ישראל פולס

ההימור של פרץ מרחיק ממנו את שותפיו הטבעיים

p
המחבר
בקצרה
ההיגיון הפוליטי אומר שכדאי לשמאל לאחד כוחות, אלא שאתמול הפתיע פרץ כשהודיע על איחוד עם מפלגת גשר בראשות אורלי לוי. המשמעות: הסיכוי שהאיחוד הגדול בשמאל יקרה מתרחק. פרץ מהמר על כך שיצליח להביא מצביעים מהימין, ונוטל סיכון גדול. האם במצב הזה אהוד ברק יתמודד עד הסוף?

ביום שלישי בלילה [16 ביולי] נפגשו יו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ ויו"ר מרצ ניצן הורוביץ, שני הראשים החדשים של מפלגות השמאל. על השולחן הונח עוד ניסיון לייצר מכניזם לריצה משותפת בבחירות הקרובות כדי למקסם את האלקטורט. הצורך באיחוד ברור. מצבן של שתי המפלגות רעוע ואיחודן עשוי לייצר מפלגת שמאל משמעותית. למרות זאת, התקדמות משמעותית לא הושגה.

הדיווחים על פגישה מוצלחת שיצאו משתי הלשכות ושווקו לתקשורת, לא ביטאו את הפערים הגדולים ביניהם. אף ששניהם הבינו את הצורך באיחוד, הם לא הצליחו לקדם אותו בינתיים.

אדם ששוחח עם הורוביץ לאחר הפגישה התרשם ממנו כי פרץ דיבר הרבה על אידיאולוגיה ועל הרצון שלו לצרף למפלגה אנשים מהימין במטרה לקבל את קולותיהם של בוחרי ליכוד. הורוביץ הסתייג מכך. הוא אמר לפרץ שלדעתו זו אינה הפלטפורמה הרצויה, בעיקר אחרי שמרצ זכתה בבחירות האחרונות למנדט וחצי מהציבור הערבי. הוא אינו מבין מדוע מפלגת שמאל צריכה לפנות לקהל ימני. מנגד, מי ששוחח עם פרץ התרשם שהוא בטוח ביכולתו לפנות לציבור הימני בפריפריה כפי שהצליח ב-2006 כשנבחר ליו"ר העבודה. מעבר לכך, רוב חברי הכנסת במרצ לא הביעו התלהבות מהאיחוד מחשש שיידחקו למקומות לא ריאליים ברשימה מאוחדת.

ביום חמישי בערב, התברר לאן פרץ חתר, ולמה התכוון כשדיבר על רצון לצרף דמויות מהימין לרשימה. ההסכם שתווה מאחורי הקלעים בחשאיות מוחלטת עם ח"כ לשעבר אורלי לוי, אשר הייתה במשך שנים חברת ישראל ביתנו, נחשף. פרץ הודיע אחר הצהריים על מסיבת עתונאים מיוחדת ודרמטית. שעתיים לאחר מכן התייצב על הפודיום בבית העתונאים בתל אביב יחד עם לוי, והודיע שתשוריין כמספר 2 במפלגה החדשה. היא תיזכה לשריון אחד או שניים במפלגה המאוחדת, שתרוץ תחת שם אחר, ככל הנראה העבודה-גשר. לכאורה, האיחוד הזה מפחית משמעותית את הסיכוי לחבירה למרצ, אך עד ה-1 באוגוסט - המועד האחרון להגשת הרשימות - הכל עדיין פתוח.

בבוקר שלמחרת, פתח הורוביץ במתקפה על המהלך והאשים את פרץ בכך שהחיבור עם לוי נועד לאפשר לו לשבת בממשלת נתניהו. הוא אמר בראיון לגלי צה''ל ''אני באתי לשיחות עם פרץ בנפש חפצה, במטרה למקסם את הקולות ולתקן את הטעות שעשה אבי גבאי בבבחירות הקודמות, להביא בשורה לציבור. ניהלנו כמה שיחות אבל כשהיה צריך לפעול במנהיגות הוא סירב לחיבור הזה".

בחיבור הזה, פרץ לקח הימור עצום. הוא למעשה מנסה לשחזר את הצלחתו בבחירות 2006 כשהעביר מספר נכבד של מצביעים מהימין הרך למפלגת העבודה. אולם ספק רב אם מהלך דומה אפשרי בשנת 2019, כאשר על פי כל הסקרים הליכוד היא מפלגה גדולה שלמצביעיה זיקה חזקה מאוד לבנימין נתניהו. מעל הכל, פרץ הרחיק מעליו את שותפתו הטבעית מרצ.

ערב פגישתם של פרץ והורוביץ, פורסם בערוץ 12 סקר בעייתי מבחינת שניהם לפיו בחירתם לעמוד בראש מפלגותיהם לא שינתה את מצבן העגום של המפלגות. מרצ עומדת על ארבעה מנדטים על סף אחוז החסימה והעבודה תקועה על שישה. חודשיים לפני הבחירות המצב הזה לא צפוי להשתנות באופן דרמטי כל עוד כחול לבן מצליחה להישאר יציבה בסקרים. הן פרץ והן הורוביץ אינם מצליחים להחזיר אליהם את המנדטים שברחו לכחול לבן.

על פי הסקר, מפלגתו החדשה של ברק ישראל דמוקרטית מצליחה בקושי לעבור את אחוז החסימה ומשיגה ארבעה מנדטים. זה הרבה פחות ממה שהוא קיווה להשיג. ההיגיון הפוליטי אומר שכדאי לשלושתם לאחד כוחות, אלא שפרץ והורוביץ לא התלהבו בלשון המעטה מחבירה ביחד או לחוד אל ברק. פרץ אף הוזהר על ידי בכירי העבודה לשעבר מיכולות ההרס המוכרות של ברק, שכבר פילג את המפלגה.

חוסר ההתלהבות מברק התחלף בינתיים ברתיעה ממנו. ביום שלישי [16 ביולי] פורסמה תמונתו בפתח ביתו של המיליארדר היהודי ג'פרי אפשטיין במנהטן, כשפניו מכוסות. כן צולמו כמה נשים צעירות מגיעות לדירת היוקרה. התמונות המדוברות, שצולמו ב-2016 ופורסמו כעת בצהובון הבריטי "דיילי מייל", הכניסו את ברק בן ה-77 למגננה. הן הנחיתו מכה קשה על הקמפיין שלו והביכו את מפלגתו ואת מחנה השמאל כולו. הן גם הורידו באופן ניכר את הסיכוי לאיחוד איתו. כמי שמשווקים לציבור מלחמה בהון-שלטון. יהיה לפרץ ולהורוביץ קשה להסביר חבירה לברק שקיים קשר עסקי ואף יותר ארוך שנים עם אפשטיין, אדם שהורשע בשידול בת 17 לזנות וכעת נעצר בחשד לעבירות חמורות של סחר למטרות מין של קטינות. וברקע כל זה עומד סירובו העיקש של ברק לגלות מדוע קיבל כעשרה מיליון שקלים מקרן וקסנר, שנוהלה על ידי אותו אפשטיין.

ברק הודיע כי יתבע את הדיילי מייל, שמצדו הבהיר כי לא יסיר את התמונות, כך שהפרשה רחוקה מלהסתיים. ברק מבין היטב את עוצמת פיגוע הקמפיין שנחת עליו ומאשים את נתניהו כמי שעומד מאחורי הניסיון לחסלו פוליטית. כל זה לא משנה את העובדות: הקשר הבעייתי של ברק עם אפשטיין והביקור בדירתו. לא כך תכנן ברק את חזרתו לפוליטיקה, בעיני רוחו הוא ראה את עצמו עומד בראש איחוד מפלגות השמאל, מזיז את יו"ר כחול לבן בני גנץ כמועמד לראשות הממשלה, מדיח את בנימין נתניהו וחוזר בסערה להיות ראש ממשלה.

בינתיים הוא נלחם על שמו הטוב ואף הסתבך בקטטת גידופים מביכה עם יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה. ברק כינה אותו "זנאי ומסית, פרזיט", ונתניהו ג'וניור לא נשאר חייב וצייץ: "תרח זקן, שיכור מוויסקי ונראה דמנטי". אתמול נחתה עליו בשורה קשה נוספת, כשנודע דבר האיחוד בין פרץ ללוי, והוא מצא את עצמו בתוך התרחשות שלא צפה. כמה שעות אחרי מסיבת העתונאים, צייץ בחשבון הטוויטר שלו וקרא לאיחוד, שגם שהוא יודע שהולך ומתרחק.

אלו לא היו הבשורות הקשות היחידות השבוע למחנה השמאל. ביום שלישי [16 ביולי] הודיעה ח"כ שלי יחימוביץ', לשעבר יו"ר מפלגת העבודה, על פסק זמן מהפוליטיקה וכי לא תתמודד בבחירות בספטמבר. היא הסבירה כי מיצתה את האפקטיביות שלה. יחימוביץ' איננה עוד פוליטיקאית, היא אחד מסמליו המובהקים של המחנה הסוציאל דמוקרטי, פרלמנטרית מצטיינת, ערכית ואידיאולוגית. פרישתה משקפת את חדלונו של השמאל שאינו מצליח להתרומם.

גם כעת, למרות הסיכוי הנמוך לאיחוד הגדול עד ה-1 באוגוסט, המועד האחרון להגשת הרשימות שיתמודדו בבחירות, יגבר הלחץ הציבורי על מפלגות השמאל להתאחד. מי שעשוי להישאר בחוץ הוא ברק. לו עצמו אין כוונה להקל עליהם את החיים, והוא שולח מסרים לפיהם יתמודד בכל מקרה. כך האחריות על בזבוז מנדטים יקרים תוטל עליהם.

מי שעוקבים מהצד על המתרחש הם נתניהו וגנץ. גנץ לא צריך מפלגה גדולה משמאל שתגנוב לו מנדטים, ונתניהו מתפלל שברק ירוץ עד הסוף לבד, לא יעבור את אחוז החסימה ועל הדרך יקטין את כחול לבן.

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept