ישראל פולס

אשליית "שיפור הביטחון" ביהודה ושומרון

p
המחבר
בקצרה
בין האמפתיה בממשלה למחאת המתנחלים, לבין הפזילה של מנהיגי האופוזיציה לימין, איש לא אמר השבוע את האמת: ביטחון הוא בור ללא תחתית. אין קץ למיגון, לחומות ולכבישים העוקפים שאפשר לסלול. אך כל עוד הכיבוש נמשך, אין אבטחה שתמנע את הפיגוע הבא.

כשראש הממשלה בנימין נתניהו נכנס ביום שני בצהריים (6 בנובמבר) אל חדר הישיבות של סיעת הליכוד, הוא ידע כי בפנים ממתינים לו נציגי המשפחות השכולות של הרוגי הטרור מיהודה ושומרון, השובתים רעב מול מעונו בירושלים כבר שבועיים. בני המשפחות דורשים להעביר תקציבים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, שלטענתם הובטחו להם זה מכבר, למימון סלילת כבישים עוקפים ומרכיבי ביטחון אחרים בהתנחלויות.

נתניהו הגיע לישיבת הסיעה מוכן עם צ'ק על סך 200 מיליון שקלים לתגבור האבטחה בכבישי יהודה ושומרון - תקציב שסוכם עליו עם שר האוצר משה כחלון. נציגי המאבק ידעו על ההתפתחות הזאת מראש, ובכל זאת לא ויתרו על ההתקפה המאורגנת נגד ראש הממשלה שהועברה בשידור חי לכלי התקשורת שנציגיהם נכחו באולם.

שני הצדדים הפיקו תועלת מהאירוע המתוקשר - גם ראשי המאבק וגם נתניהו. מבחינת אנשי יהודה ושומרון, 200 מיליון שקל הן טיפה בים. דרישותיהם לחבילת אבטחה, שתכלול סלילת כבישים עוקפים, תאורה בכבישים, מצלמות אבטחה, גדרות משוכללות ותגבור התשתית הסלולרית, מסתכמות בשלושה מיליארד שקלים לכל הפחות. מבחינת נתניהו, המתקפה שספג אפשרה לו להציג "הישג" תקציבי שימצא חן בעיניי הימין, ואולי גם יסיט את דעת הקהל מחקירתם במשטרה של שני אנשי סודו, עורכי הדין דוד שומרון ויצחק מולכו, בפרשת הצוללות.

נתניהו, שרגיל להגיע באיחור לישיבת הסיעה של הליכוד, בא הפעם הזמן כדי לבשר: "אני בא מפגישה עם שר האוצר והחלטנו יחד להקצות מיידית 200 מיליון שקל לסלילת כבישים שכבר מתוכננים… אנחנו נביא במסגרת הדיון בממשלה בתחילת ינואר לתקציב 2019 הרשאה להתחייב לסכום של עוד 600 מליון שקלים כדי להשלים את הכבישים ואת התאורה".

למרות ההודעה, בני המשפחות השכולות התפרצו לדבריו. נתניהו, שידע כי הדבר עומד לקרות, אפשר להם לתקוף אותו מול המצלמות כאוות נפשם, ואף השקיט את ח"כ נאוה בוקר שבין הצעקות ניסתה לומר, בצדק, שהמחאה השיגה את מטרה ושהכסף הועבר.

ראש הממשלה האזין באמפתיה ובסבר פנים חמור לאדווה ביטון, אמה של הילדה אדל, שב-2013, כשהייתה בת שנתיים, נפגעה אנושות מזריקת אבן בכביש חוצה שומרון ומתה מפצעיה ב-2015. "קברתי את בתי בגיל ארבע ושמונה חודשים. למה מחכים? לאסון הבא?״, זעקה האם.

מחאת המתנחלים בסוגיית האבטחה ביהודה ושומרון תפסה תאוצה ביולי האחרון בעקבות הפיגוע המזוויע בחלמיש, שבו מחבל פלסטיני חדר לבית ביישוב ורצח את יוסף סולומון (70), את בתו חיה (46) ואת בנו אלעד (35), בזמן שסעדו ארוחת שבת חגיגית.

רחלי מנזלי, בתו של יוסף סלומון, שאיבדה גם את שני אחיה בפיגוע הזה, פנתה לראש הממשלה במכתב. "אני מתקשה להבין איך מנהיג המחנה הלאומי לא מאפשר את מתן הצרכים ההגנתיים הבסיסיים ליישובים ולצירים הראשיים ביהודה ושומרון״, כתבה.

כ-400 אלף יהודים מתגוררים כיום ביהודה ושומרון (לפי נתוני הלמ״ס) בגושי ההתיישבות הגדולים, בהתנחלויות המבודדות ובמאחזים. הם חשופים מדי יום לפיגועי טרור עקב הקרבה והחיכוך המוגברים עם האוכלוסייה הפלסטינית. מבחינתם, הדרישה מהממשלה הימנית-לאומית לשיפור ביטחונם האישי היא טבעית ומובנת מאליה.

להערכת שר הביטחון אביגדור ליברמן, עלות תוכנית מקיפה לשיפור הביטחון נאמדת בכ-3.3 מיליארד שקלים. ליברמן אמר זאת לראשי יש"ע בספטמבר האחרון, בהתבסס על תוכנית שהכינו במשרדו, אך הודה שאין לו איך לתקצב זאת, ושלח אותם להפעיל לחץ פוליטי להשגת הכסף.

אלא שהרצון למנוע את הפיגוע הבא הוא שאיפה דמיונית, בוודאי כל עוד הסיטואציה המדינית של כיבוש תישאר במצבה הקיים ואף תעמיק. במילים אחרות, כל עוד השאיפה הפלסטינית להגדרה עצמית חיה ובועטת - יהודה ושומרון לא תהיה מקום בטוח לאזרחים ולחיילים. זה יישאר כך גם אם יושקעו עוד מיליארדים מתקציב המדינה בכבישים עוקפים, בתאורה ובמחסומים. המציאות הוכיחה שתמיד תימצא הדרך לפיגוע הבא.

הזווית הזאת הייתה חסרה ביום שני בשיח הפוליטי סביב מחאת אנשי יו"ש: אף גורם פוליטי משמעותי ממחנה השמאל-מרכז לא ניצל את ההזדמנות כדי לאתגר את הדיון הציבורי בסוגיה הזאת. ניתן לשער כי הסיבה לכך היא ששתי המפלגות הגדולות במחנה הזה, העבודה ויש עתיד, משקיעות מאמצים רבים בגיוס קולות מהימין.

כדאי להיזכר בשנים הקשות של הטרור ברצועת עזה ובציר פילדלפי בגבול שבין עזה למצרים. מאז האינתיפאדה הראשונה ועד ההתנתקות ב-2005, הטרור הזה פגע ביכולתם של 8,500 תושבי גוש קטיף לחיות חיים נורמליים. הוא לא פסק גם כשהושקעו סכומי עתק במיגון משוכלל ובהצבת כוחות צבא עצומים. ילדי המתנחלים נסעו לבתי הספר תחת אבטחה כבדה באוטובוסים ממוגנים, אך הפיגועים לא פסקו. בקבוקי התבערה הפלסטיניים הפכו לרובים ולארטילריה, וחיילי צה״ל הפכו לפגיעים כמו ברווזים במטווח. אחד הנימוקים לתוכנית ההתנתקות אז, היה סוגיית האבטחה - העלות שלה והאפקטיביות שלה.

דיון בריא בנושא אבטחת היישובים ביהודה ושומרון חייב לכלול את הטיעון שלפיו השקעה בביטחון, נדיבה ככל שתהיה, לא תמנע את ההרוגים הבאים מטרור פלסטיני.

אין זה אומר, כמובן, שצריך להפקיר את המתנחלים לגורלם. זה גם רחוק מלהיות המצב: מחקרים ותחקירים מהשנים האחרונות הראו כי התקציב לנפש ביהודה ושומרון גדול מזה שבתוך הקו הירוק. חלק מהתקציב הזה הוא לא שקוף וקשה לדעת את הסכומים הכוללים. מה שבטוח הוא, שביטחון הוא בור ללא תחתית: אין קץ למיגון, לחומות ולכבישים העוקפים שאפשר לסלול. אך לא פחות חשוב לביטחון האישי גם לדעת את האמת: כל אלה לא ימנעו את הטרור.

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X