ישראל פולס

המהלך הטקטי המסוכן של הרשימה המשותפת

p
המחבר
בקצרה
אזרחי ישראל הערבים, שיצאו מאדישותם ונהרו לקלפיות, מצפים לראות משמעות מעשית להצבעתם: החלפת שלטון נתניהו. כוונת הרשימה המשותפת לשבת בשלב ראשון על הגדר ולא להמליץ לנשיא על גנץ עלולה לפגוע בתמיכה הציבורית הרחבה בה.

הסיבה העיקרית לעלייה הדרמטית במספר המצביעים הערבים בבחירות השבוע הוא הרצון להשיב לנתניהו בקלפי על ההסתה נגדם. ראשי הרשימה המשותפת אף אומרים בגלוי, שמסע ההסתה של הליכוד ושל ראש הממשלה והניסיון להציגם כגונבי בחירות הניעו את מצביעיהם לנהור לקלפיות. "תשמע אבו יאיר (הכוונה לנתניהו) להסתה יש מחיר", צייץ יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה למחרת הבחירות [18 בספטמבר]. בציוץ נוסף למחרת הוא התענג מכך שהרשימה המשותפת יכולה לקבוע על מי תוטל מלאכת הרכבת הממשלה. "לידיעתכם, לשון מאזניים בערבית זה בידט אלקבאן", הוא כתב.

לכאורה, סביר ביותר שהרשימה המשותפת תמליץ לנשיא המדינה רובי ריבלין על בני גנץ. אבל כשמכניסים למשוואה שיקולים פוליטיים נוספים, לא בטוח שכך יקרה. להמלצה על גנץ, קרי מימוש רצון הבוחר לנקום בנתניהו על ההסתה נגד הציבור הערבי, יש מחיר פוליטי מבחינת הרשימה המשותפת. לכן, המפלגה לא תמליץ על איש ותבחר להמתין לסבב שני, בהנחה שהמומלץ הראשון ייכשל במלאכת הרכבת ממשלה.

הסיבה הראשונה לאי-המלצה היא בל"ד, אחת המפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת. בל"ד מתנגדת להמליץ על "מפלגת הגנרלים" – כחול לבן. את המשוכה הזו ייתכן שניתן לעבור, כי בל"ד היא רק רבע מהרשימה כולה, אבל ישנה סיבה נוספת, טקטית. מקור בכיר ברשימה המשותפת מסביר בשיחה עם אל-מוניטור: "אם נמליץ עליו עכשיו והנשיא אכן יטיל על גנץ את מלאכת הרכבת הממשלה, הוא ירכיב ממשלת אחדות עם ליברמן והליכוד. (במקרה כזה) שום דבר מהדרישות להיטיב עם הציבור הערבי לא ימולאו".

אחרי הבחירות גנץ שוחח בטלפון עם ח"כ עודה ועם ח"כ אחמד טיבי. גם יאיר לפיד יצר עמם קשר וניסה להבין מהם "אם ניתן לסמוך עליהם". הוא לא קיבל הבטחה מפורשת לכך, ונקבע כי ראשי הרשימה המשותפת ייפגשו בימים הקרובים עם ראשי כחול לבן. בפגישה יציגו ראשי המשותפת את דרישותיהם לכחול לבן טרם יקבלו החלטה להמליץ לנשיא על גנץ. בכל מקרה זה לא צפוי לקרות בסבב הראשון, כנראה בתיאום עם כחול לבן. ההערכה היא כי הנשיא ריבלין יטיל תחילה על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה, שכן לגנץ יהיו כנראה פחות ממליצים ללא תמיכתה של הרשימה המשותפת. אבל נוכח תוצאות הבחירות – 55 מנדטים למחנה הימין-חרדים, נתניהו לא יוכל להרכיב ממשלה. הפעם הוא גם יתקשה לחזור על הטריק שלו מבחירות אפריל ולפזר את הכנסת. הפעם לא יהיה לו רוב לזה. ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן והרשימה המשותפת, שהצביעו באפריל בעד פיזור הכנסת ה-21, לא יתנו ידם למהלך נוסף שכזה. או אז, ח"כ עודה וחבריו לרשימה המשותפת יביעו תמיכה בגנץ לראשות הממשלה – לא בחינם כמובן. יהיה לכך מחיר.

דרישות הרשימה המשותפת אינן נוגעות לתפקידי שרים בממשלת גנץ. חבריה מבינים כי גנץ יתקשה להרכיב ממשלה שבה יישבו יחד ליברמן וחברי הכנסת הערבים. זה תסריט לא הגיוני ודי אם נזכיר את האמירות המסיתות של ליברמן נגדם כגון "גיס חמישי" או "מחבלים". תמיכה מבחוץ היא תסריט סביר יותר.  

רשימת הדרישות הוכנה עוד בטרם נודעו תוצאות הבחירות וההישג המרשים של הרשימה המשותפת, שמציב אותה כלשון מאזניים נוספת ליריב הגדול ליברמן. ח"כ טיבי פרסם ערב הבחירות את "רשימת הדרישות" בעיתון ידיעות אחרונות, רשימה שעליה כבר הסכימו עקרונית ראשי ארבע המפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת.

בראש הדרישות הנעת התהליך המדיני עם הפלסטינים. יש לשים לב לניסוח העדין של הדרישה, שנועד להקל על גנץ וחברי כחול לבן הימניים לקבל אותה. לא נכתב "הקמת מדינה פלסטינית" ולא הוצב שום מתווה להסדר, אלא נרשם בעמימות "כינון תהליך מדיני שיוביל למימוש חזון של שתי מדינות על בסיס קווי 67'". את המילה "חזון" סביר שגנץ, יאיר לפיד, ואפילו משה יעלון יוכלו לקבל.

דרישה אחרת נוגעת לתפקידים בכנסת – מינוי נציגי הרשימה המשותפת לראשות ועדות הכספים והפנים. המטרה היא ברורה: ועדת כספים כדי לקדם הקצאת משאבים לשיפור מצבם של היישובים הערביים, וועדת הפנים כדי להניע את משטרת ישראל להילחם בתופעת הפשיעה במגזר הערבי. דרישות בולטות נוספות הן הקמת עיר ערבית חדשה, יסוד אוניברסיטה ערבית, הקמת בית חולים בעיר ערבית גדולה, ביטול חוק הלאום וביטול חוק העדפת יוצאי צבא בסקטור הציבורי.

במהלך הזה של הרשימה המשותפת יש סיכון מבחינתה. מצביעיה, שיצאו מאדישותם ולא החרימו את הבחירות, מצפים לראות משמעות מעשית להצבעתם. כלומר את הדחת נתניהו והחלפת שלטונו. ישיבה על הגדר בשלב ראשון כאשר ריבלין מטיל על נתניהו בשל כך את מלאכת הרכבת הממשלה, עלולה ליצור בקרב האזרחים הערבים חוסר אמון במערכת הפוליטית ובנציגיהם בכנסת, ששוב לא מילאו את חובתם כלפיהם, מבחינתם.

ומה יקרה אם נתניהו יצליח איכשהו, בעזרת עריקים כאלה ואחרים או עם ליברמן, להרכיב ממשלת ימין צרה וקיצונית? "זה לא יכול לקרות", אומר הבכיר ברשימה המשותפת, "אין לנתניהו מניין לקחת שישה מנדטים חסרים כדי להקים ממשלת ימין".

בימים הקרובים גנץ ולפיד (שאמורים לחלוק ברוטציה את תפקיד ראש הממשלה) ישמעו מנציגי הרשימה המשותפת איזו דרך ייסורים הם מכינים להם כדי לקבל את תמיכתה. זה עשוי להיחשב כמהלך מבריק של חברי הכנסת הערבים, אבל עלול גם להותיר אותם בלי שום דבר. גנץ ואנשיו כבר מנהלים גישושים ראשונים עם המפלגות החרדיות, יהדות התורה וש"ס. ייתכן כי המפלגות הללו מבינות שימי שלטונו של נתניהו חלפו, ושאם לא יעברו צד במהרה הן יישארו מחוץ לקואליציה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept