ישראל פולס

הקורבן האחרון במפעל הפלגנות של נתניהו: טקס יום העצמאות

p
המחבר
בקצרה
אחרי שראש הממשלה ואנשיו בליכוד הוציאו את השמאל והערבים אל מחוץ למחנה, הרחיקו את יהודי העולם מישראל, ופגעו בכבודו של נשיא המדינה, הגיע תורה של כנסת ישראל והעומד בראשה. כך הצליח הפוליטיקאי הסכסכן, שהתמחה בשלילת האחר, לזרוע מחלוקת גם סביב חגה של המדינה

סמלים וטקסים היו מאז ותמיד הצד החזק של הימין הישראלי. אנשי "המחנה הלאומי" נוהגים לבחון בשבע עיניים את שפתותיהם של שופטים ערבים ושחקני כדורגל בני מיעוטים, שמא הם מתחמקים משירת ההמנון, כולל המשפט "נפש יהודי הומיה". לא תתפסו את שרת התרבות מירי רגב בלי צרור דגלי כחול-לבן בתא המטען של מכוניתה, מוכנים להנפה והתרסה נגד אלה שאינם בצד הנכון של המפה הפוליטית (כלומר, בצד שלה). לפני שנתיים היא תהתה "מה שווה תאגיד השידור אם אנחנו (כלומר הליכוד; ע״א) לא שולטים בו?" כעת היא לא מבינה מה שווה ועדת השרים לסמלים וטקסים, שהיא עצמה עומדת בראשה, אם אנחנו (כלומר, משפחת נתניהו) לא שולטים באירוע המרכזי של יום העצמאות ה-70 של המדינה. 

רגב תוקפת את יולי אדלשטיין, אשר מסרב להיות יו"ר הכנסת הראשון שיאפשר לראש הממשלה לנאום על במת הטקס, שבאופן מסורתי מאורגן ומנוהל על ידי הכנסת. הזירה התקשורתית גועשת, ונתניהו משקיף מהיציע, כאילו העניין אינו נוגע לו. אף מילה בדף הפייסבוק שלו ושום ציוץ בחשבון הטוויטר. לכאורה, לפנינו רק עוד מהלך מבית היוצר של פוליטיקאית שאינה מחמיצה הזדמנות לשרת את אדוניה.
אך מה שנראה כמאבק אגו בין שני פוליטיקאים בכירים סביב כיבוד עתיר חשיפה תקשורתית, אינו אלא קצה קרחון שמאיים לרסק את אחד מעמודי התווך של החברה הישראלית. עדות לכך אפשר למצוא בנימוקיה של דוברת צבא ההגנה לישראל בדימוס, שעברה הסבה לדוברת צבא ההגנה למשפחת נתניהו, לצירופו של ראש הממשלה לרשימת הנואמים בטקס.

במסיבת העיתונאים שבה הציגה את אירועי יום העצמאות, שלפה רגב שוב ושוב את המונח "ממלכתיות". השרה אמרה שהיא לא מבינה איך, "ריבונו של עולם", נאום של ראש הממשלה פוגם בממלכתיות של הטקס. היא טענה שדווקא יושב ראש הכנסת "פוגע בממלכתיות של הכנסת והממשלה". האם יש משהו ממלכתי יותר מנאום של ראש הממשלה? תהתה. בהמשך היא נזפה באלה ש"מסיתים על ראש ממשלה שהוא לא ממלכתי". כך, אולי בלי משים, חשפה השרה-הדוברת את המזימה להעלות את נתניהו - פוליטיקאי ששלושה רבעים מהציבור לא נתנו לו את קולם (הליכוד בהנהגתו זכה בבחירות האחרונות ל-30 מנדטים) - לדרג ״ממלכתי". נתניהו קיבל אמנם 24 אחוזים מהקולות, אך בתרגום למספרים, הליכוד זכה בפחות ממיליון קולות, במדינה של יותר משמונה מיליון אזרחים. כלומר, רוב מכריע של 76 אחוזים מהבוחרים העדיפו מפלגות אחרות.

על הניסיון להפוך את נתניהו לדמות ממלכתית, כלומר, מלכדת, נאמר "הרצחת וגם ירשת?" במשך 70 שנות קיומה לא הייתה בישראל ממשלה מפלגת יותר מממשלות נתניהו. בספרו החדש "מקום לכולנולכידות חברתית ועתיד ישראל", שהודפס בעברית, ערבית ואנגלית, מציין מייק פרשקר כי בעוד שישראל מתפקדת היטב על פי מדדים בין-לאומיים כמו תל"ג, חדשנות טכנולוגית, תוחלת חיים ואפילו רמות אושר, היא נגררת הרחק מאחור בנושא הלכידות החברתית. פרשקר, העומד בראש מכון מרחבים שפועל לקירוב והבנה בין אזרחים ואזרחיות מרקע שונה והערכת השונות בחברה הישראלית, מסתמך בין השאר על מחקר השוואתי מקיף בנושא הלכידות החברתית שפורסם ב-2013.

במחקר דורגה ישראל במקום ה-28 מתוך 34 המדינות החברות באיחוד האירופי וב-OECD. המדינות היחידות שהיו נמוכות מישראל היו קפריסין, ליטא, לטביה, בולגריה יוון ורומניה. הסיבות העיקריות למיקומה הנמוך של ישראל היו חוסר קבלה קיצוני של האחר, חוסר אמון במוסדות פוליטיים וחברתיים, ותפיסה נמוכה מאוד של הוגנות על-ידי הציבור הישראלי. הדו"ח הצביע גם על ירידה פתאומית ברמת הקבלה של חוקים חברתיים בקרב אזרחים ישראלים. מחקר מקיף שמכון המחקר האמריקאי ״פיו״ פרסם לפני שנתיים על החברה הישראלית, הצביע על "שסעים עמוקים בחברה הישראלית – לא רק בין יהודים ישראלים לבין המיעוט הערבי בארץ, אלא גם בקרב תת-קבוצות בקרב היהודים בישראל".

מפעל הפלגנות התרחש ומוסיף לפעול במשמרת הארוכה והמקטבת של נתניהו ושותפיו הלאומנים והקלריקלים. זה החל ב"השמאל שכחו שהם יהודים" שנתניהו לחש באוזניו של הרב כדורי, בימי כהונתו הראשונה בראשות הממשלה ב-97׳, ומגיע להצהרה האחרונה של שר הביטחון בממשלתו, אביגדור ליברמן, כי מרצ "לא שייכת למדינת ישראל". ההתקפות משולחות הרסן של ראש הממשלה נגד מערכות אכיפת החוק מכרסמות את אחת מאבני היסוד של הממלכתיות. מיזם ההדתה של שר החינוך נפתלי במערכת החינוך הממלכתית, מוציא שם רע למונח "ממלכתיות". אם לא תהיינה הפתעות של הרגע האחרון, בקרוב תשלים הכנסת את הליך החקיקה של "חוק הלאום", שמדיר את האזרחים הערבים, המונים חמישית מאוכלוסיית המדינה.   

השבוע רשם נתניהו שיא חדש, כשהפיץ  בעמוד הפייסבוק שלו כתב הסתה מחריד נגד הקרן החדשה לישראל, בעקבות הפליק-פלאק שביצע סביב ההסכם עם האו"ם על הסדרת מצב מבקשי המקלט. מסתבר שהקרן היא האשמה האמיתית במבוכה שראש הממשלה הביא על עצמו ועל המדינה, כשהודיע חגיגית על ההסכם עם האו״ם - וחזר בו אחרי כמה שעות בלחץ הימין.

אז אחרי שנתניהו וחבר מרעיו הוציאו את השמאל והערבים אל מחוץ למחנה, הרחיקו את יהודי העולם מישראל, ופגעו בכבודו של נשיא המדינה, הגיע תורה של כנסת ישראל והעומד בראשה. לא ברור כיצד יסתיים הקרב בין נתניהו, שמסתתר מאחורי רגב, לבין יו"ר הכנסת, חבר הליכוד, ביחס לנאום בטקס הדלקת המשואות ב-18 באפריל. היום (5 באפריל) דווח שנתניהו נחוש בדעתו לנאום בטכס. תסתיים הסאגה כפי תסתיים - הפוליטיקאי הסכסכן, שהתמחה בשלילת האחר, הצליח כבר לזרוע מחלוקת גם סביב חגה של המדינה. וידו עוד נטויה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: miri regev, benjamin netanyahu, arab israelis, israeli society, israeli politics, independence day

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept