ישראל פולס

מה באמת מעניין את המצביעים הערבים?

p
המחבר
בקצרה
לא בריאות, לא חינוך ולא השלום עם הפלסטינים – מה שהכי מטריד את המצביעים הערבים הוא נושא הביטחון האישי ביישוביהם. רוב הגורמים הפוליטיים במרכז-שמאל יכולים להיענות לסדר היום הזה ובכך לתרום להגעת הבוחרים הערבים לקלפי ב-17 בספטמבר.

בעבר, לקראת הבחירות, היו מהדורות החדשות בטלוויזיה נפתחות בהבטחה של מגישי המהדורה כי במהלכה יפורסם מדגם בחירות. הצופים היו ממתינים בדריכות לרגע הזה שהיה מגיע, בדרך כלל, במחצית השנייה של המהדורה; בינתיים הם היו נאלצים לצפות בנושאים אחרים שפחות עניינו אותם. כל מדגם כזה היה גורם לפוליטיקאים לאבד פעימה, ובקרב הצופים הוא היה מגביר את המתח לקראת יום הבחירות.

הפעם, לקראת הבחירות לכנסת ה-22, קשה למצוא משהו משעמם יותר מן המדגמים. הם דומים מאוד זה לזה, והם אף דומים למדגמים קודמים שפורסמו באותם הערוצים שבועות וחודשים קודם לכן: בערך 56-54 מנדטים לכל גוש ובערך עשרה מנדטים לישראל ביתנו של ליברמן, כאשר שום מפלגה משמעותית אינה מסתכנת באי חציית אחוז החסימה. אם קורה משהו, הוא קורה בתוך כל מחנה; ההבטחות הגדולות של כחול לבן להשיג קולות מן הימין, או הבטחותיו של עמיר פרץ לקבל תמיכה בפריפריה, אינן ממומשות בינתיים. גם אל הימין ובכלל זה ימינה, אשר העמידה בראשה אישה חילונית המצפה שחילונים מכבדי מסורת יצטרפו אליה, לא עוברים מן השמאל.

התקשורת מנסה, במאמצים גדולים, ליצור עניין בבחירות הקרובות, אך לשווא. בינתיים האירועים הקיצוניים ביותר הם גילוח שפמו של יו"ר מפלגת העבודה-גשר ושיחות הטלפון ההזויות שמנהלת רעייתו של השר רפי פרץ, האיש שנאלץ לוותר על מנהיגותו קצרת הימים בראש הימין הדתי.

מה שכן עשוי להביא לתזוזות בין הגושים הוא אחוז ההצבעה, והפוטנציאל המשמעותי ביותר שאינו ממוצה נמצא בקרב ערביי ישראל. העובדה שב-9 באפריל נותרו יותר ממחציתם בבית משמעותה שיש ציבור גדול שבכוחו, בנסיבות מסוימות ואם יצביע בשיעור דומה למצביעים היהודים, להכריע את הכף.

לכאורה, ככל שמדובר בבעלי זכות הבחירה הפלסטינים הישראליים, השתנו הנסיבות: הקמת הרשימה המשותפת הייתה אחת הסיבות לעלייתם השתתפותם בהצבעה ב-2015; התפרקות הרשימה תרמה לירידה בהיקף השתתפותם בבחירות לכנסת ה-21; וכעת איחודה מחדש של הרשימה עשוי שוב להביא ליציאתם מבתיהם.

הרמזים הנשמעים על כך שהפעם המפלגות הערביות לא ידחו מראש כל אפשרות לקחת חלק ב"גוש חוסם" ואפילו בשלטון עצמו (ככל שעוררו כעס בקרב חלק מחברי הכנסת הערבים, וככל שהוכחשו למחצה) – עשויים גם הם לשנות את תחושתם של ערבים רבים בישראל כי אין שום השפעה לנציגיהם בכנסת. גם ההחלטה החדשה [26 באוגוסט] של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, האוסרת על הצבת מצלמות בקלפיות במגזר הערבי, עשויה לתרום להגברת ההצבעה הערבית. באפריל זה היה מהלך מתוחכם מצדו של הליכוד, אשר גרם למצביעים רבים לחשוש פן עינו הבוחנת של השלטון שוזפת את הצבעתם (אף שלא היו מצלמות מאחורי הפרגוד). אם הפעם לא יהיו פעילי ליכוד שיצלמו בקלפי, סביר להניח שאפקט ההרתעה ייעלם ויהיה בכך כדי להעלות את אחוז ההצבעה ביישובים הערביים. מנגד, התחושה שיוצרת כחול לבן בכך שאינה רוצה לגעת בערבים, שמבהירה כי גם גוש חוסם לא ייווצר כתוצאה מתיאום מראש עם חברי הכנסת הערבים ושאין מה לדבר על השתתפות נציגי הרשימה המשותפת בשלטון, עלולה לגרום לבוחרים ערבים שלא להגיע לקלפי ב-17 בספטמבר.

מאמצים רבים נעשו בשנים האחרונות כדי להבין מדוע אחוז המצביעים הערבים נמוך מזה של היהודים. לכאורה, הם מושפעים הרבה יותר מהחלטות ממשלתיות ומתקציבים המקפחים אותם, וככל שיהיו להם נציגים רבים יותר בכנסת, שישקפו נאמנה את חלקם באוכלוסייה, כך יוכלו להשפיע יותר על הקצאת משאבים לטובתם. למעשה, מה שמאפיין רבים במגזר הוא תחושות מתמשכות כי אין הבדל גדול בין ימין לבין שמאל, כי נציגיהם מכזיבים אותם, כי באים אליהם רק ערב בחירות ושוכחים אותם בין בחירות לבחירות, וכי כולם מבטיחים ואף אחד אינו מקיים חוץ מיצחק רבין, שאותו רצחו היהודים.

כשמנסים להבין מה הדבר החשוב ביותר מבחינתם, מתגלית תמונה מעניינת של סדר עדיפויות שונה מאוד מסדר היום של המצביע היהודי. רוב הגורמים הפוליטיים במרכז-שמאל (ולא רק בו) יכולים להיענות לסדר היום הזה, להבטיח ולקיים. סקר עומק שנערך לפני כחודשיים ואשר תוצאותיו פורסמו לאחרונה בערוץ 12, מראה כי קיים נושא אחד מרכזי מבחינת מצביעים אלה, ושום נושא אחר – לא בריאות, לא חינוך ולא השלום בין ישראל לפלסטינים, לא מתקרב אליו בחשיבותו. הנושא הוא הביטחון האישי בערים וביישובים הערבים בישראל.

היישוב הערבי בישראל הפך לשדה קרב בין כנופיות, בין מקבלי דמי חסות ובין צעירים מתוסכלים. ביישובים האלה קיימים מצבורים גדולים מאוד של נשק קל, והשימוש בו נעשה בלי היסוס. במהלך תקופה מסוימת העדיפו פרנסי היישוב הערבי להנמיך פרופיל בנושא זה, לומר ש"לא כצעקתה", להבטיח שהם יתגברו על הבעיה, ידברו עם ראשי המשפחות ויצליחו לשים קץ לאלימות הפנימית, אך כיום הם מודים שזה גדול מהם. הם מדברים בגלוי על חומרת המערב הפרוע כפי שרבים מהם מכנים את המצב, הן בקרב הבדואים בדרום והן במשולש ובצפון. אנשים תמימים נקלעים לריבים לא-להם ומשלמים לעתים בחייהם ולעתים בשלמות גופם. אנשים חוששים להסתובב בכפרים בשעות מאוחרות, והורים אינם מסוגלים לרסן את בניהם. הם זקוקים להתערבות ממשלתית.

תחנות המשטרה שהוקמו ביישובים הופכות להיות כתובת לזעם על השלטון. כשיש אלימות ביישוב היא מופנית קודם כל כלפי התחנה, אחר כך נגד סניף הביטוח הלאומי. אין בכוחם של שוטרים בודדים לעמוד מול התגודדויות גדולות והם זקוקים לתגבורת. השורה התחתונה היא שכדי לענות על צרכי הביטחון הפנימי בישובים הערביים בישראל יש צורך בהשקעה משמעותית הרבה יותר מזו הקיימת כיום. ביישובים הגדולים יש צורך בתחנות משטרה גדולות הרבה יותר, וביישובים הקטנים יותר יש צורך להקים תחנות שאינן קיימות בהם כיום.

אם רשימה כמו כחול לבן תהיה מודעת לכך ותהיה מוכנה להתחייב בפני הערבים כי תפעל להקצאת משאבים ליצירת נוכחות משטרתית גדולה הרבה יותר, תוך הצגת תכנית מעשית לארבע השנים הקרובות – תהיה בכך תרומה עניינית לשיפור מצבם של הפלסטינים אזרחי ישראל, והדבר עשוי גם להגביר את נכונותם לקחת חלק בבחירות הקרובות.

   

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

ד"ר יוסי ביילין מילא תפקידים שונים בכנסת ובממשלות ישראל. תפקידו הממשלתי האחרון היה שר המשפטים והדתות. לאחר שפרש ממפלגת העבודה עמד בראש מפלגת מרצ. בין השאר יזם את תהליך אוסלו, את הבנות ביילין-אבו מאזן, את יזמת ז'נווה ואת פרוייקט תגלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept