ישראל פולס

הפוליטיקאים הדרוזים נוהרים לליכוד

p
המחבר
בקצרה
על אף חוק הלאום מעורר המחלוקת, בכוונתה של מוסלמית צעירה ופעילים דרוזים להתמודד בפריימריז הליכוד על מקום משוריין ללא יהודים. "אם יהיה תיקון לחוק הלאום זה רק מבפנים", אומר מנצח מדגם הלאומיאדה, אוסמה נבואני מג'וליס.

מועמדת מוסלמית אחת ועוד כמה מועמדים דרוזים נאבקים בימים אלה על מקום משוריין לבני מיעוטים ברשימת הליכוד לכנסת הבאה. מי מהם יזכה? את התשובה נקבל ב-5 בפברואר מועד הפריימריז בליכוד, אבל כבר כעת מהדהדת השאלה – מה הם מחפשים בתנועה שקידמה את חוק הלאום?

לגבי המתמודדת המוסלמית, דימה תאיה בת 25, ילידת קלנסווה בשרון והיום תושבת כפר מנדא, נשאלת גם השאלה איך היא רואה בליכוד בית חם אחרי שבנימין נתניהו הילך אימים על המצביעים ביום הבחירות האחרונות [2015] כשאמר "הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפיות". תאיה לא מתרגשת מכך, ובראיון לאל-מוניטור אומרת כי גם יו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה, התייחס למצביעים הערבים כאל עדר ואמר שהם ינהרו לקלפיות. לתאיה כנראה לא מפריע שהקונטקסט של דברי עודה היה אחר, וכי את דבריו אמר לאחרונה [דצמבר 2018] כפרפרזה על האמירה ההיא של נתניהו ובמשמעות שבבחירות הקרובות הערבים יצביעו לרשימה המשותפת בהמוניהם במחאה על חוק הלאום.

לדברי תאיה, בעיר קלנסווה יש מצביעי ליכוד רבים וכי לתנועה התפקדו יותר מ-120 תושבים (יצוין כי בבחירות 2015 קיבל הליכוד 42 קולות בקלנסווה). בתגובה להודעתה על כוונתה להתמודד בפריימריז של הליכוד, הופצה בתקשורת הצהרה חריפה מצידם של בני משפחתה (כך נטען). "אנו מבהירים שלא ניצור איתה שום קשר ולא נתמוך בה עד שתחזור בדבריה ובדעותיה, ותצהיר אמונים לדת ולעם שהיא שייכת לו באמת", הם כתבו. תאיה מצידה מכחישה שבני משפחתה היו אלה שעמדו מאחורי המכתב, ולטענתה הוגשה על כך תלונה במשטרה.

לגופו של עניין, תאיה טוענת כי בעלה הוא פעיל ליכוד מזה שנים וכי הוא תומך בה מאוד. "התקשרו אלי (אזרחים) ערבים, הם אמרו לי 'אנחנו רוצים אותך בפרלמנט, לא כמו חברי הכנסת הערבים האחרים שכל הזמן בוחשים רק בעניין הפלסטיני ולא מביאים כלום למגזר'. בתור ערביה המתמודדת בליכוד, אני לא רוצה לראות בכנסת את חברי הכנסת הערבים שפועלים נגד המגזר. הם קוראים להשמדת מדינת ישראל, על סמך מה הם מקבלים משכורות מהפרלמנט?" 

אין ספק שמסרים מעין אלה עשויים לקסום לחברי מרכז הליכוד, שיצביעו בחודש הבא על רשימתם לכנסת הבאה, ואמירות נגד חברי כנסת ערבים עשויות לנעום להם.

על אותה משבצת מתמודדים כאמור גם פעילי ליכוד דרוזים. במשאל שערכו מארגני הלאומיאדה בסוף השבוע באילת [11 בינואר], אירוע הנחשב ליריית הפתיחה של הפריימריז בתנועה, גבר אוסמה נבואני מג'וליס על כל המתמודדים הלא יהודים ובהפרש ניכר. נבואני פרסם את דבר נצחונו בעמוד הפייסבוק שלו וזכה לברכות מרוב חבריו; גם ביקורת הוא קיבל. "איך אפשר לשבת ולדבר עם אנשים שצפצפו עלינו... וזרקו אותנו החוצה בלי כל בושה עם חוק הלאום הגזעני שלהם", כתב לו אחמד קזל.

בראיון לאל-מוניטור אומר נבואני: "אנשים יודעים שהליכוד ימשיך בשלטון, ואם יהיה תיקון לחוק הלאום זה רק מבפנים. אני לא מסכים שיפגעו בעדה שלי ואני לא מסכים שיפגעו במרקם שנרקם (בין יהודים לדרוזים) במשך יותר מ-70 שנה. אני מאמין שאלה שנאמנים למדינה יקבלו את זכויותיהם כשווים בני שווים".

לדבריו, "חוק הלאום לא שינה כלום. אנחנו נשבעים לנשק, שרים את התקווה ושמים את הדגל על כל בית בעדה. אין לנו שום בעיה עם הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית. היה כשל הסברתי (בקבלת החוק) והחברים מהשמאל תפסו גל על זה כאילו שהחוק בא לעשות לנו טרנספר, אבל זה לא נכון".

על ניצחונו במשאל הוא אמר: "היו קשיים רבים, אבל אחרי שנפתחה משבצת לבני מיעוטים והתברר ששר התקשורת איוב קרא (בן העדה הדרוזית) לא יוכל להתמודד בה, גדלה התקווה לשינוי".

ד"ר סלים בריק, מרצה למדע המדינה באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה הפתוחה, החוקר את הפוליטיקה הערבית בישראל ובעיקר את זו של המגזר הדרוזי, אומר בראיון לאל-מוניטור כי הנחת העבודה שהמתמודדים הדרוזים בליכוד מבקשים להגיע לפוליטיקה כדי להשפיע על מצב המגזר היא מוטעית. יתרה מזאת, הצבעת הדרוזים לליכוד היא נמוכה משמעותית מכפי שמציגים אותה.

לדבריו, ממחקר עומק שעשה, עולה כי בבחירות לכנסת ה-20 [2015] שיעור ההצבעה הכולל של הדרוזים היה 57 אחוז (לעומת שיעור הצבעה כולל של 72%), ורק 8.8 אחוז מתוכם (כ-2,600 קולות) הצביעו לליכוד. רבע מקולות המצביעים הדרוזים ניתנו למחנה הציוני וחמישית למפלגת כולנו של השר כחלון. מפלגתו של אביגדור ליברמן ישראל ביתנו קיבלה תמיכה כפולה מהליכוד, כ-16 אחוזים.

את הפוליטיקאים הדרוזים הוא מכנה "עסקנים". "הדוקטורט שלי עסק בייצוג הפאסיבי, וזה בדיוק מה שקורה", הוא מסביר, "המתמודדים הללו לא מגיעים לפוליטיקה כדי לשנות, אלא למען עצמם. ייצוג שמיועד למען הבטחת הקריירה. יש דרוזים בכנסת, אבל אין ייצוג לדרוזים". לדבריו, המגזר הדרוזי אינו תופס את חברי הכנסת הדרוזים כמייצגים את ענייניו. "הדרוזים רואים בזה משחקי כסאות ומברכים את מי שהצליח לסדר לעצמו משכורת", הוא אומר.

לדבריו, יש גם דרג שני של עסקנים המכונים "יועצי שר". "פעם היו בבית ג'אן לבדה שמונה עוזרי שרים. נדמה היה שללא יועציהם מבית ג'אן, חברי הממשלה קמים בבוקר בלי לדעת מה לעשות".

ד"ר בריק אומר כי אינו מאמין שניתן יהיה לבטל או לתקן את חוק הלאום. "לדרוזים אין השפעה ואין להם משקל בפוליטיקה הישראלית", הוא פוסק.

על רקע דבריו, אי אפשר להתעלם מהעובדה שבני מיעוטים רבים, לרבות דרוזים, חשים תסכול מכך שאין מי שמקדם את ענייניהם בכנסת. אפילו מפלגת העבודה, שעל פי ד"ר בריק רוב הדרוזים הצביעו עבורה, הקיאה מתוכה את הח"כ הערבי זוהיר בהלול ונדמה כי תישאר באופוזיציה גם אחרי הבחירות. במצב הזה, המסר של אוסאמה נבואני מג'וליס עשוי לעבוד. "תנו לי לשנות מבפנים", הוא חוזר ואומר, "אין לנו דרך טובה יותר".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: arab israelis, israeli elections, israeli politics, women in politics, druze, minorities, knesset, likud

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept