ישראל פולס

האם דברי אבו מאזן על ביטול אוסלו הם איומי סרק?

p
המחבר
בקצרה
גם בישראל וגם ברשות מתקשים להאמין שיו״ר הרשות יממש את הבטחותיו מהנאום התקיף שנשא השבוע, ויבטל את ההסכמים והתיאום הביטחוני בין הצדדים. גורם בפתח הודה בשיחה עם אל-מוניטור כי מטרתו העיקרית של הנאום הייתה לשמר את תמיכת הרחוב הפלסטיני בתנועה.

המועצה המרכזית של אש"ף קיבלה החלטה (15 בינואר) שבה היא קוראת לרשות הפלסטינית להשעות את ההכרה בישראל עד שזו תכיר במדינת פלסטין, תבטל את סיפוח מזרח ירושלים ותעצור את הבנייה בהתנחלויות. בהודעת הסיכום של דיוני המועצה, שנמשכו יומיים, קראו הנציגים להפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל "בכל צורותיו" ולהתנער מהסכם פריז - נספח של הסכם אוסלו המסדיר את היחסים הכלכליים בין הצדדים - בנימוק שכל ההתחייבויות הנוגעות לאוסלו "אינן קיימות יותר".

ביום הדיונים הראשון נשא יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן נאום תקיף בפני 86 נציגי המועצה, ממגוון התנועות החברות באש"ף. הוא תיאר בייאוש את מה שידעו כולם: אש"ף והרשות הפלסטינית עומדים בפני הכרעה דרמטית. "אני אומר לכולם שאנחנו לא נעשה את הטעות של 48'. אנחנו נישאר כאן ולא נזוז. אנחנו בצומת דרכים גורלי ועתידנו נמצא על כף המאזניים", אמר אבו מאזן.

המועצה המרכזית כונסה בעקבות החלטת נשיא ארצות הברית (6 בדצמבר) להכיר בירושלים בירת ישראל ולהעביר את השגרירות האמריקאית מתל אביב לירושלים. אך מה שזירז את כינוס החירום היה ההבנה שתם עידן המו"מ ומתן עם ישראל. תנועת הפתח איבדה לחלוטין את תמיכת הרחוב הפלסטיני. דרכה נכשלה, ויש לחפש חלופות באופן מיידי.

השאלה ששאלו כל הנציגים שהשתתפו בדיון הייתה, האם בכלל יש דרך חדשה שטרם נוסתה לאורך שנות המשבר עם ישראל מאז נחתם הסכם אוסלו? האם יש דרך שבה ניתן יהיה להתנער מההסכמים - שבניגוד לציפיותיהם לא הובילו להקמת מדינה פלסטינית ורק דרדרו עוד יותר את מצבם הכלכלי של תושבי השטחים - ובאותה עת לשמר את מבנה הרשות הפלסטינית ואת מוסדותיה? לאיש מהם, מתונים ונצים כאחד, לא היו תשובות טובות לשאלה הזאת.

ההחלטות הללו צפויות לעבור כעת לוועד הפועל של אש"ף כדי להוציאן לפועל, אך נראה כי במהרה הן יתגלו כאיומי סרק. הרשות הפלסטינית נמצאת במלכוד: היא לא יכולה לצאת מהסכמי אוסלו ולהישאר בחיים.

גורם ביטחוני ישראלי אומר לאל-מוניטור כי ישראל לא קיבלה שום איתות שהתיאום הביטחוני בסכנה או שייעשו מהלכים כלשהם להפסיקו. הוא הפנה לדבריו של שר הביטחון אביגדור ליברמן, שטען בחודש שעבר כי התיאום אינו משרת רק את ישראל - אלא גם אינטרס של הרשות הפלסטינית. ליברמן אף ציין שאבו מאזן ״עדיין בחיים בזכות התיאום הביטחוני״.

לדברי הגורם הביטחוני, גם אבו מאזן ונציגי אש"ף שהמליצו המלצות לוחמניות יודעים שהחלטותיהם אינן ישימות. "ביום שבו תחליט הרשות הפלסטינית, בגיבוי אש"ף, להקפיא את ההכרה בישראל ולהתנער מההסכמי אוסלו והסכם קהיר (שם נוסף להסכם הכלכלי; ש״א) היא תקרוס".

כל מבנה הרשות הפלסטינית ומוסדותיה - הביטחוניים, הכלכליים והאזרחיים - מבוסס על הסכמי אוסלו. אם אבו מאזן יחליט לאמץ את המלצות המועצה שהתקבלו ברמאללה, הוא בעצם יחתום על גזר דין מוות על שלטונו ועל הרשות הפלסטינית שהוא עומד בראשה.

גורם בתנועת הפתח ששוחח עם אל-מוניטור הודה כי גם ההחלטות וגם טון הדברים שהושמעו בשני ימי הוועידה ברמאללה ננקטו בעיקר מתוך מצוקה ורצון לשמר את תמיכת הרחוב הפלסטיני בתנועה. הפתח, התנועה הגדולה באש"ף, הגיעה למבוי סתום. הציבור הפלסטיני נוכח פעם נוספת שדרכו הדיפלומטית והלא-אלימה של אבו מאזן נחלה כישלון, ובכירי התנועה חייבים כעת לספק אופק מדיני-פוליטי חדש.

הסכם אוסלו הבטיח מדינה פלסטינית בסוף התהליך המדיני. היום, 24 שנים אחרי החתימה, המדינה נראית רחוקה מתמיד. הייאוש הזה הרחיק את הציבור הפלסטיני - ובעיקר את הצעירים - מהפתח. בפתח יודעים שהתמיכה באבו מאזן היא הנמוכה ביותר מאז נבחר כיורשו של יאסר ערפאת, מה שעשוי להסביר את הנאום התקיף שנשא ואת שורת ההחלטות הלא-ישימות שקיבלה המועצה המרכזית.

"הבעיה העיקרית שלהם תהיה בעוד כמה ימים או שבועות, כשהציבור הפלסטיני יגלה שההחלטות שקיבלו בקול תרועה גדולה אינן ממומשות", אומר הגורם הביטחוני הישראלי. לדבריו, הסוגיה הרגישה והבעייתית ביותר היא התיאום הביטחוני, שאינו צפוי להיפסק: ״מה יאמר אז אבו מאזן לאנשיו?״

במערכת הביטחון הישראלית סבורים שקריסת הרשות הפלסטינית אינה עומדת כלל על הפרק, "אפילו לא בסבירות נמוכה", כך לדברי הגורם. אולם החשש הוא ששורת החלטות "פופוליסטיות" שעלולות להתקבל בשבועות או בחודשים הקרובים, מתוך לחץ וייאוש, ובעיקר מתוך שיקולים של הישרדות פוליטית של אבו מאזן ובכירי הרשות, עלולה להוביל למשבר שלטוני חמור בגדה.

בינתיים, במלחמת ההישרדות שלו, יו״ר הרשות כבר עשה טעות אסטרטגית גדולה שעלולה לעלות לו בתמיכה בינלאומית משמעותית. בנאום הזעם שלו במועצה הוא טען כי מדינות שונות, ובעיקר בריטניה וארה"ב, היו שותפות למהלך להביא את היהודים לפלסטין אחרי השואה באירופה כי ״רצו לפתור את הבעיה של היהודים על חשבונם של הפלסטינים". הוא הוסיף ש"נמשיך לתבוע התנצלות מהבריטים על הצהרת בלפור ונתבע ממנה הכרה במדינה פלסטינית".

ראש הממשלה בנימין נתניהו קפץ על דבריו, בצדק, כמוצא שלל רב. בביקורו בהודו אמר לעיתונאים כי ההתבטאויות האלה של אבו מאזן ״עשו שירות לאמת ובמובן הזה גם לדיפלומטיה הישראלית". לא מן הנמנע שהפעם נתניהו צודק.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept