ישראל פולס

סדר פוליטי חדש: שקיעתן של החונטות הוותיקות

p
המחבר
בקצרה
הבחירות לנשיאות שיקפו את התהליך העמוק שעוברת המערכת הפוליטית מאז המחאה החברתית, והוכיחו שהכללים בהם פעלה במשך שנים השתנו. למשל שיתופי פעולה מחוץ למסגרות הישנות והעדר סלחנות כלפי פוליטיקאים החשודים בפלילים.

במארס 2009, לאחר דיון סוער וקולני בוועידת מפלגת העבודה, הכריעו החברים בעד הצעתו של יו"ר המפלגה אהוד ברק להצטרף לממשלת נתניהו השנייה. הקרב היה לא פשוט, אך מול קבוצת המתנגדים הגדולה, שטענה כי אסור לעבודה להלבין שוב ממשלת ימין ועליה להשתקם באופוזיציה, פעלו כוחות חזקים הרבה יותר: פואד בן אליעזר, יו"ר ההסתדרות הכל יכול עופר עיני והשר שלום שמחון, מקורבו הנצחי של ברק.

שלושת המגה פוליטיקאים ששלטו אז במנגנוני המפלגה וחבריה העניקו לברק כהונה נוספת כשר ביטחון, ותירצו זאת בכך שמפלגת העבודה בממשלה תמתן אותה מבחינה מדינית וכלכלית. האישור שהשיג ברק מוועידת המפלגה היה המשוכה האחרונה במהלך פוליטי רחב הרבה יותר: סיכום סודי בין נתניהו לברק, אז יו"ר האופוזיציה, לחבור יחד לאחר הבחירות. את ברק לא עניין אז שהעבודה קיבלה סטירת לחי מהבוחר והתרסקה ל-13 מנדטים. הדבר הנכון עבורה אז היה להיבנות מחדש באופוזיציה. הוא רצה להמשיך לשבת במשרד הביטחון, וכך היה. במבחן התוצאה, ישיבתה של העבודה בממשלה לא הובילה לפריצת דרך מדינית ולא עצרה את המשך דהירת יוקר המחייה והגידול במספר העניים.

המהלך הפוליטי המשמעותי הזה, שאירע לפני כחמש שנים בסך הכל, ממחיש עד כמה השתנתה המערכת הפוליטית מאז. גם הבחירות לנשיאות בשבוע שעבר [10 ביוני] הציפו מעל פני השטח את עומק השינויים הדרמטיים.

ראשית, ההתמודדות עצמה הוציאה מהמשחק כמה פוליטיקאים בכירים ביותר שביקשו להיבחר לנשיא. כך למשל השר סילבן שלום (הליכוד), שכוחו העצום במפלגה בעבר הלא רחוק אפשר לו להתמנות לשר אוצר ולשר חוץ, ולתכנן את כיבוש לשכת ראש הממשלה דרך בית הנשיא. אבל כעת הוא מתמודד על שיקום שמו, אחרי שפרש מההתמודדות בעקבות חשדות להטרדה מינית של עובדת בלשכתו. שלום נותר חבול ציבורית, ואופציית התמודדותו לראשות הממשלה אינה מוזכרת עוד.

גם ח"כ מאיר שטרית (התנועה) היה בעברו שר במשרדים בכירים כגון האוצר והמשפטים. שטרית, שכמעט נבחר לנשיא, מתמודד בימים אלה עם חשדות להטרדה מינית של עוזרת ביתו, וספק רב אם אחרי הבחירות הבאות ישוב לכנסת.

שתי דמויות מרכזיות נוספות בפוליטיקה הישראלית נדחקו החוצה בעקבות הבחירות לנשיאות. האחת היא יו"ר הכנסת לשעבר דליה איציק, בעבר מבכירי "קדימה" ומקורבת לשמעון פרס; השני הוא פואד בן אליעזר, שאיבד את כל עולמו כאשר שלושה ימים בלבד לפני הבחירות בהן צפוי היה לנצח הוא נקרא לחקירת משטרה מביכה.

הבחירות לנשיאות הוכיחו שהכללים לפיהם פעלה במשך שנים המערכת הפוליטית השתנו, והיא עוברת תהליך עמוק של שינוי וניקיון. למשל בהעדר סובלנות וסלחנות כלפי פוליטיקאים הנחשדים במעשים פליליים. בן אליעזר פרש מהמרוץ אחרי חקירה אחת במשטרה, כי הבין שבמבנה הנוכחי של הכנסת המבטאת "פוליטיקה חדשה" אין לו סיכוי לשרוד. גם שלום, שהתיק נגדו נסגר בשל חוסר בראיות, הבין שבאווירה הפוליטית החדשה הוא לא יוכל להתמודד.

האווירה הציבורית הזאת היא שהובילה גם לדרישה מהמתמודדים לחשוף את הונם. זאת אחרי שהתברר שבן אליעזר מימן חלק מקניית דירת הפאר שלו, שעלתה תשעה מיליון שקלים, באמצעות הלוואה מאיש עסקים עשיר. הוא לא דיווח על כך ואף לא העניק הסבר סביר מדוע שמר 600 אלף דולר בכספת על שמו.

למה שנהוג לכנות "ניקוי אורוות" יש להוסיף את ירידתם מהבמה בחודשים האחרונים של שני ראשי ממשלה בפוטנציה: אהוד אולמרט, שתכנן קמבק ויאלץ לבלות זמן מסויים כנראה מאחורי סורג ובריח לאחר שהורשע שוחד; והרמטכ"ל הפופולארי לשעבר גבי אשכנזי, שתכנן לכבוש את ראשות העבודה ואחר כך את ראשות הממשלה. אשכנזי, שפטרוניו הפוליטיים אגב היו עיני ופואד, מסובך עד מעל לראשו בפרשת הרפז, ובשנים הקרובות יילחם על שמו הטוב.

הפוליטיקה החדשה, שנכנסה אל חיינו בבת אחת בבחירות האחרונות כתגובה ציבורית מהדהדת למחאה החברתית, היא רק תחילתו של שינוי גדול ועמוק הרבה יותר. השחקנים הראשיים החדשים - יו"ר "יש עתיד" יאיר לפיד ויו"ר "הבית היהודי" נפתלי בנט הביאו עמם סגנון ניהול חדש. גם לאחר שהברית ביניהם התפרקה, היא עדיין משפיעה על המערכת הפוליטית במובן זה שהוכיחה שיש כוח לשיתופי פעולה גם מחוץ למסגרות הישנות (וזה בדיוק מה שקרה בבחירות לנשיאות).

במילים אחרות: זה ההבדל בין הכוח העסקני של עיני, פואד וברק, שהצליחו לגבש יחד עם נתניהו ממשלת אחדות ב-2009, לבין כוח חדש לגמרי, לפיד ובנט, שכפה על נתניהו ממשלה שלא רצה בה. לנתניהו לקח זמן להבין שכללי המשחק השתנו, והיה לכך ביטוי גם באופן שבה התנהלה מפלגת העבודה בראשות שלי יחימוביץ' מול נתניהו: היא סירבה להצעותיו הנדיבות להיכנס לממשלה. עיני ופואד, שניסו לשכנע אותה להצטרף, נדחו בגסות. גם היום, כשיצחק הרצוג עומד בראשות העבודה, מזערי  הסיכוי שהסיעה המורכבת ברובה מח"כים חדשים תיגרר לממשלת נתניהו "לקידום התהליך המדיני".

מה השלב הבא? על פי כל הסקרים, בנט ולפיד כאן כדי להישאר גם בבחירות הבאות. אמנם הם כבר לא בני ברית אבל הם מתחילים לצבור ותק במערכת הפוליטית ולהשפיע עליה בדרכם. גם ברית נתניהו ושר החוץ אביגדור ליברמן התפוררה ולא תשוב עוד בבחירות הבאות. ליברמן, שמצוי בגישוש מתמיד עם השר לשעבר וכוכב "הרוח החברתית" משה כחלון, מבין שהחיבור לליכוד מיצה את עצמו.

על כחלון ניתן לומר כמעט בוודאות כי יהיה שחקן משמעותי בכנסת הבאה או אולי אפילו בממשלה הבאה. כחלון, אחד האנשים עם חוש הריח המחודד ביותר בסביבה, שנשם מילדות את תנועת הליכוד, יתמודד במסגרת פוליטית חדשה. כחלון הבין עוד בבחירות האחרונות, כשפרש ברגע האחרון, כי הליכוד בראשות נתניהו הקצין עד מאוד והתרחק מהשכבות החלשות. גם תוצאות הבחירות, מהן יצאו נתניהו וליברמן בשן ועין, הוכיחו עד כמה הבעיה של הליכוד גדולה. עניין זה בא לידי ביטוי בבחירות לנשיאות: נתניהו וליברמן לא הצליחו למנוע את בחירתו של שנוא נפשם רובי ריבלין. בנוסף, שר הפנים גדעון סער, בן הדור החדש בליכוד, הצליח למצב את עצמו כיריב אפשרי לנתניהו בבחירות הבאות לאחר שתמך בריבלין על אפם וחמתם של נתניהו ורעייתו.

על ירידת האטרקטיביות של מפלגת השלטון, שהפכה בשנים האחרונות לביתו הפוליטי של הימין הקיצוני, ניתן ללמוד גם מהתרחשות שנרשמה בשולי הבחירות לנשיאות. לאחר שנודע שריבלין הוא הנשיא הנבחר ואת מקומו יתפוס הח"כ לשעבר כרמל שאמה הכהן, הבא בתור ברשימה לכנסת, הפתיע שאמה כשבראיונות שהעניק סיפר כי אינו נלהב מהחזרה לליכוד, וכי לקראת הבחירות הבאות ישקול להצטרף לכחלון. שאמה הסביר עוד כי תנועת הליכוד מתרכזת במגרון וחברון על חשבון ערי הפריפריה, ולכן יעדיף בית חדש שיפעל לטובת כלל הציבור. במילים אחרות, מה ששאמה אמר זה שהליכוד בהרכב ובמצב הנוכחי הוא מפלגה בשקיעה, ובחוץ קורים דברים חדשים ברוח התקופה.

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: yair lapid, politics, naftali bennett, israel, avigdor liberman

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept