ישראל פולס

סערת חוק הלאום: קואליציית הימין תנסה לתת שוויון לדרוזים

p
המחבר
בקצרה
הם אזרחים נאמנים המשרתים בצה"ל מכוח חוק גיוס חובה, אבל רק אחרי אישורו ובעקבות מחאתם הגוברת הבינה קואליציית הימין שחוק הלאום פוגע בדרוזים אזרחי המדינה. בינתיים ראש הממשלה נתניהו לא מצליח להרגיע את זעמם.

בשבוע שבו נטבחו בסוריה מאות מבני העדה הדרוזית בסוריה בידי טרוריסטים של דאע"ש [25 ביולי], בני עדתם הישראלים נאבקים על מעמדם במדינה בעקבות אישור חוק הלאום. לטענת העדה הדרוזית, חוק הלאום פוגע בה. התחושה היא כי הפגיעה קשה במיוחד על רקע נאמנות בני העדה המשרתים בצבא.

חוק הלאום אשר אושר בכנסת בשבוע שעבר [19 ביולי] הוא חוק יסוד. מעמדו נחשב חזק מחוק רגיל והוא מקבע את היותה של מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. חקיקת החוק נועדה, בין השאר, להוות משקל נגד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שהוא הבסיס העיקרי להגנה על זכויות אזרחי המדינה, לרבות בני מיעוטים.

"ישראל היא המדינה הטובה ביותר בעולם עבור הדרוזים, כאן הכי טוב להיות דרוזי, אבל חוק הלאום הופך אותנו לאזרחים סוג ב'. עם זאת אני אוהב את המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולמרות החוק אמשיך להיות אזרח נאמן", אומר לאל-מוניטור חבר הכנסת לשעבר שכיב שנאן (מפלגת העבודה), ששכל את בנו, איש משמר הגבול רס"מ כמיל שנאן, בפיגוע בהר הבית [יולי 2017].

כבר בעת הכנת חוק הלאום התרעמו נציגי הדרוזים על האפליה שהוא מייצר כלפיהם. הח"כ לשעבר שנאן השתתף בדיון של ועדה מיוחדת בכנסת שעסקה בניסוח החוק, וקרא לחברי הכנסת "אל תקבלו את חוק הלאום מבלי להזכיר בו את  המילה שוויון" [ספטמבר 2017].

הדרוזים הם עדה שנפרדה מהאיסלאם השיעי כבר במאה ה-11 ומאז שמרה על ייחודה. הם מפוזרים בכמה מדינות בהן סוריה, לבנון וישראל, כאשר התנהלותם הפוליטית-מדינית מושתתת על העיקרון של נאמנות למדינה בה הם חיים. העיקרון הזה יצר את הברית עם מדינת ישראל. ב-1957 הוכרו הדרוזים בישראל כעדה דתית מבחינה רשמית, ובמקביל חלה עליהם חובת גיוס לצה"ל על פי חוק. שיעור הגיוס בקרב הדרוזים גבוה מאוד. לפי נתוני צה"ל, כ-80% מהצעירים הדרוזים בני גיל גיוס מתגייסים לצבא, זאת לעומת 72% בלבד בקרב הגברים היהודים ו20% בלבד במגזר החרדי היהודי. למעלה מ-400 דרוזים נהרגו לאורך השנים בעת שירותם צבאי, ומכאן גם נובע הביטוי השגור "ברית הדמים" בין הדרוזים ליהודים.

והברית הזו היא שגורמת לתסכול הרב בקרב הדרוזים נוכח חקיקת חוק הלאום. מנהיגם הרוחני השיח' מואפק טאריף אמר בראיון ביום חמישי [26 ביולי] כי "אנחנו (הדרוזים) נותנים למדינת ישראל הכל, אנחנו מראים לכל העולם שכל מי שהולך עם העם היהודי מקבל שוויון. לצערי כרגע זה לא קורה".

תת-אלוף במיל' אמל אסעד, מהבולטים במחאה נגד החוק, פועל לשנות את החוק יחד עם קבוצה של כמאה קצינים דרוזים במילואים. "אני בניתי את ביתי פה הרבה לפני קום המדינה ונלחמתי אתכם כתף אל כתף", הוא אומר לאל-מוניטור, "אני תומך רק בשלטון יהודי בישראל, אך מצד שני חוק הלאום מגדיר רק אתכם, ואנחנו נשארים מחוץ למשוואה". לדבריו, הבעיה העיקרית היא בהיעדר סעיף הקובע שוויון זכויות לכל אזרחי המדינה, לרבות הדרוזים. אסעד הזהיר כי לחוק יכולות להיות השלכות (שליליות) על המוטיבציה לגיוס של צעירים דרוזים.

בתחילת השבוע [22 ביולי] עתרו לבג"ץ נגד החוק אישי ציבור דרוזים ובראשם ח"כ אכרם חסון (כולנו). בהמשך השבוע הצטרפו לעתירה חברי הכנסת הדרוזים סאלח סעד (המחנה הציוני) וחמד עמאר (ישראל ביתנו). חסון ועמאר הצביעו במליאה נגד החוק, אף ששניהם חברים בקואליציה לאחר שקיבלו חופש הצבעה. השר איוב קרא, גם הוא דרוזי, דווקא תומך בחוק שכן לדבריו הוא גאה להיות ישראלי ושמח שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. בהודעה לתקשורת הוא הסביר כי "בזכות היהודים יש כאן חופש פולחן ודת, שוויון הזדמנויות ומדינה פורחת ומשגשגת. למיעוט יש זכויות, אבל איזה מזל שכאן זה לא סוריה או איראן".

בעקבות המחאה הדרוזית המתגברת, ראשי הקואליציה החלו להבין שיש בעיה עם חוק הלאום. שר האוצר משה כחלון אמר כי החוק נחקק בפזיזות וכי הוא יוזם לשנותו, ואף גיבה את חבר סיעתו אכרם חסון שעתר לבג"ץ. שר החינוך נפתלי בנט צייץ בטוויטר כי הבין שהחוק פגע בדרוזים, והבהיר: "עלינו ממשלת ישראל מוטלת האחריות למצוא את הדרך לאחות את הקרע".

חבר הכנסת בני בגין מהאגף הליברלי בליכוד אמר כי יגיש הצעה לתיקון החוק, כדי שיכלול סעיף שוויון לכל האזרחים.

בשיחה עם אל-מוניטור אומר העיתונאי ד"ר יועז הנדל, יו"ר המכון לאסטרטגיה ציונית, גוף מחקר שמרני, כי חוק הלאום הוא צעד בדרך לחוקה, "והגלים שהוא מעורר נובעים מכך ומראים את הקושי הרב ביצירת חוקה במדינה עם זרמים שונים ביהדות ומיעוטים".

אחד מראשי מאבק הדרוזים אמר לאל-מוניטור, כי "ניתן אולי להבין את הדגש הלאומי שבחוק, אבל העובדה שהדרוזים שותפים להגנה על הלאומיות היהודית להבדיל מהאזרחים הערבים שלא עושים כן, הייתה חייבת לבוא לביטוי". הפרדוקס הוא שמאבקם של הדרוזים לשוויון של כל אזרחי המדינה בחוק הלאום הוא בעצם מאבק בשמם של כל הלא-יהודים בישראל, לרבות הערבים. הדגשת השירות הצבאי מסייעת לדרוזים לקבל תמיכה מהציבור היהודי, גם בצד הימני של המפה, ומכאן גם הסיכוי לשינוי החוק או לחקיקה אחרת שתביא שוויון זכויות לכל האזרחים, גם אם אינם יהודים וגם אם אינם משרתים בצבא.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש דווקא לבודד את הדרוזים מהערבים על בסיס העיקרון (הרפובליקני) של זכויות תמורת שירות. ביום חמישי [26 ביולי] הוא נפגש עם חברי הכנסת חסון ועמאר, הבהיר כי לא ישנה את החוק, אך הבטיח כי יפעל להכין תכנית מקיפה ש"תיתן ביטוי למחויבות העמוקה של מדינת ישראל לעדה הדרוזית", לשון ההודעה בתום הפגישה. נתניהו עתיד להיפגש גם עם ראשי העדה ועם נציגי הקצינים הדרוזים. גורם בכיר בלשכתו הדגיש כי אין כוונה לשנות את חוק הלאום, שאינו קשור לדבריו לזכויות המיעוטים אלא למעמדה הלאומי של המדינה היהודית. הדרוזים מצדם לא מתכוונים לוותר "עד שיתוקן העוול".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: idf, legislation, israeli druze, citizens, nationality law

דני זקן הוא עיתונאי בכיר יוצא רשת ב של קול ישראל, שם היה כתב לענייני צבא, מתנחלים, פלסטינים, כנסת, כלכלה, חרדים ומפלגות חרדיות, דת, משטרה ספורט ועוד. עורך חדשות, עורך ומגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה וספורט. בוגר תכנית נייט וואלאס לעיתונאים מצטיינים באוניברסיטת מישיגן. בוגר תכניות למתקדמים של אקדמיית הביביסי. מנחה סדנאות תקשורת במכון מנדל ובאוניברסיטה העברית, מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה ועוד. יושב ראש אגודת העיתונאים ירושלים בעבר. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept