ישראל פולס

האם טראמפ רוצה להבעיר את עזה?

p
המחבר
בקצרה
במשפט שמעיד על ליקוי יסודי בוושינגטון בהבנת הסכסוך והדרכים לפתרונו, השליח האמריקאי ג׳ייסון גרינבלט קרא לרשות להחזיר לעצמה את השליטה ברצועת עזה - דרישה מציאותית בערך כמו קריאה לדרום קוריאה להשתלט על מתקני הגרעין של צפון קוריאה.

במחנה השלום הישראלי היו כאלה, לא מעטים, שקיוו, אפילו האמינו להצהרות של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ על כוונתו לגבש ״עסקת חבילה״ גדולה בין ישראל לפלסטינים וכל מדינות ערב. קצב הדילוגים של השליח הנשיאותי ג'ייסון גרינבלט בין ירושלים ורמאללה חיזק את התחושה שדווקא הנשיא הארכי שמרן, יצליח במקום שבו נכשלו שני הנשיאים הליברלים, ביל קלינטון וברק אובמה.

השעות הארוכות שבילה גרינבלט במחיצתם של בכירים משני הצדדים, וסיורי לימודים בשטח, חיזקו את תחושת האופטימיות. אולם משפט אחד שאמר השליח - מילות הסיכום שלו בתום סיור לאורך גבול רצועת עזה בשבוע שעבר (30 באוגוסט) עם מתאם הפעולות בשטחים, יואב מרדכי, הפך את התחושה הזאת לאשליה, ואת התקווה ל״פייק תקווה״. גרינבלט קרא לרשות הפלסטינית להחזיר לעצמה את השליטה ברצועת עזה ולחדש את תפקידה בניהול הרצועה, בגלל שממשל חמאס נכשל במילוי צרכיה של האוכלוסייה. הדרישה הזאת מציאותית בערך כמו קריאה לדרום קוריאה להשתלט על מתקני הגרעין של צפון קוריאה, בגלל שהממשל בפיונגיאנג פוגע בחופש הביטוי של התושבים.

בהנחה שגרינבלט הוא קול אדוניו, דבריו מעידים על ליקוי יסודי בהבנת הסכסוך והדרכים לפתרונו. איך בדיוק ממשל טראמפ מצפה שהרשות תחזיר לעצמה את השליטה ברצועת עזה? קשה להאמין שבוושינגטון רוצים לפתוח חזית צבאית חדשה במזרח התיכון, ושמנגנוני הביטחון של רמאללה יפציצו את מעוזי חמאס בעזה, בחיפוי מטוסי חיל האוויר הישראלי ותותחי ספינות חיל הים. האם גרינבלט התכוון לאופציה הדמוקרטית, כלומר, בחירות לנשיאות ולמועצה המחוקקת? צעד כזה יהווה שחזור הטעות הפטאלית של הנשיא ג'ורג' בוש הבן, אשר כפה על הרשות לקיים בחירות כלליות לפני 11 שנה. דייויד וולש, עוזרה לענייני המזרח התיכון של מזכירת המדינה אז קונדוליזה רייס, איים בבוטות על אבו מאזן כי "אם תבטלו את הבחירות, שכחו ממספרי הטלפון שלנו".

אם גרינבלט היה שואל את נשיא הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן) מה דעתו להעמיד את עצמו שוב במבחן דעת הקהל, הוא היה מקבל את אותה תשובה שבוש קיבל ב-2006. אבו מאזן התריע אז בפני האמריקאים שההתנתקות החד-צדדית של ישראל מעזה, על רקע הקיפאון המדיני והמשך הבנייה בהתנחלויות, נתפסת בציבור הפלסטיני כהישג למחנה הסירוב וההתנגדות של חמאס. מה שעשוי לבוא לכלל ביטוי בקלפיות. גם המודיעין הישראלי, שהפציר בשעתו בממשל האמריקאי לרדת מעניין הבחירות, היה חוזר היום על אותה ההמלצה. אילו ביקש מהאלוף מרדכי להעריך את הסיכויים של הפתח להכריע את החמאס בקלפי, ייתכן שגרינבלט היה מוותר על הנזיפה המרומזת ברשות על כך שאינה נוטלת לידיה את השליטה בעזה.              

הבעיה אינה רק מה שהשליח האמריקאי אמר, אלא הדברים העקרוניים שהשליח הנשיאותי נמנע מלומר. הבעיה בולטת ביתר שאת על רקע העקרונות שהציג מזכיר האו"ם אנטוניו גוטרש, שביקר אף הוא באותו שבוע (30 באוגוסט) ברצועת עזה. גוטרש הביע תמיכה במאמציו של אבו מאזן "לייצר תנאים להנהגה מאוחדת בגדה המערבית לרצועת עזה", אך באותה נשימה הביע דאגה מהמצב ההומניטרי הנורא שנגלה לעיניו בעזה. התנאים שאליהם התכוון המזכ"ל אינם אלא המשך הענישה הקולקטיבית האכזרית של תושבי עזה. "אני עד לאחד המשברים ההומניטריים הדרמטיים שראיתי במשך שנותיי הרבות בעבודה הומניטרית באו"ם", אמר מזכ״ל האו״ם בסיורו ברצועה, וקרא במפורש לישראל ולמצרים להסיר מעל עזה את המצור. מישהו שמע מגרינבלט ביקורת ביחס ללחץ המשותף של ישראל והרשות הפלסטינית על תושבי עזה באמצעות צמצום אספקת החשמל? מישהי שמעה על דרישה של ושינגטון מירושלים להסיר את המצור על עזה?  

התנאים שאליהם התכוון גוטרש הם התנעת משא ומתן אמין לקידום פתרון שתי המדינות, במקביל למאבק באלימות והפסקת הבנייה בהתנחלויות. "יצרתם בית לעם היהודי", אמר המזכ"ל, והוסיף מיד "אבל הגיע הזמן שגם הפלסטינים יגשימו את זכויותיהם ואת שאיפותיהם הלאומיות". לעומתו, הנשיא טראמפ דבק במדיניות - או יותר מדויק, בחוסר המדיניות - שהציג בפברואר במסיבת העיתונאים המשותפת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "שתי מדינות או מדינה אחת - מה שהצדדים ירצו״. צד אחד, הצד הפלסטיני הכבוש, חוזר ואומר שהוא דבק ברצונו בפתרון שתי המדינות. הצד השני, הצד הישראלי הכובש, מצהיר שהוא לא רוצה שתי מדינות ויוצר עובדות בשטח שמחבלות בפתרון הזה, ובמקביל גם לא מראה שום סימן לכך שהוא רוצה מדינה דו-לאומית.

נראה כי טראמפ לא יודע מה הוא רוצה. חבר הקונגרס הדמוקרטי, ג'רי קונולי, חבר ועדת החוץ של בית הנבחרים, אמר לכתב "הארץ" בוושינגטון אמיר תיבון כי רפובליקאים רבים תומכים בפתרון שתי המדינות, אך אינם רוצים להצהיר על כך לפני שממשל טראמפ יביע עמדה כזו בעצמו. בנאומו בפני עצרת האו"ם בספטמבר תהיה לטראמפ הזדמנות לומר סוף סוף מה הוא רוצה, או לא רוצה. אפשר רק לקוות שלא ישלח לכאן שליחים שיחלקו לצדדים עצות אחיתופל.

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X