ישראל פולס

אפקט המחנה הדמוקרטי על עמיר פרץ

p
המחבר
בקצרה
לפני שהוא יוצא למשימה לצרף ליכודניקים לעבודה-גשר, ח"כ עמיר פרץ חייב לעצור את הסחף החוצה מתוך מפלגתו אל המחנה הדמוקרטי של הורוביץ-ברק-שפיר, שמסתמנת כרשימת אווירה של השמאל בבחירות הקרובות.

כשח"כ עמיר פרץ חזר לעמוד בראש מפלגת העבודה לפני כשלושה שבועות [2 ביולי], הוא ראה בעיני רוחו איך בכל שבוע עד הבחירות הוא יצליח להגדיל את כוחו במנדט, עד שיגיע אל קו הסיום עם 15 מנדטים. לפני שבוע בדיוק [18 ביולי] הפתיע את מחנה השמאל, כשהודיע על חיבור עם מפלגת גשר בראשות אורלי לוי-אבקסיס, הממוקמת בימין החברתי. פרץ, שהצהיר מלכתחילה שהמטרה שלו היא להביא קולות מהימין הרך, טרק בכך את הדלת בפני אהוד ברק ויו"ר מרצ ניצן הורביץ.

אתמול בבוקר [25 ביולי] הגיע תורו להיות מופתע. ברק, הורביץ וחברת מפלגת העבודה סתיו שפיר הציפו את הרשתות החברתיות בתמונת סלפי משותפת, שבישרה שהם מתאחדים ומקימים רשימת שמאל חדשה: המחנה הדמוקרטי.

בערבו של אותו יום מטלטל ישב פרץ באולפן חדשות 12, כשעל המסכים מולו תוצאות סקר קודר המנבא לעבודה-גשר חמישה מנדטים בלבד – אחד פחות מכוח העבודה בבחירות באפריל. מנגד, הרשימה החדשה שנוסדה באותו בוקר זינקה לעשרה מנדטים. ברק, שבימים האחרונים נקלע למצוקה ודשדש בסקרים בעקבות חשיפת קשריו עם המיליארדר המסובך בעבירות מין ג'פרי אפשטיין, הסכים לשיבוצו במקום העשירי בלבד. בהנחת האגו בצד הוא חילץ את עצמו מהתבזות. יותר מכך, האיחוד עם מרצ ושפיר הסיט את האש ממנו ואיפשר לו להמשיך להלום בבנימין נתניהו בכל העוצמה ועל הדרך לשמוח לאדו של פרץ, אשר קרא לו שלושה ימים לפני כן [22 ביולי] לפרוש כדי שלא לבזבז את קולות המחנה.

"אני מציע לכולם להתייחס לסקרים כפי שאמר (שמעון) פרס, כמו אל בושם – טוב להריח, אסור לבלוע", אמר פרץ בראיון לחדשות 12 כשעומת עם תוצאת הסקר נוכח החלטתו שלא להתאחד עם מפלגות שמאל אחרות. פרץ צודק, סקרים הם אשליה. אבל הוא גם יודע שהם משקפים תמונת מצב פוליטית עכשווית. ומשמעות הסקר האחרון היא שלא רק שפרץ אינו מביא מצביעי ימין, הוא גם לא מצליח להחזיר אל מפלגת העבודה את המנדטים שלה שנמצאים בכחול לבן. אמנם כחול לבן מאבדת מכוחה על פי הסקרים האחרונים, אך המנדטים נודדים לרשימת המחנה הדמוקרטי ולא מגיעים אל העבודה-גשר. על פי סקר חדשות 12, כחול לבן התכווצה ל-27 מנדטים. גם הליכוד מאבד מכוחו לכדי 29 מנדטים. מכאן שהמצביעים נודדים בתוך מחנה השמאל-מרכז ואין כניסה של אלקטורט חדש מימין, כפי שפרץ קיווה שיקרה.

פרץ חייב מבחינתו לעצור את הסחף החוצה מתוך מפלגת העבודה אל המחנה הדמוקרטי, שמסתמנת כרשימת אווירה של השמאל בבחירות הקרובות. ח"כ איציק שמולי, שנחשב כיום לבכיר במפלגת העבודה, הפציר בפרץ להתאחד ואף רמז כי ישקול את המשך דרכו במפלגה. למרות זאת ההערכה היא שיישאר בעבודה, וכי בעתיד יחזור להתמודד על ראשותה.

פרץ הכניס את עצמו למלכוד. מצד אחד הוא פתח את דלתות המפלגה אל הפריפריה החברתית, מזרחים ואנשי ליכוד במטרה להביא קולות מהימין; מצד שני הוא חזר והצהיר כי לא יישב עם בנימין נתניהו תחת כתבי אישום. יש כאן שני דברים סותרים.

האסטרטגיה של פרץ נשענת על הקונספציה שלפיה הוא יודע להביא מנדטים מהליכוד ובכלל לשבור את מעגל הקסמים שמונע מהשמאל-מרכז לחזור לשלטון. פרץ מרבה להשתמש בבחירות 2006 כהוכחה לצדקתו. הוא נבחר אז לראשות העבודה, הוביל סדר יום חברתי והצליח להעביר אליו כמה מנדטים מהליכוד, בעיקר מערי הפריפריה. מה שפרץ מסרב כעת לקחת בחשבון זו העובדה שב-2006 הליכוד בראשות נתניהו הייתה מפלגה מוכה וחבולה שחוותה פילוג. היא איבדה את רוב המנדטים שלה לקדימה בראשות אריאל שרון, ואילו נתניהו סיים קדנציה כשר אוצר כשעל שמו רשומות גזרות כלכליות קשות. הגזרות הללו פגעו בליכודניקים בפריפריה החברתית, והם נקמו בו על כך בחיבורם לפרץ המזרחי שבא מתוכם. כיום ב-2019 נתניהו הוא מותג חזק מאוד בליכוד. ערי הפריפריה הליכודיות זכו בתקופתו לתקציבים שמנים וקשה להאמין שתהיה שם נטישה אל פרץ, שעומד בראש מפלגת שמאל קטנה. בנוסף, לפרץ הייתה ב-2006 תשתית חזקה של מצביעי עבודה, מה שאין לו כיום מכיוון שהמפלגה ממילא נמצאת בשפל.

לזכותו של פרץ יש לומר שהוא חושב מחוץ לקופסה. הוא מבין שהמנדטים בשמאל-מרכז בשנים האחרונות הם משק סגור ושצריך למצוא דרכים יצירתיות כדי לפרוץ את המעגל הזה. "אני רואה את הסקרים אבל גם את האנשים. אנחנו פוגשים כל יום קבוצות שלמות שמעולם לא התקרבו למחנה השמאל, שמודיעות שהן יצביעו לעבודה", אמר פרץ בראיון לחדשות 12. אבל מרוב שהוא מאוהב ברעיון שרק הוא יודע להביא מנדטים מהימין, פרץ מאבד את הבייס שלו, וזה מצב מסוכן. פרץ מבחינתו עדיין בטוח שהחיבור שלו עם לוי-אבקסיס יביא את הבשורה, כלומר יביא להפלת שלטון נתניהו. הוא מאמין שהוא יהיה שובר השוויון.

ביום חמישי הבא [1 באוגוסט] ייסגרו הרשימות לכנסת ה-22 ומערכת הבחירות תיכנס לשלב המכריע שלה. מה יקרה בשמאל-מרכז? על פי ההתפתחויות האחרונות יהיו שלוש רשימות על המגרש הזה: כחול לבן, המחנה הדמוקרטי והעבודה-גשר יתחרו על אותו מאגר מצביעים. זה יביא לקרבות ולקניבליזם בתוך גוש השמאל-מרכז.

בסביבת פרץ כבר מדברים על כך שהמחנה הדמוקרטי היא טרנד חולף. בכחול לבן שמאבדת גובה ינסו להחזיר את הקולות שברחו לרשימת ברק-הורוביץ-שפיר. בנתונים האלה, נראה שפרץ יאלץ להילחם קודם על הבית שלו לפני שהוא יוצא למשימה להביא ליכודניקים.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: likud, israeli elections, meretz, labor party, israeli politics, stav shaffir, nitzan horowitz, ehad barak

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept