ישראל פולס

רוב הסיכויים שגם ב-2 במארס בלילה לא נדע מי ראש הממשלה הבא

p
המחבר
בקצרה
הקיפאון במפת הגושים נמשך גם אחרי כל החיבורים והאיחודים. אף אם גנץ יעמוד בראש סיעה של 38 מנדטים, הוא פשוט יגדל על חשבון מפלגות השמאל; מנגד נתניהו מבין שהוא לא יכול להעביר מצביעים מכחול לבן לליכוד ופועל לשמור על הקיים.

הציפייה שמשהו חריג יתרחש עד המועד האחרון להגשת הרשימות המתמודדות לכנסת ה-23, משהו שישבור את הקיפאון בחלוקת הגושים, התנפצה ביום רביעי בלילה [15 בינואר]. אחרי האיחוד משמאל של העבודה-גשר ומרצ, צופפו שורות גם מימין לליכוד בחיבור של הימין החדש, הבית היהודי והאיחוד הלאומי. נדמה כי בשני המחנות למדו את הלקח. הפעם האגואים והצהרות העבר הושמו בצד, והסכמי איחוד גובשו ונחתמו בזריזות בתוך שעות. כך צומצם הסיכוי שמפלגה מסוימת לא תעבור את אחוז החסימה ותפיל את הגוש שלה, אף שעוצמה יהודית של איתמר בן גביר נשארה ברגע האחרון מחוץ לחיבורים ותתמודד עצמאית.

במקרה של מפלגות הימין האיחוד נחתם דקות לפני חצות, אחרי שהדד ליין הוארך מעט. זה היה אחד הערבים הביזאריים בתולדות הכנסת, והיו לא מעט כאלה בשנה האחרונה. שיבוצי שמות המועמדים ברשימת הימין המאוחדת נערכו כשברקע בן גביר ההמום חורך את מסכי הטלוויזיה בהשתלחות בשידור חי ביו"ר הבית היהודי שר החינוך רפי פרץ, שהפר הסכם מוקדם וחתום עמו והשאיר אותו לבדו מחוץ לאיחוד. הציונות הדתית נראתה באותם רגעים במלוא עליבותה; חבורה אינטרסנטית, כוחנית, ללא הנהגה וסמכות, שמנוהלת על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.

מבחינת נתניהו, האיחוד הזה הוא הרע במיעוטו. הוא הטיל את כל כובד משקלו כדי שכל מפלגות הימין ירוצו יחד, כולל עוצמה יהודית. אמנם בן גביר נשאר מחוץ לאיחוד, אבל החיבור של הימין החדש, הבית היהודי והאיחוד לאומי הציל אותן מסכנת אחוז החסימה.

אבל גם אחרי הסידורים הפנימיים בתוך הגושים וההתכנסות למספר מצומצם של רשימות, מתברר שמפת המנדטים כמעט שלא השתנתה. בסקרים שהתפרסמו למחרת [16 בינואר] בכל ערוצי הטלוויזיה כחול לבן אמנם שומרת על פער מסוים מהליכוד, אבל יחסי הכוחות בין הגושים לא השתנו משמעותית לעומת סקרים קודמים. לפי הסקרים, הליכוד מצליח להשיג מעל ל-30 מנדטים חרף השבוע הקשה שעבר נתניהו כשהכנסת החלה לדון בחסינותו. כחול לבן ממשיכה להיות הרשימה הגדולה ביותר, ולפי סקר חדשות 11 אף מגדילה את הפער מהליכוד לחמישה מנדטים (31-36).

ובכל זאת, הסיכוי שב-2 במארס בלילה נדע מיהו ראש הממשלה הבא, הוא קלוש. מתברר שלא הרבה השתנה מאז בחירות אפריל 2019. נתניהו הוא עדיין מנהיג הליכוד ואיש אינו מאיים עליו במפלגתו. מאחוריו גוש הימין-חרדים יציב ונאמן. מנגד בני גנץ עדיין מוביל בבטחה את כחול לבן, ואת המפתח להקמת ממשלה חדשה מחזיק – כמו בשתי מערכות הבחירות הקודמות – יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן. הוא שומר על כוחו בסקרים, כך שלאף אחד מהגושים אין 61 מנדטים בלעדיו.

אבל לא רק זה. המגבלות, ההתניות והפסילות נותרו בעינן ואף התחזקו מאז הבחירות בספטמבר 2019. החזית בין ליברמן לחרדים התחממה עוד יותר והפכה למלחמת עולם של ממש. ליברמן גם חזר והודיע שאין לו כוונה לשבת עם חברי הכנסת הערבים בקואליציה, ושוב כינה אותם "תומכי טרור". בכחול לבן, נתניהו היה ונשאר סדין אדום ואפילו יותר מכך. מאז הבחירות האחרונות הוא הפך לנאשם בשוחד, כך שהסיכוי של ממשלת אחדות כשנתניהו בראש לא קיים.

סקרי עומק שמבצעות הרשימות השונות מציירים תמונה של קיפאון. מעולם לא היה מצב שבו אחוז המתלבטים הוא כה מזערי. מדובר במספר חד ספרתי של כ-5%. כשבודקים את מספר המתלבטים בין גוש הימין לגוש השמאל, מקבלים מספר קטן עוד יותר של כ-2%. מכאן שמרבית המצביעים כבר מגובשים בהצבעתם ואין להם כוונה לשנות אותה.

במקרה של נתניהו שוב מוכח שהסתבכותו הפלילית כבר מתומחרת במנדטים. הוא אמנם נחלש, אבל לא מדובר בקריסה או במגמת ירידה חדה. אחרי שרוב מפלגות הימין התאחדו וחלפה הסכנה שהן לא תעבורנה את אחוז החסימה, נתניהו בוודאי ירגיש בטוח "לשתות" להן מנדטים כדי לצמצם פערים מול כחול לבן. גם בכחול לבן ירגישו חופשיים "לשתות" מנדטים מהעבודה-גשר-מרצ המאוחדות.

כל זה כאמור לא ישנה את מפת הגושים. גם אם גנץ יעמוד בראש סיעה גדולה של 38 מנדטים, הוא יגדל על חשבון מפלגות השמאל. במקרה כזה הוא צפוי להיות הראשון לקבל את המנדט להרכבת ממשלה, אבל כל עוד נתניהו יצליח לשמור על בלוק הימין-חרדים וליברמן ימשיך לשבת על הגדר, הוא ייקלע במהרה לדרך ללא מוצא.

נתניהו חסום כמעט מכל כיוון, אבל בקלפים המעטים שעוד נותרו בידיו הוא משחק היטב ושורד. הניצחון על גדעון סער בפריימריז על ראשות הליכוד העניק לו רוח גבית וחיזק אותו בתוך המפלגה. מיד אחר כך רכבת החסינות יצאה לדרך וזו נקודת התורפה שלו. לכן בכחול לבן יעשו הכל כדי להשאיר את הסוגייה על סדר היום בכל דרך. מנגד נתניהו ינסה לברוח מהחסינות וכתב האישום בכל דרך.

בשבוע הבא [23 בינואר] צפוי להגיע לישראל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, מה שילכוד את סדר היום ויעניק לנתניהו הזדמנות צילום יקרה איתו. אם יתממשו ההערכות ופוטין יודיע עד אז על שחרורה של נעמה יששכר, זה יגביר את העניין סביב הביקור ויעניק לנתניהו נקודות זכות. אבל ספק אם הנקודות הללו ישפיעו על חלוקת הגושים.

נתניהו מיטיב לקרוא את מגמות ההצבעה ומבין שהוא לא יכול להעביר מצביעים מהמרכז הפוליטי אליו, כלומר מכחול לבן לליכוד, אך הוא פועל לשמור על הקיים. שר בליכוד סיכם בשיחה עם אל-מוניטור את מצבו של נתניהו כך: "הסיכוי שיהיו לו 61 מנדטים הוא מזערי, וגם הוא יודע את זה. אבל אם ישמור על הכוח שלו כיום, זה יהיה הישג ולכחול לבן לא תהיה ממשלה".

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: left-wing, right-wing parties, benjamin netanyahu, israeli elections, knesset

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

אל תחמיצו
אף סיפור
הירשםו לניוזלטר שלנו
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept