ישראל פולס

ראש אמ"ן לשעבר: אפשר לשקול התנתקות נוספת

p
המחבר
בקצרה
האלוף (מיל') עמוס ידלין שופך מים קרים על ההפחדות של נתניהו, וטוען כי מבחינת הסכנות והאיומים הקונוונציונליים, מצבה של ישראל מעולם לא היה טוב יותר, כותב בן כספית.

האלוף במילואים, עמוס ידלין, היה ראש אמ"ן בצה"ל עד לפני שנתיים. בישראל, ראש אמ"ן הוא "המעריך הלאומי". הוא האיש היושב בראש הפורום החשאי המכונה "ועדת ראשי השירותים", פורום בו משתתפים גם ראש השב"כ וראש המוסד, יחד עם המזכיר הצבאי של ראש הממשלה. בסופו של יום, הערכת המודיעין הלאומית של ישראל נמצאת בידיו של ראש אמ"ן, החולש על חלק הארי של קהיליית המודיעין הישראלית המשובחת ועתירת הנסיון. אין בישראל תפקיד רגיש יותר, אחראי יותר או נפיץ יותר מראש אמ"ן.

ידלין הוא איש זהיר, מאופק, טייס מצטיין בחיל האוויר שהשתתף בתקיפת הכור הגרעיני בעיראק  [1981], שנולד למשפחה פוליטית (אביו, אהרן ידלין, היה שר חינוך), ומטפח גינונים ג'נטלמניים ונימוסים אירופיים בלב המזרח התיכון המיוזע. הוא שותף לחלק מהביקורת הנוקבת שנמתחה על הקברניטים הישראלים על ידי עמיתיו מאיר דגן (לשעבר ראש המוסד) ויובל דיסקין (לשעבר ראש השב"כ), אבל הוא הקפיד למתוח את הביקורת שלו בחדרי חדרים, ולא "התפוצץ" איתה בחוץ. הוא היה גם שותף (אם כי לא עיקרי) למאמץ של הצמרת הבטחונית של ישראל (הרמטכ"ל אשכנזי, ראש השב"כ דיסקין וראש המוסד דגן), למנוע מבנימין נתניהו ואהוד ברק לבצע מניפולציות שיאפשרו להם לגרור את  מדינת ישראל להרפתקאות מסמרות שיער ומיותרות טרם זמנן בין השנים 2011-2008. בניגוד לרבים אחרים, כשסיים את הקאריירה הצבאית המזהירה שלו לא הלך ידלין "לעשות לביתו", אלא המשיך לעשות את אותם הדברים פחות או יותר, תחת דגל אחר. עכשיו הוא ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל-אביב, שהוא אולי מכון המחקר הביטחוני-אזרחי הבולט והחשוב בישראל בשנים האחרונות.

 ביום שני התייצב ידלין והציג את הערכת המצב האסטרטגית של המכון לשנת 2013. בדרכו השקטה והמאופקת, שפך ידלין דלי של מי קרח על תוכניותיו האסטרטגיות של ראש הממשלה בנימין נתניהו. יום או יומיים לפניו חזר נתניהו על המנטרה שלו, שאמורה לסייע לו בהרכבת ממשלה "רחבה ככל האפשר", והעלה את העניין האיראני על ראש שמחתו. נתניהו, אמן הפחדות בעל שם בינלאומי, ניפח כהרגלו את מפת הסכנות והאיומים המרחפת מעל המדינה השברירית, וניסה לדרבן את שותפיו הקואליציוניים הפוטנציאליים לעזוב את השטויות ולמהר פנימה. ואז בא ידלין. הערכת המצב שהציג שפעה אופטימיות, היו בה הרבה יותר סיכויים מסיכונים, ואפילו בנושא הנפיץ ביותר, הלוא הוא הגרעין האיראני, הוריד ידלין את הטון, הקטין את הלהבות, וקבע שאין שום וודאות ששנת 2013 תהיה אכן "שנת ההכרעה". הרי כך הוגדרו גם השנים 2012 ו-2011 ואפילו 2010 בשעתן, אך כולן נאספו אל אבותיהן בשיבה טובה, ללא "הכרעה" כלשהי. ידלין סבור שיכול להיות שגם השנה לא יקרה שום דבר בחזית האיראנית, והוא יודע לנמק את זה.

צריך להבין משהו: העובדה שכל שנה מחדש מוגדרת בישראל כשנה המכריעה, הקריטית, הדרמטית והרת הגורל ביותר בתולדות המדינה בפרט והעם היהודי בכלל, מסייעת לקברניטים ולראשי מערכת הביטחון להמשיך לתחזק תקציב ביטחון מפלצתי, שהתנפח בעשור האחרון כמעט פי שתיים. ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט חשף לאחרונה שכדי להכין תקיפה פוטנציאלית באיראן בזבזו נתניהו וברק בשנת התקציב האחרונה 11 מיליארד שקלים. גם אם הסכום מופרז, העקרון ברור. "בהפחדות תעשה לך תקציבים" - זו השיטה בישראל. אז ידלין בא וקבע שהשנה הזו יכולה להיות שנת סחבת נוספת. ארה"ב והמערב יציגו בקרוב הצעה מפתה לאיראנים, הצעה שנחשפה כאן לאחרונה. יש בהחלט פוטנציאל לכך שייווצר מצב שהאיראנים ימשיכו להקפיא את ההתקדמות שלהם ויעדיפו להשאר ב"טווח הסתערות" לפצצה, אבל לא לחצות את הקו האדום האמריקני, עד יעבור זעם. זה יכול להיות המצב גם לעוד כמה שנים. על פי ידלין, ישראל בהחלט "יכולה לחיות" עם סיטואציה כזו, שעדיפה על פצצה, או על הפצצה.

וישנו גם העניין הסורי. בחודשים האחרונים נמצא הציבור בישראל תחת מתקפת הפחדות באשר לצפוי לנו ביום שאחרי אסד. מצד שני, היום כבר אף אחד לא יודע מתי יגיע, אם בכלל, היום הזה. הנבואות ניתנו בשרשרת, אך הוזמו בזו אחר זו. אסד נלחם במורדים, ולהיפך, כבר מעל שנתיים, ולא רואים את הסוף. בסיפור הזה מעורבים ובוחשים כוחות עצומים ואינטרסים צולבים מכל הצדדים, כך שאי אפשר באמת למפות אותם כרגע. הערכת המצב של ידלין אכן קובעת שנפילת אסד תועיל לישראל, בניגוד לטון הרשמי שמנסה להפוך גם את האירוע הזה לשלילי מבחינה לאומית, אבל מציינת שבכל מקרה סוריה של אחרי המשבר תהיה מסוכנת לישראל הרבה פחות מסוריה שלפניו. הצבא הסורי, קובעת הערכת המצב, שחק את עצמו ואת יכולתו להוות יריב משמעותי לישראל. הקשב הסורי יהיה פנימה, ולא החוצה. יהיה הרבה מה לתקן ולשקם בסוריה של אחרי המלחמה, ולכן במצבת הסיכונים המיידיים ניתן יהיה למחוק אותה כמדינת אוייב רלוונטית למשך תקופה ארוכה. אם אלה אינן חדשות טובות, אז כנראה שכבר לא יהיו לנו כאלה.

למערכת הביטחון, אלה חדשות רעות. כי הנגזרת מהערכת המצב של ידלין ברורה: אויביה הקונבנציונליים של ישראל הולכים ומתמעטים, הולכים ונחלשים. מצרים נמצאת במצב דומה, גם שם הקשב פנימה, ולא החוצה, גם שם מתנהל מאבק איתנים בין גורמים שונים על מהותה וזהותה של המדינה, גם שם ישראל הפכה לסוג של זכרון מתוק ורחוק. נכון להיום, האיומים העיקריים שנותרו הם איום הטרור, משמעותי ומתוחכם מתמיד, והאיום האיראני. כל האמור לעיל אמור לאותת, וזה חבוי בהערכת המצב של ידלין במאמר מוסגר, שניתן בהחלט לבצע קיצוץ עמוק בתקציב הביטחון הישראלי בלי לפגוע במוכנות, בכוננות ובביטחון הלאומי.

והיה עוד משהו: ידלין מציין ומדגיש את החובה לחדש את התהליך המדיני מול הפלסטינים. ישראל חייבת להציג יוזמה מדינית מרחיקת לכת, אמיתית ואמיצה על השולחן. אין סכנה מיידית להשתלטות חמאס על יהודה ושומרון, קובע ידלין, אבל יש סכנה ממשית לקריסת הרשות הפלסטינית כפרטנר וכמי שמנהלת את חייו של העם השכן לישראל. אם התהליך המדיני לא יסתייע, אומר ידלין, כדאי לישראל לעצב את עתידה בעצמה. וגם את גבולותיה. קרי: התנתקות נוספת.

כל אלה הן בשורות לא רעות לעם בישראל, אבל חדשות רעות לבנימין נתניהו, כשהוא מנסה להשתחרר מתסבוכת פוליטית אופיינית, מכה אלקטורלית בבחירות, ולהקים ממשלה חדשה.

 

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: syria, israel, iran, intelligence

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept