הכהניסטים מסיחים את הדעת מהאויב האמיתי של הדמוקרטיה הישראלית

ראש הממשלה נתניהו מנצל את הסימטריה השקרית בין תורת הגזע של כהנא למאבק למען שוויון בין כל אזרחי המדינה, כדי להסית נגד אזרחי ישראל הערבים. דווקא השמאל משתף עם זה פעולה.

al-monitor .

נושאים מכוסים

supreme court, meretz, avichai mandelblit, taal, balad, otzma yehudit, israeli arabs, benjamin netanyahu

מרץ 7, 2019

השאלה הייתה מי יהיו הראשונים שידרשו מוועדת הבחירות המרכזית של הכנסת לפסול רשימות ו/או מועמדים מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-21. האם היוזמה תגיע תחילה מהאגף השמאלי, שיבקש לפסול את מועמדי הימין, או שאנשי הימין יקדימו לתבוע את סילוקם של נציגי המיעוט הערבי. כך או אחרת, הסוף ידוע. אם לא תהיינה הפתעות מרעישות, בית מהמשפט העליון יפסול את הפסילות.

הפעם החלוצים היו חברי כנסת ממפלגת העבודה ומרצ, שדרשו לפסול את נציגי "עוצמה יהודית" ברשימת "איחוד מפלגת הימין",  מיכאל בן ארי ואיתמר בן גביר [26 בפברואר]. הדרישה מבוססת על תחקירים של ארגוני זכויות אדם, שלפיהם השניים נגועים בהסתה לגזענות – אחת משלוש העילות לפסילת רשימות ומועמדים בבחירות לכנסת.

כבר למחרת פנה הליכוד לוועדה בדרישה לפסול את רשימת בל"ד. במקביל דרשו בן ארי ובן גביר לפסול את רשימות חד"ש ותע"ל. הם מסתמכים על שתי העילות האחרות בחוק: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ותמיכה במאבקם של ארגוני הטרור נגד מדינת ישראל.

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע כי הוא תומך בפסילתו של בן ארי אך מתנגד לפסילתן של הרשימות הערביות ושל בן גביר. כצפוי וכמקובל, בימין ובשמאל הביעו אכזבה מעמדתו של היועץ והפכו אותו לשק החבטות התורן בזירה הפוליטית-התקשורתית הסוערת. בניגוד לעמדת היועץ פסלה הועדה את עופר כסיף המועמד ברשימת חד"ש-תע"ל ואת רשימת רע"ם-בל"ד, ואישרה את מועמדותו של מיכאל בן ארי. כתמיד, הדיון בוועדת הבחירות נהפך לקרב בוץ בין הצדדים [6 במארס]. לפי התסריט הקבוע, המערכה הבאה צפויה להתנהל בבית המשפט העליון. מה שלא תהיה ההחלטה, בית המשפט צפוי לחטוף אש משני הצדדים.

בשנת 2003 החליט בית המשפט העליון, בהרכב נדיר של 11 שופטים ופה אחד, לדחות את החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית למנוע מחבר הכנסת אחמד טיבי מלהשתתף בבחירות לכנסת ה-16. כעבור שש שנים [2009] החליט בית המשפט העליון בהרכב של תשעה שופטים לקבל את ערעורה של רשימת רע"מ-תע"ל ולבטל את החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-18, למנוע ממנה מלהשתתף בבחירות. ברוב של שמונה נגד אחד החליט אותו הרכב לבטל את החלטתה של ועדת הבחירות למנוע מרשימת בל"ד מלהשתתף בבחירות.

השופטים ציינו כי הוועדה הינה גוף פוליטי על-פי הרכבה, ושיקוליה הינם פוליטיים במובהק, דבר המשפיע – ולו פוטנציאלית – על מידת האובייקטיביות והרצינות של הדיון המתקיים במסגרתה.

"הוועדה לא קיימה דיון מעמיק בראיות וחבריה לא נדרשו לטיעוניו של בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה", כתבה הנשיאה דורית בייניש, "הדיון התנהל במתכונת של סיסמאות ללא הנחת תשתית עובדתית מספקת כמתחייב מכובד העניין". לדבריה, פסילת רשימות – גם אם אינן דמוקרטיות – עומדת בניגוד לרעיון הדמוקרטי הבסיסי של שוק הדעות החופשי, ואף עלולה לעלות כדי שימוש לרעה בכוחו של הרוב לצורך דיכוי פוליטי של המיעוט. "מנגד", קבעו השופטים, "לדמוקרטיה נתונה הזכות להגן על עצמה מפני הקמים עליה".

ערב הבחירות הקודמות, רק לפני ארבע שנים [2015], הפך בית המשפט העליון את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותם של חנין זועבי מבל"ד וברוך מרזל הכהניסט בבחירות לכנסת ה-20. השופט חנן מלצר, העומד היום בראש הוועדה, כתב אז כי "במצב המשפטי הקיים – ההתבטאויות והמעשים של זועבי וברוך מרזל ככל שהיו קשות ומקוממות לא די בהן כדי לאפשר את פסילתם".

זה המקום לתהות, מי מאיים יותר על הדמוקרטיה: צמד כהניסטים שצורפו למפלגת ימין שולית למדי, או ראש ממשלה שקם על כל אחד מיסודות הדמוקרטיה – על מערכת אכיפת החוק, מפרקליט המדינה ועד היועץ המשפטי לממשלה; על חוקרי המשטרה ועד המפקח הכללי; על אמצעי התקשורת, מהעיתונות הכתובה ועד רשתות הטלוויזיה? מי מצליח להפיץ שנאה נגד המיעוט הערבי בשכבות רחבות יותר בציבור – עורך הדין בן גביר או ראש הממשלה שמפחיד את הבריות מפני ערבים "הנעים בכמויות לקלפי", ואף זורע שנאה ודברי בלע כנגד כל מי שהוא מכנה "שמאל", כלומר מי שאינו נמנה על מלחכי הפינכה שלו?

נתניהו מנצל את הסימטריה השקרית בין תורת הגזע של כהנא למאבק למען שוויון בין כל אזרחי המדינה, כדי להצדיק את מאמציו להכניס את "עוצמה יהודית" לכנסת ולהסית נגד אזרחי ישראל הערבים. כביכול, "גוש חוסם ימני ציוני", כפי שהוא מכנה את מפלגת הטרנספר, הוא המקבילה היהודית של "גוש חוסם של מפלגות ערביות שפועלות לחסל את מדינת ישראל".

נתניהו לא לגמרי לבד. זכורה לרעה ההכרזה המקוממת של יאיר לפיד בראשית דרכו הפוליטית, כי לא יישב עם "הזועביז" [ינואר 2013]. הוא וחברו להנהגת מפלגת כחול לבן, בני גנץ, נבהלו מהקמפיין של הליכוד ומיהרו לנער מעצמם כל רבב של שותפות אפשרית עם המפלגות הערביות.

במקום להכריז מלחמת חורמה בדה-לגיטימציה שמפלגות הימין והמרכז עושות לכל מי שאינו שייך למחנה הפוליטי היהודי שלהם, השמאל משתף למעשה פעולה עם פסילתם של אזרחי ישראל הערבים. בן גביר ובן ארי מסיחים את הדעת מהאויב הגדול של הדמוקרטיה הישראלית. כולם היו בניו של בנימין נתניהו. 

 

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
מבחן 15 המנדטים של הרשימה המשותפת
דני זקן | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020