ישראל פולס

פירסום התוכנית האמריקאית, אחרי הבחירות אבל לפני הקמת הממשלה הבאה?

p
המחבר
בקצרה
הנשיא טראמפ דחה את הצגת "עסקת המאה" לשלום ישראלי-פלסטיני עד אחרי הבחירות בישראל כנראה כדי לא להשפיע על תוצאותיהן, אולם עתה מסתמן כי התכנית תוצג עוד לפני הקמת הממשלה הבאה. האם יש בבית הלבן מי שסבור שמהלך כזה ישפיע על הרכב הממשלה הבאה ויעמיד בראשה אדם שייקח ברצינות את התכנית שטראמפ רוצה ביקרה?

"עסקת המאה", שעליה הכריז הנשיא דונלד טראמפ בתחילת כהונתו לפני שנתיים, קיבלה עכשיו תאריך יעד חדש. על פי פרסומים בכלי התקשורת (14 בפברואר), שליח הנשיא ג'ארד קושנר אמר בוועידת וורשה "נציג את תוכנית השלום אחרי הבחירות בישראל - שני הצדדים יצטרכו לבצע פשרות". גורמים יודעי דבר אישרו לאל-מוניטור כי טראמפ מתכוון להניח את תכניתו המפורטת לשלום בין ישראל לפלסטינים לאחר הבחירות בישראל ב-9 באפריל, ולפני הקמתה של ממשלה חדשה, יעמוד בראשה מי שיעמוד.

לכאורה, זו החמצה. יכול היה הממשל לפרסם את התכנית דווקא בתקופת מערכת הבחירות החפה מכל נושא מהותי כדי שתעלה על סדר היום ותחייב את המפלגות לנקוט קו כזה או אחר בתגובה. אבל זה לא יקרה. סביר להניח שראש הממשלה בנימין נתניהו אותת לטראמפ שעמידה בהבטחה שנתן בשנה שעברה להגיש את התכנית בתוך ארבעה חודשים עלולה להעביר מנדטים מהליכוד לבית היהודי המפוצל, שיתנגד לכל תכנית מדינית גם אם מקורה בבית מדרשם של תומכי התנחלויות כמו השגריר דייויד פרידמן. גם בני גנץ כנראה אינו מצטער על השיהוי משום שמפלגת חוסן לישראל רחוקה מאד מהסכמה עם שותפתה, מפלגת תלם בראשות משה יעלון, באשר לסוגיית חלוקת הארץ, אשר בלעדיה אין תכנית מדינית.

במצב זה, הנחת התכנית ערב הרכבת הממשלה הבאה עשויה להיות מבורכת. על רקע התבטאויות של פוליטיקאים בחודשים האחרונים, נראה כי מי שיקים את הממשלה הבאה יתקשה לצרף סיעות המתנגדות באופן נחרץ לפתרון המדיני שיונח על השולחן. סביר להניח כי מי שהנשיא יטיל עליו את הרכבת הממשלה יאמר כי הוא רואה בתכנית האמריקאית בסיס למשא ומתן, אם כי יש לו הסתייגויות אחדות ממנה, שאותן יעלה במהלך המו"מ אם אכן יתקיים. אם יהיה זה נתניהו, הוא יוכל לקוות שיו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) ידחה את התכנית על הסף, כפי שעשה בעבר. כך יוכל נתניהו לשוב ולטעון כי אין לישראל פרטנר. לעומת זאת, אם יוטל על בני גנץ להקים את הממשלה, יש להניח כי לא ישלול מו"מ עם הפלסטינים, גם אם יסתייג מחלקים מהתכנית.

אם תוצאות הבחירות יאפשרו את הקמתו של גוש חוסם שימנע מהימין להקים קואליציה אידיאולוגית, התסריט הסביר ביותר הוא הקמת ממשלת אחדות או ממשלה עם החרדים. בכל מקרה, הנחת התכנית האמריקאית עשויה להגדיל את סיכוייה של ממשלת אחדות, יהיה מי שיעמוד בראשה אשר יהיה. בנימין נתניהו הוא חביבו של הממשל הנוכחי, אבל טראמפ עצמו דוחף למימוש העסקה שהבטיח - במסיבת עיתונאים במהלך העצרת הכללית של האו"ם בשנה שעברה אף אמר כי התכנית היא "חלום" שלו. הוא מבין כי כהונת נתניהו הבאה עשויה להיות קצרה מכדי להשלים מהלך מדיני, במיוחד משום שמדובר במנהיג שיתקשה מאד להוביל מהלך כזה מול הפלסטינים. באותה מסיבת עיתונאים בספטמבר 2018 טראמפ אף אמר כי הוא רוצה לסיים את העיסוק בתכנית השלום עד תום כהונתו ב-2021. לפיכך אפשר להעריך שלא יצטער אם יהיה לישראל ראש ממשלה שיהיה מוכן לקחת את תכניתו ברצינות.

לקראת אפשרות הצגת התכנית, מחמוד עבאס יצא השבוע לסבב שיחות עם מנהיגי ה"קוורטט הערבי" (מצרים, סעודיה, איחוד האמירויות וירדן). מטרתו הייתה להבטיח שמדינות ערב הפרו-אמריקאיות, החיוניות מבחינת תמיכתן באש"ף, לא יפתיעו אותו באימוץ תכנית שלא תכלול את כל מרכיביה של היוזמה הערבית מ-2002 (שתי מדינות על בסיס גבול 1967 עם חילופי שטחים מוסכמים, מזרח ירושלים כבירת פלסטין, ופתרון מוסכם לבעיית הפליטים הפלסטינים מ-1948).

על פי מידע שמסר בכיר פלסטיני, ההבנה המסתמנת בין עבאס למנהיגי ערב היא הבטחה לגיבוי מצידה של הליגה הערבית לעמדות אש"ף, בתמורה לנכונות פלסטינית לפתוח בהידברות על התכנית, אלא אם יוסכם על הפלסטינים ועל הקוורטט הערבי כי התכנית היא בבחינת "נון סטארטר", דהיינו שאין בכלל על מה לדבר. אם אכן זו ההבנה, עשויה התכנית להחזיר את הצדדים אל שולחן המו"מ, גם אם ההסכם ביניהם – אם יושג – יהיה רחוק ממנה. המחנה הערבי הפרגמטי משדר נכונות לגיבוי הפלסטינים, אך גם לשלילת החרמתם המוחלטת את ההצעה האמריקאית. הרוסים, הממלאים תפקיד לא שולי באזור, מסויגים מהתכנית אך אינם שוללים את היוזמה על הסף. שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, צוטט (12 בפברואר) כמי שאומר כי כוונתה של ארה"ב לכפות על הפלסטינים פתרון שהם לא יוכלו לקבל, אבל התנגדותו היא לא לעצם היוזמה האמריקאית המסתמנת, אלא לתכנית שלא תכלול הקמת מדינה פלסטינית.

אין ספק. הרקע להגשת תכניתו של הממשל קשה במיוחד. מאז 1993 לא היה קרע שכזה בין הממשל לבין המחנה הפלסטיני הפרגמטי. עבאס רואה בטראמפ את אויבו, הפוגע ביכולתו לנהל באופן סביר את הרשות הפלסטינית. הוא אינו מוכן להיכנע ללחץ הכלכלי האמריקאי המוטל עליו. בקואליציית נתניהו הנוכחית חברים גורמים דומיננטיים שאינם מוכנים לשמוע על עצם הקמתה של מדינה פלסטינית בכל גבול שהוא. אם יצליח נתניהו לחזור ולהקים ממשלה ברוח שעליה הוא חוזר ומדבר (כלומר העדפה ברורה לסיעות הימין על פני אופציה של ממשלת אחדות), יתקשה למצוא מושגים דיפלומטיים חמקמקים שיאפשרו לו להימנע מלהישמע כמי שדוחה דחייה מוחלטת את תכנית טראמפ. אם יחוש נאלץ לדחותה על הסף, ייתר את הצורך בתגובה פלסטינית.

אם תקום ממשלה רחבה בראשות גנץ, עשויה התכנית להפוך לקווי היסוד שלה. יכול להיות שצוות טראמפ חשב על כך, ויכול להיות שלא לכך התכוון, אבל אין זה בלתי הגיוני שמישהו בשדרות פנסילבניה 1600 שקל אפשרות כזו כאשר עלה הרעיון של הנחת "עסקת המאה" בין הבחירות לבין הקמת הממשלה הבאה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

ד"ר יוסי ביילין מילא תפקידים שונים בכנסת ובממשלות ישראל. תפקידו הממשלתי האחרון היה שר המשפטים והדתות. לאחר שפרש ממפלגת העבודה עמד בראש מפלגת מרצ. בין השאר יזם את תהליך אוסלו, את הבנות ביילין-אבו מאזן, את יזמת ז'נווה ואת פרוייקט תגלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept