו בעולם מאוד מסובך עכשיו, בעקבות התמונות מעזה. שרי חוץ מאירופה מתקשרים כמעט על בסיס יומי כדי לספר לנו עד כמה התמונות מעזה מייצרות גל ציבורי חסר תקדים נגד ישראל ואווירה מורעלת, שמגבירה את האנטישמיות. צריך לצפות גם ליוזמות משפטיות פרטיות, שיגרמו לנו לא מעט בעיות", הוסיף השר.

התסכול בישראל, לאור הנתונים הללו, הולך וגובר. אין קורלציה בין היחס שישראל מקבלת מהמנהיגים באירופה, בארה"ב, באוסטרליה, בקנדה ובמקומות אחרים, לבין מה שקורה ברחובות.

"המנהיגים מבינים אותנו, הם מכירים את הנתונים, הם יודעים את האילוצים, העולם כבר מכיר טוב יותר את הטרור הרצחני של אל קאעידה, דע"אש וחמאס, ולכן הם יודעים שאין לישראל ברירה אלא להשתמש בכל האמצעים שיש בידה כדי להגן על אזרחיה. הבעיה הגדולה שלנו היא מול האזרחים הפשוטים, הציבורים הגדולים במדינות השונות, שכל מה שהם יודעים ורואים זה את התמונות הקשות בטלוויזיה. הם לא מכירים את המצב, הם לא באמת יודעים שחמאס יורה מתוך אזורים מאוכלסים, מחביא רקטות בבתי ספר, ממלכד מרפאות ומסתתר מאחורי נשים וילדים, בעודו הורג את חיילי צה"ל ומשגר אלפי רקטות לעבר העורף הישראלי. כל מה שהציבור בעולם מכיר זה את המספרים, וכשהוא רואה שאין התאמה בין האבדות בצד הפלסטיני לאבדות בצד הישראלי, הוא זועם".

אלא שהפעם, בניגוד לפעם הקודמת ב"עופרת יצוקה", ישראל מגיעה למשבר הזה מוכנה. צה"ל נכנס למבצע "צוק איתן" עם הוראה מיוחדת, כתובה, של שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, המורה לצבא לצלם ולתעד את כל האירועים בזמן אמיתי. המטרה: לאסוף כמה שיותר ראיות לפשעי מלחמה מצד חמאס. הוכן תיק מיוחד, שנקרא "תיק הגנה", ובו אלפי ראיות, רובן בתמונות, סרטוני וידאו וראיות מודיעיניות נוספות, שמתעדות את השימוש שעושה חמאס באזרחים. לתיק צורפו גם עדויות של צוותי תקשורת, דוגמת צוות הצילום ההודי שתיעד אנשי חמאס מציבים סככה ומתחתה מקימים אתר לשיגור רקטות – בחצר האחורית של בית מלון במרכז המאוכלס והשוקק של עזה.

בכל יחידה לוחמת של צה"ל יש היום צלם מיוחד שמתעד את האירועים. על רבים מהלוחמים מותקנות מצלמות משוכללות. כל אמצעי החוזי והתצפית של ישראל, ממטוסי אף-16, דרך מסוקי תקיפה, בלוני תצפית וכלי טיס לא מאוישים, יודעים היום לצלם ברזולוציות רגישות במיוחד כל דבר שזז בגיזרה. ישראל תוכל להציג בפני העולם את דפוס הפעולה של חמאס, שהופך בכוונת מכוון את אזרחיו לנכס אסטרטגי, מעין מכשול טקטי שמוצב בחזית על מנת להגן על מטרות הטרור.

לעזרת ישראל באים עכשיו רבים מהעיתונאים הזרים שסיקרו את המבצע בעזה ונמצאים בשלבי עזיבת הרצועה. עד עכשיו, הם היו נתונים לטרור החמאס, לאיומים, למחיקת סרטים, החרמת קלטות וסכנה מוחשית לשלומם אם ידווחו דיווחים שלא מוצאים חן בעיני חמאס. עכשיו, כשהעיתונאים יוצאים, מודים רבים מהם שישראל צדקה. כך היה עם צוות הצילום ההודי, כך קרה השבוע עם העיתונאי האיטלקי גבריאל ברבאטי, שהודה שעכשיו, כשהוא כבר לא בעזה, אפשר לגלות שהילדים שנהרגו במחנה הפליטים שאטי הם תוצאה של שיגור רקטה כושל של חמאס, ולא של ירי ישראלי.

עדויות הכתבים הולכות ומצטברות, כולל סיפורים על "זירות הפצצה" ישראלית שבוימו מראש, על איומים ועל העובדה שאכן מפקדת חמאס והבונקר המרכזי שלו נמצאים מתחת לבית החולים "שיפא".

"אני מקווה", אומר גורם ישראלי בכיר, "שתסמונת הצביעות העולמית תתפוגג מתישהו וגם האנשים עצמם, לא רק מנהיגיהם, יפנימו מה שקרה כאן. מזכ"ל האו"ם תקף ביום רביעי [6 באוגוסט] באופן חריף את ישראל ודרש לחקור את ההתקפות על בתי הספר של אונר"א, במקום שיגיש התנצלות על כך שממתקנים של האו"ם שיגרו רקטות על העורף הישראלי באופן קבוע, וגם אחסנו רקטות שנועדו לפגוע בנשים וילדים".

ענף הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית למד בשנים האחרונות את מסקנות ועדת גולדסטון לפרטי פרטים. במקביל, הוקמה ועדה ישראלית בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל, שהורתה על כמה פעולות ושינויים בדפוס הפעולה הישראלי במבצעים מהסוג הזה, גם זה כלקחים מיוחדים של דו"ח גולדסטון.

הפעולות הללו גרמו לכך שהפרקליט הצבאי הראשי ואנשיו מאשרים היום מטרות בדקדקנות רבה, ופוסלים הרבה מטרות עבור צה"ל, למרות הידיעה הברורה שמדובר במטרות השייכות לארגון טרור (חמאס או הג'יהאד האסלאמי).

הנושא עורר מחלוקות רבות בתוך הצוותים הישראלים. יש הסבורים, שכל מבנה ששייך לחמאס יכול להיות מוגדר כמטרה, גם אם השימוש בו הוא לא צבאי גרידא. ברגע שהארגון עצמו הוא טרור, כל נכסיו טרור. בפרקליטות הצבאית לא שיתפו פעולה ולא אישרו את המטרות הללו.

חילוקי דעות סוערים במיוחד נרשמו בין הדרגים הצבאיים של צה"ל לבין הדרגים המשפטיים סביב הטיפול במנהרות הטרור והתופת שחפר חמאס בעזה, מנהרות שחודרות לשטח ישראל ודרכן נכנסו טרוריסטים שביצעו פיגועים קשים בשטח הישראלי. הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף דני עפרוני, פסל  כמה מהפתרונות שגיבש צה"ל לצורך נטרול המנהרות.

יחד עם זאת, חלו בנושא התפתחויות נוספות: אם בעבר, מטרה שנמצאה ליד מסגד, מוסד לימודי או מוסד רפואי לא אושרה, הפעם חלק מהמטרות הללו אושרו. "העולם כבר למד", אומר גורם צבאי בכיר, "שהטרור האסלאמי מנצל אתרי דת, חינוך ורפואה כדי להסתתר, לייצר או לשגר רקטות. יש לנו את זה באינספור סרטוני וידאו. הטמנת או ייצור רקטות במסגד הפכה כבר לעניין שבשגרה, ולכן המסגדים איבדו את החסינות שלהם", אמר.

כך או אחרת, תיק ה"הגנה" גובש וכעת עמלים מומחים ישראלים סביבו על מנת שיהיה מוכן להצגה בפני כל פורום אפשרי. בנוסף לתיק זה, שקלה ישראל להגיש גם "תיק התקפה". הרעיון הזה נגנז בסופו של דבר, אולם עד היום מחזיקים בכירים ישראלים רבים בדעה כי מדובר בהחמצת הזדמנות. "היינו צריכים להכין תיק מפורט", אומר בכיר במערכת הביטחון, "בו נצביע על כל שיגור רקטה מעזה לכיוון ישראל, נראה באיזה סוג רקטה מדובר, היכן בדיוק היא הייתה אמורה לנחות וכמה הרוגים היא הייתה אמורה להפיל, אלמלא 'כיפת ברזל' יירטה אותה".

הבכיר הישראלי סבור, כי המשפט הבינלאומי אמור לשפוט שיגורי רקטות באותה חומרה גם אם השיגור לא גרם בסופו של דבר לנזקים בנפש. "המכ"ם של כיפת ברזל יודע להצביע בדיוק על הנקודה בה הרקטה אמורה ליפול, ברזולוציה של מטרים ספורים, ואם היינו מציגים לעולם את הכמות המבהילה של הרקטות ששוגרו ואת הכוונות שהסתתרו מאחוריהן, זה היה יכול להדגים מול מה אנחנו מתמודדים כאן".

כך או אחרת, בישראל לא שוגים באשליות. "ברור לנו שתהיה מערכה משפטית לא פשוטה הפעם", אמר לי השבוע גורם בכיר במשרד המשפטים. בפעם הקודמת, החליטה ישראל להחרים את ועדת גולדסטון ו"לא להשתתף במשחק המכור הזה". הפעם צפוי ויכוח מעניין בקבינט סביב הסוגיה. לא כל שרי הקבינט צפויים לתמוך בהמשך ההתעלמות מוועדות החקירה של האו"ם, למרות שהפורומים הללו נחשבים למשוחדים מראש נגד ישראל.

"יש לנו הרבה חומר וכדאי לנו ללכת איתו לוועדה", אומר אחד הישראלים העוסקים בסוגיה. ההחלטה הסופית תיפול בחודשים הקרובים.

 

 

 

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: war crimes, united nations, palestine, israel, human rights, gaza strip

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept