ראש הממשלה בנימין נתניהו ביטא בתחילת השבוע את הדילמה של ישראל מול חמאס: הסדרה או מלחמה? "מצד אחד אנחנו פועלים למנוע חדירה של הכוחות שלהם לישראל שבאים לפגוע בחיילינו וביישובינו, אבל כדי שיהיה שקט צריך לפתור את הבעיה שיכולה להביא לקריסה הומניטרית", אמר נתניהו [29 באוקטובר].

לא בטוח שאחת האופציות הגורליות הללו היא שתביא לפתרון בעיית עזה, אך נדמה כי נתניהו מעוניין למצות עד תום כל אפשרות לפני מבצע צבאי נרחב. מקור מדיני בכיר אישר השבוע [29 באוקטובר] כי ישראל וחמאס היו על סף הסכם רגיעה בסוף השבוע האחרון (מיני הסדרה כפי שדווח באל-מוניטור), אך אירועי יום שישי האחרון [26 באוקטובר] – התגברות הפגנות הגדר בבוקר וירי הרקטות המסיבי באותו לילה, הביאו לקריסת ההבנות.

נתניהו בינתיים הודף את הלחץ המופעל עליו "להכות בחמאס" מצד שרי קבינט כמו שר הביטחון אביגדור ליברמן ומקריאות "לכבוש את הרצועה". גורם מדיני בכיר צוטט ביום שני [29 באוקטובר] כאומר: "אפשר לכבוש את עזה ולהחליף את חמאס, אבל אין מתנדבים לקחת מאיתנו את עזה". ישראל כמובן אינה מעוניינת למצוא את עצמה במצב שבו היא צריכה לדאוג לשני מיליון תושבי עזה ובמקביל להתמודד עם טרור והתנגדות.

כאן עולה השאלה, האם הסדרה (קטנה או גדולה) היא בת הגשמה? לא בטוח. כאמור, בסוף השבוע האחרון היו חמאס וישראל על סף הבנות למיני הסדרה, שלפיהן חמאס ימשיך בהפגנות באזור הגבול ללא ניסיונות חדירה ופגיעה בחיילי צה"ל, ובו בזמן ישראל ומצרים יאפשרו הקלות בסגר. אבל אז דווקא התעצמו הפגנות הגדר, והג'יהאד האסלאמי שיגר עשרות רקטות לעבר ישראל; שלא כבעבר, הארגון אפילו לא חשש לקבל עליו אחריות.