ישראל פולס

החללית בראשית התרסקה, אבל "אפקט אפולו" הישראלי כבר כאן

p
המחבר
בקצרה
החללית בראשית אמנם כשלה במשימתה ולא הצליחה לנחות על הירח, אבל הפרויקט עורר סקרנות רבה בקרב ילדי ישראל. פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סוכנות החלל הישראלית, אינו רואה בהתרסקות כישלון וכבר מרגיש בשטח את "אפקט אפולו" הישראלי.

יומיים אחרי סיומה של מערכת בחירות סוערת ומפלגת [11 באפריל], היה משהו אחד שאיחד את אזרחי המדינה כולה: התקווה המשותפת לראות נחיתה מוצלחת על הירח של החללית הישראלית "בראשית". לקראת השעה 22:00 בלילה מדינה שלמה עצרה את נשימתה מול מסכי הטלוויזיה, שהעבירו בשידור חי את נחיתתה של בראשית על הירח. אולם דווקא ברגע הקריטי, תקלה בלתי צפויה גרמה להתרסקות החללית. אחרי ארבע דקות מותחות במיוחד הודיעו מנהלי המשימה כי בראשית התרסקה על אדמת הירח. המשימה, כפי שהוגדרה בתחילת הפרויקט, כשלה.

מלבד אנשי הפרויקט שעמלו עליו שנים ארוכות, מי שהתאכזבו במיוחד היו ילדי ישראל, שאלפים מהם עקבו בדאגה אחרי שיגור החללית. חלקם הגיעו לבית הנשיא על מנת לצפות בנחיתה וציפו לחגוג עמו את הצלחת המשימה. אחד מהם היה יואב אדלשטיין בן השמונה ממודיעין-מכבים-רעות, שהגיע לבית הנשיא יחד עם אמו יעל. "הכנו בבית מודל מיוחד מקרטון של בראשית כשהיא נחה על הירח, ותכננו להציג אותו לנוכחים באירוע בבית הנשיא לאחר הנחיתה המוצלחת", מספרת האם לאל-מוניטור. "כשהבנו שהנחיתה כשלה, הבן שלי החליט להשאיר את המודל בתיק. אמנם הנשיא עודד אותנו, אבל הייתה אווירה פחות חגיגית. זה הרגיש לנו לא מתאים להציג את המודל".

מלבד המשימה המדעית של בראשית, ליזמי הפרויקט היה גם חזון חינוכי – לעורר השראה בקרב הדור הצעיר ללימודי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה בדומה ל"אפקט אפולו". נדמה שבמשימה הזו הם עמדו בהצלחה. "לשיגור החללית היה אפקט עצום על התלמידים. אני רואה ילדים בכתה ג' שיושבים מרותקים לכל מידע על החללית. זה מסעיר את דמיונם. זה מדליק להם את הסקרנות", אומרת לאל-מוניטור מרב שרון-גריידינגר, רכזת מדעים בבית ספר "אילנות" בחיפה שליוותה מקרוב את השיגור. "אחרי ההתרסקות הייתה אמנם אכזבה גדולה, אבל עודדנו אותם ואמרנו להם שעצם ההישג של הגעה לירח, למרות הכישלון בנחיתה, הוא חשוב".

פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סוכנות החלל הישראלית, כלל לא רואה בהתרסקות של בראשית כישלון. "מבחינה מדעית-הנדסית בראשית לא כשלה. הסיבה לכישלון היא טעות אנוש. אחד המהנדסים לחץ על כפתור שהוא לא היה אמור ללחוץ עליו", הוא אומר לאל-מוניטור. "ברור שהיה הרבה יותר משמח לו החללית הייתה יושבת כעת בשלמותה על הירח. אבל גם הציבור מבין, שעצם לכידת הירח והעובדה שכלי ישראלי הגיע לירח הם הישג טכנולוגי עצום".

פרופ' בן ישראל משוכנע גם ש"אפקט אפולו" הישראלי כבר כאן. "אני מקבל אלפי פניות, בפייסבוק, בווטסאפ ובמייל, מילדים והורים בנוגע לבראשית. כל מי שמגיע לפגישה איתי מביא איתו את הילד כדי שיוכל לשאול אותי שאלה בנושא. בראשית הציתה את הסקרנות של ילדי ישראל, כך שגם מהבחינה הזו המשימה הצליחה ובגדול. כעת רק צריך שמערכת החינוך תמנף את הסקרנות הזו לכיוון הנכון".

לדברי שרון-גריידינגר, לכישלון הנחיתה יש גם צד חינוכי חשוב. "זה שאתה נכשל מלמד אותך שיש לך עוד מה ללמוד, יש מה לשפר. זה בעצם העיקרון של המדע ויסוד מרכזי בחינוך", היא מסבירה. "אנחנו רוצים לחנך את הילדים שלנו להמשיך ולנסות, בכל תחום בחיים, למרות הכישלון. ללמוד מהטעויות שלנו – ולתקן. מבחינה מסוימת יש כאן מסר חשוב יותר לו ההצלחה הייתה מושגת בפעם הראשונה. העובדה שהוכרז מיד לאחר מכן על 'בראשית 2', שידרה מסר חשוב מאוד".

אכן, כיומיים וחצי לאחר התרסקות החללית הכריז המיליארדר והנדבן מוריס קאהן, המממן המרכזי של המיזם, על "בראשית 2" – חללית שתשוגר בתוך כשנתיים לחלל ותנסה לנחות על הירח. העלויות המוערכות הן 80-60 מיליון דולר. "בראשית 2 נמצאת כעת רק בשלב ההחלטה על ביצועה", מסביר פרופ' בן ישראל. "בראשית 2 תהיה דומה מאוד לבראשית 1, מאחר שהוכח כי החללית שנבנתה, אלמלא הטעות שנעשתה, הייתה נוחתת ככל הנראה על הירח. אלא שהפעם היא תהיה זולה יותר ויתווסף לה מרכיב נוסף. עוד משימה מדעית-טכנולוגית יוצאת דופן שתמשוך גם היא את תשומת לב הנוער שלנו".

בשבוע שעבר [15 באפריל] ועדה של משרד התרבות החליטה כי קאהן וכפיר דמרי, ממייסדי החברה שפיתחה את החללית בראשית, ידליקו משואה ביום העצמאות הקרוב. "בראשית צירפה את ישראל למועדון המצומצם של שבע מדינות שהצליחו להכניס חללית למסלול סביב הירח. הישגי צוות המנהלים של הפרויקט הצריכו הנדסה יצירתית, יזמות וניהול מחוץ לקופסה והם מהווים תעודת כבוד למדינת ישראל", נכתב בדברי ההסבר להחלטה. "פעולתה של בראשית עוררה השראה בקרב ישראלים רבים והוכיחה לאנשי מדע, ממציאים והוגים ישראלים שגם השמיים אינם הגבול ושאין דבר העומד בפני הרצון".

פרופ' בן ישראל משוכנע שהדלקת המשואה על ידי אנשי פרויקט בראשית תדחוף עוד קדימה את ההישגיות המדעית אשר נוצרה בזכותם. "כדי לבנות כאן חברה מבוססת ידע מדע וטכנולוגיה, אנחנו צריכים מודלים לחיקוי עבור הנוער שלנו. במקום שהמודלים לחיקוי יהיו כוכבנים מ'האח הגדול' שמדברים שטויות בחדר מצולם, המודלים שלנו צריכים להיות חלוצים שעבדו קשה והשיגו כנגד כל הסיכויים הישגים מדעיים יוצאי דופן".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: טכנולוגיה

מרדכי גולדמן, עיתונאי חרדי, משמש בשנים האחרונות כפרשן המדיני והצבאי של היומון החרדי 'המבשר'. גולדמן הוא בוגר ישיבות חרדיות ומסלול הוראה בהלכה, וכן בוגר מסלול התנדבות לשירות אזרחי-לאומי. במקביל, למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. הוא מרצה בפני תלמידי ישיבות על התהליך המדיני ועל צה"ל, ומייעץ לחברות וארגונים בנוגע לציבור החרדי.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept