ישראל פולס

מה נתניהו מרוויח מההתמקדות בבעיה האיראנית?

p
המחבר
בקצרה
עיסוק ציבורי ב"איום האיראני" המיידי גם מנציח את הכמיהה למי שמצטייר כמנהיג חזק, וגם דוחק אל מתחת לשטיח כל עיסוק בסוגיות חברתיות, בוערות ככל שיהיו, שהורדו לדרגת "איכות חיים".

"יש לנו שלוש בעיות", התחכם שר הביטחון אביגדור ליברמן בסוף השבוע (29 באפריל), "איראן, איראן ואיראן". אין בעיה פלסטינית, אין בעיית עוני, אין בעיית שחיתות. כמה טוב שיש איראן. ליברמן לא המציא את תרופת הפלא האיראנית לכל מחלה. הפטנט רשום על שם הפרזנטור בנימין נתניהו, שמיחזר השבוע מידע על תוכנית הגרעין האיראנית, בעזרת שקופיות חובבניות. זה מה שראש הממשלה אמר לפני שלוש שנים בתגובה לדו"ח חריף שפרסם מבקר המדינה על כישלון מדיניות הממשלה בתחום הדיור: "כשאנחנו מדברים על מחירי הדיור, על יוקר המחיה, אני לרגע לא שוכח את החיים עצמם". כך נפנף נתניהו את מבקריו שעוסקים בקטנות. ומהם "החיים עצמם"? המאבק באיראן כמובן. "האתגר הגדול ביותר לחיינו כעת", הסביר ראש הממשלה, "הוא התחמשות איראן בנשק גרעיני".

בנוסף לבעיית הגרעין האיראני והטרור האיראני יש לישראל עכשיו את הבעיה האיראנית בגבול הסורי. אך מאחורי שלוש הבעיות הללו מסתתרת בעיה איראנית נוספת, שאינה זוכה לחשיפה ראויה; כש"החיים עצמם בסכנה", רק אוויל יטריד את זה ששומר לנו על החיים בשאלות על כמה סיגרים. כשנתניהו כבש בכוח את זמן האומה בטקס הדלקת המשואות ונאם (18 באפריל) על "אויבינו שחושבים שאנחנו תופעה חולפת", מי חושב על מצב החינוך בישראל? כמה ישראלים טרחו לבדוק על אילו עובדות התבסס ראש הממשלה, כשהבטיח ביום חגה של ישראל כי "בעוד 70 שנה תמצאו כאן מדינה חזקה שבעתיים"? זאת בהנחה שחוזקה של מדינה בטווח הארוך אינו נמדד רק במספר הטילים, המטוסים והטנקים שלה. 

"הרבה מאוד מדינות, בכל היבשות, מעריצות את הישגינו בחומר וברוח, במדע ובתרבות", התפאר נתניהו באותה הזדמנות. כמה ימים אחר כך, העלה מכון אהרן למדיניות כלכלית, במרכז הבינתחומי בהרצליה, אתר חדש של מדדי הביצוע של מדינת ישראל בעשרה תחומי חיים מרכזיים. בכל התחומים, לבד מבריאות, ישראל מפגרת אחרי המדינות המפותחות. למרות שיעורי הצמיחה הגבוהים, שיעור העוני נטו בישראל (לאחר מסים וקצבאות) הוא הגבוה ביותר בעולם המפותח. השיעור הממוצע של מקרי רצח, תקיפה ואונס בישראל גבוה מאשר ביתר חברות ה-OECD. בחלק ניכר ממדדי איכות הסביבה ישראל מפגרת אחרי העולם.

נתניהו ציטט את ראש ממשלת הודו, שהכתיר באוזניו את ישראל "מעצמה טכנולוגית". ראש הממשלה אינו מחמיץ הזדמנות להתפאר בהצלחות ההייטק הישראלי. זה קורה למרות מדיניות הממשלה, לא בזכותה. לפי מדד מכון אהרן, ישראל מפגרת אחרי העולם גם בביצועים וגם ביעילות שלה. כבר קרוב לשני עשורים שתלמידי ישראל מדורגים במקום 40 בקירוב בהישגיהם במבחן פיז"ה, ובמקום הראשון מבין מדינות ה-OECD בעומקם של הפערים במבחן בין תלמידים חזקים לתלמידים חלשים.

מומחי בנק ישראל מצביעים על קשר ישיר בין הכישלון של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים, לבין כישלונם בהמשך, כמבוגרים, במבחנים הבינלאומיים למדידת כישורים (מבחני PIAAC) ולפריון הנמוך שלהם כעובדים. אף על פי כן, ישראל משתרכת בשליש התחתון של מדינות OECD בשיעור התקציב לתלמיד. על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שיעור המימון הממשלתי של מחקר ופיתוח אזרחי, במיוחד בתחומי הבריאות, הסביבה והאנרגיה, נמוך משמעותית מהממוצע במדינות ה-OECD.

תקציב המדינה ל-2019 כולל קיצוץ של כרבע מתקציב מינהל המחקר החקלאי (המכון הוולקני). המדען הראשי במשרד החקלאות ד"ר אבי פרל אמר באחרונה כי קצרה בינתו מלהבין כיצד פגיעה חמורה בפעילות המכון מתיישבת עם התהדרות בפני מנהיגי העולם בהישגי המדע והפיתוח החקלאי וגיוסו לפרויקטים ענקיים בהודו, סין ורוסיה. קשה אף להבין כיצד קיצוץ בתקציב ההשכלה הגבוהה עולה בקנה אחד עם ההתהדרות בתואר "מעצמה טכנולוגית".

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2016 חיו בחו"ל כ-11 אחוז מבעלי תואר שלישי ממוסד ישראלי. הם כללו רבע מבעלי תואר שלישי במתמטיקה, 19 אחוז מבוגרי תואר שלישי במדעי המחשב, שיעור דומה מבוגרי תואר שלישי בהנדסת חומרים וכ-17 אחוז מבוגרי תואר שלישי בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל. בשלוש השנים האחרונות נרשמה ירידה של 23 אחוז במספר האקדמאים החוזרים. שיעור האקדמאים שעוזבים את הארץ עולה על שיעור האקדמאים שחזרו.

במלאת 70 שנה להקמתה, למדינת ישראל אין מחסור בבעיות, ובראשן מאמציהם של קנאי הדת האיראנים להשתלט על האזור והסכסוך הממושך עם הפלסטינים. ההתמקדות בסדר היום הביטחוני משחקת פעמיים לידי מחנה הימין, בראשותו של נתניהו. העיסוק ב"איום האיראני" המיידי גם מנציח את הכמיהה למי שמצטייר כ"מנהיג חזק", וגם דוחק אל מתחת לשטיח הפרסי כל עיסוק בסוגיות שהורדו לדרגת "איכות חיים". הבעיה היא שזלזול באיכות החיים עולה במוקדם או במאוחר בחיים עצמם.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: עסקת איראן

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept