ישראל פולס

טראמפ מאיים להפסיק את הסיוע לאונר"א, ולישראל יש סיבה לדאגה

p
המחבר
בקצרה
בישראל מעריכים שלפחות מחצית מתושבי רצועת עזה נזקקים באופן חלקי או מלא לסיוע הומניטרי מאונר"א. אם הנשיא טראמפ יממש את איומו ויפסיק את הסיוע הכספי לארגון, הפלסטינים הרעבים יפנו את מצוקתם אל ישראל.

"ישראל מנהלת מערכת יחסים מורכבת ואמביוולנטית עם אונר"א (סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים)", אומר לאל-מוניטור מקור במנהל האזרחי. לדבריו, "מצד אחד ישראל רואה בארגון כמי שמשמש חומת הסוואה לפעילות טרור של חמאס המנצל את מתקניו לצרכיו, ומצד שני בישראל מבינים שבלעדיו הייתה הרצועה כולה הופכת לאזור אסון הומניטרי".

מאז השתלט חמאס על עזה [2007] דילמת אונר"א מעסיקה את ישראל לא מעט, בעיקר בשאלה כיצד לנהוג עם ארגון שאמנם מונע קריסת מערכות ברצועה אך עצם פעילותו מאפשרת לחמאס להוריד מעצמו את נטל האחריות האזרחית לתושבים ולהפנות את משאביו לפעילות טרור. 

הדילמות הללו עלו ביתר שאת בשבוע האחרון בעקבות אזהרתה של ניקי היילי, שגרירת ארה"ב באו"ם, כי הממשל יפסיק את הסיוע הכספי לאונר"א. זאת על רקע סירובו של אבו מאזן לקיים משא ומתן עם ישראל בתיווך אמריקאי.

לישראל "בטן מלאה" על אונר"א, בעיקר על מה שנתפס כהסכמה שבשתיקה לניצול של חמאס את מוסדות הארגון. מתאם הפעולות בשטחים, האלוף יואב פולי מרדכי, מבקר לא אחת את עובדי הארגון, שלטענתו גונבים חומרי גלם ומשאבים קיומיים אחרים שישראל מתירה את כניסתם לרצועה מטעמים הומניטריים, ומעלימים עין כשחמאס חופר מנהרות מתחת לבתי ספר שמפעיל אונר"א ברצועה. בחודש יוני 2017 חשף מרדכי כי חמאס חפר מנהרה מתחת לבית ספר בצפון הרצועה, והאשים את חמאס שהוא משתמש בתלמידים כמגן אנושי ואת ראשי אונר"א ועובדיו שאינם מונעים את חפירת המנהרה על אף הסכנה שבכך.

ארבעה חודשים מאוחר יותר ראשי אונר"א הם שדיווחו, כי גילו מנהרה שנחפרה מתחת לבית ספר של הארגון וכי נקטו צעדים כדי להפוך את אזור בית הספר לבטוח כולל הפסקת הלימודים למשך עשרה ימים.

בביקורו הראשון בישראל של מזכ"ל האו"ם החדש אנטוניו גוטרש [אוגוסט 2017], פרס בפניו מרדכי את המידע שיש בידי ישראל על יחסי אונר"א-חמאס ומחה על כי הארגון מאפשר לחמאס לנצל כל ערוץ של סיוע הומניטרי כדי לפגוע בביטחון מדינת ישראל. אבל למרות מחאתה החריפה, ישראל לא איימה למנוע את פעילות הארגון בעזה ולא שקלה להקשות על מעבר ציוד, חומרי גלם ומוצרי אנרגיה לשימוש אונר"א.

סוכנות אונר"א מחלקת לתושבי מחנות הפליטים, בין היתר, מזון בסיסי – קמח, אורז, סוכר, שמן. "אין מידע מדויק כמה תושבים (ברצועה) חיים על מוצרי המזון של אונר"א", אומר המקור הישראלי, "אך על פי נתונים שמפרסמת אונר"א אפשר לקבוע בוודאות שלפחות מחצית מתושבי רצועת עזה נזקקים באופן חלקי או מלא למוצרי המזון שמחלק הארגון".

אונר"א הוקמה בדצמבר 1949. בעוד מטרות הפעילות של הסוכנות המרכזית של האו"ם הן שיקום ושילוב הפליטים במדינות בהן הם מתגוררים, אונר"א מנציחה את מצב הפליטים ברצועה. הטיפול במאות אלפי פליטים ברצועת עזה, שמספרם גדל משנה לשנה, מאפשר למעשה למצרים, לישראל, לרשות הפלסטינית ולחמאס להתנער מאחריות לגורלם.

בכל שנות הכיבוש בעזה, מאז מלחמת ששת הימים ועד נסיגת כוחות צה"ל מהרצועה [אוגוסט 2005], אונר"א היא שמילאה את החלל של העדר שירותים ותנאי קיום ראויים לתושבי הרצועה. המנהל האזרחי ברצועה לא היה צריך לדאוג להאכיל את נזקקי עזה הרבים – אונר"א עשתה את המלאכה. הסידור הזה היה נוח גם לרשות הפלסטינית לאחר ייסודה [1994] וגם לחמאס, לאחר שהתנועה השתלטה על הרצועה בכוח לפני יותר מעשור.

מאז הפיכת חמאס, הסגר על הרצועה וקריסתה הכלכלית של עזה, התלות של תושבי עזה באונר"א היא מוחלטת. במצב הדברים הזה ברור שעצירת הסיוע האמריקאי לאונר"א פירושו קריסת מערכות ברצועה ואיום ביטחוני על ישראל.

ביום שלישי השבוע [2 בינואר] הסבירה היילי לעיתונאים, שהנשיא טראמפ אינו רוצה להמשיך לממן את אונר"א כל עוד הפלסטינים מסרבים להגיע לשולחן המשא ומתן. זמן קצר אחר כך צייץ טראמפ בעצמו בחשבון הטוויטר: "אין סיבה שאנחנו נמשיך את ההשקעה המאסיבית בהם (הפלסטינים)". טראמפ לא הזכיר במפורש את אונר"א, אבל הדברים כבר נאמרו.

ראשי הארגון, שממילא מתקשים בימים אלה לספק את כל הדרישות למזון ברצועה, חוששים ומודאגים מדברי היילי וטראמפ. באותה מידה חוששים גם ברשות הפלסטינית, בחמאס ואפילו בישראל. כל עוד אין חלופה לאונר"א, אף אחד לא מעוניין בהפסקת פעילותה.

אחד מתרחישי הבלהות שעלו בעבר בדיונים בצה"ל הוא כזה של צעידת אלפי תושבים פלסטינים רעבים לעבר מחסום ארז. תרחיש כזה עלול להתממש, אם טראמפ אכן יעצור את המימון לאונר"א ועזה תרעב.

ישראל מתקשה לעצור בשבועות האחרונים את טפטופי הרקטות שנורים לעברה. במצב הזה, לחץ על אונר"א מהווה עוד פחית שמן לחבית הבעירה הנקראת "רצועת עזה". הבעיה היא שאת העמדה הזו ישראל מתקשה לומר בגלוי לנשיא ארה"ב.

נמצא ב: פליטים

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את נצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012).
ב-2010 יצא לאקרנים סרטו ''חיים יקרים'' אשר הוקרן בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של טורונטו וזכה אף בפרס ''אופיר''. הוא בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית ומתגורר בנס ציונה.

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X