ישראל פולס

בין הבית הלבן לבית היהודי: חוק ההסדרה קורע את נתניהו

p
המחבר
בקצרה
נתניהו נקרע בין האינטרס הממלכתי הישראלי – תיאום מלא עם הממשל החדש בוושינגטון וניסיון לא לאבד לגיטימציה בינלאומית, לבין האינטרס הפוליטי האישי הצר – להמשיך להיצמד לבנט בכל הכוח במאבק על כל מנדט עתידי של הציונות הדתית.

בתוך פחות משבוע ימים, הספיק ראש הממשלה בנימין נתניהו לשנות את דעתו באשר ל"חוק ההסדרה" חמש פעמים לפחות. אם נצא לרזולוציה רחבה יותר, הרי שמספר הפעמים בהן נתניהו התהפך וזיגזג בכל הקשור לחוק, שאמור להסדיר את כל יחידות הדיור הלא חוקיות בהתנחלויות, גדול בהרבה.

את החוק יזמו השרים נפתלי בנט ואיילת שקד, במאמץ לפצות את מתיישבי עמונה שפונו בשבוע שעבר [2 בפברואר] ומתיישבי תשעת הבתים הלא חוקיים בעופרה ואת שאר עשרות האלפים המתגוררים ביחידות דיור שנויות במחלוקת. נתניהו, בעיקר מחוסר ברירה, מנסה להיצמד ליריביו מהבית היהודי, כדי לשמור על סיכוייו לשאוב מהם מנדטים גם בבחירות הבאות. אל תוך הכאוס הזה נשאב הממשל האמריקאי הטרי, שאף אחד בירושלים עדיין לא יודע איך לאכול אותו.

במערכת הביטחון הישראלית ממליצים שלא לקבוע עובדות בשטח בטרם יושג תיאום מלא עם הממשל החדש בוושינגטון. שליחיו הדחופים של נתניהו, שנפגשו כבר כמה פעמים עם בכירים בממשל טראמפ, לא יודעים עדיין להגדיר את המדיניות של הנשיא. סביר להניח שגם הנשיא עצמו לא סיים לגבש אותה עדיין, בכל הקשור לתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. נתניהו מתמרן בין כל הכוחות המנוגדים הללו, מנסה לאחוז במקל מכל קצותיו בעודו משקיע מאמץ עצום בניסיון להבין את גבולות הגזרה החדשים שישרטט עבורו הנשיא טראמפ.

החוק אמור היה לעבור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת ולהיכנס לספר החוקים הישראלי עוד בשבוע שעבר, במקביל לפינוי המאחז הלא חוקי עמונה. במוצאי שבת [28 בינואר] הכריז נתניהו שהחוק יעבור "ביום שני", ביום שני הוא הבטיח שהחוק "יעבור השבוע", אבל השבוע עבר וביום ראשון בבוקר [5 בפברואר] הוא עוד רמז שבכוונתו לדחוף ולהעביר את החוק ביום שני, אבל אז נמלך בדעתו ואמר שעדיף להמתין לתיאום עם ממשל טראמפ וכי הוא רוצה לדבר עם השגריר הישראלי בוושינגטון רון דרמר, כדי שהשגריר ינסה לתאם את המהלך עם הממשל.

ממול, בבית היהודי, לא מצמצו ביום ראשון: אם החוק לא יעבור השבוע, הקואליציה בסכנה, אמרו בסביבת בנט ושקד; ונתניהו, על כבש המטוס לפני המראתו לביקור בזק בלונדון, אמר ש"אני לא מתרגש מאולטימטומים מזויפים".

כשעלה החוק בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני [נובמבר 2016] אמר נתניהו כי "החוק הזה יביא אותנו לבית הדין הבינלאומי בהאג". מכיוון שבנט התעקש, נאלץ נתניהו להצביע בעד החוק בקריאה הראשונה. הוא ממשיך להיקרע בין האינטרס הממלכתי הישראלי (תיאום עם ארה"ב, ניסיון לא לאבד לגיטימציה בינלאומית ולהיתבע בבית הדין הפלילי בהאג) לבין האינטרס הפוליטי האישי והאינטרס הקואליציוני הצר.

מאז הבחירות האחרונות [2015], בהן "שתה" נתניהו חלק ניכר ממצביעי הבית היהודי (בעיקר מתנחלים), הוא מתקוטט עם בנט עד זוב דם על כל מנדט עתידי של הציונות הדתית. הבידול שבנט קיווה להשיג מול נתניהו הוא חוק ההסדרה, אלא שנתניהו ממשיך להיצמד אליו בכל מחיר. השבוע, כשהעיניים נשואות לוושינגטון, ההיצמדות הזו של נתניהו עלתה על שרטון.

האופוריה שנרשמה בירושלים לאחר בחירתו של טראמפ הוחלפה בציפייה דרוכה. הודעת הבית הלבן מהשבוע שעבר, שמתחה ביקורת (אם כי מרוככת) על ההודעה הישראלית על בניית אלפי יחידות דיור בשטחים, הדליקה כמה נורות אזהרה בלשכת ראש הממשלה. נכון, האמריקאים ציינו בהודעה כי "ההתנחלויות הקיימות אינן מכשול לשלום", מה שמהווה שינוי מדיניות דרמטי לעומת כל הממשלים שקדמו לנוכחי, אבל המשפט הסתיים בזה שבנייה חדשה בשטחים עלולה לפגוע בסיכויים להשגת שלום. לזה, איש בירושלים לא ציפה.

ראש המוסד הישראלי, יוסי כהן כבר פגש פעמיים את ראש המועצה לביטחון לאומי האמריקאי, הגנרל מייקל פלין. לשגריר דרמר מהלכים בסביבתו של טראמפ וקשר אמיץ עם חותנו של הנשיא, ג'ארד קושנר, הנתפס כבעל השפעה רבה על הנשיא בעיקר בנושאים החשובים לישראל. יחד עם זאת, בירושלים אי אפשר למצוא אף אחד שיהיה מוכן להמר על תוצאות הפגישה הראשונה בין טראמפ לנתניהו שמיועדת להתקיים ב-15 בפברואר. טראמפ מתגלה, כצפוי, כנשיא לא צפוי, תזזיתי, בעל פתיל קצר ונטול עכבות כלשהם. נתניהו יצטרך להיות במיטבו כדי "לגייס" את טראמפ לטובת הצד הישראלי, שישאף להשאיר את התהליך המדיני במצבו הנוכחי, תרדמת קלינית עמוקה.

נכון לעכשיו, הסימנים המגיעים לירושלים מוושינגטון מעורבים ולא תמיד מעודדים. העובדה שהאמריקאים מתעקשים על פגישה בתאריך מאוד לא נוח לראש הממשלה, מצטרפת לעובדה שנתניהו, שקיווה להיות המנהיג הזר הראשון שטראמפ יפגוש אחרי ההשבעה, מוצא את עצמו במקום הרביעי, ועוד אחרי עבדאללה מלך ירדן. אם נוסיף לכל זה גם את ההודעה התמוהה שפרסם הבית הלבן לרגל יום השואה הבינלאומי [27 בינואר], מבלי להזכיר כלל את היהודים, נקבל תערובת מוזרה של סימנים טובים ורעים שמעוררים בסביבתו של נתניהו בעיקר בלבול.

השגריר האמריקאי בתל אביב לשעבר, דן שפירו, שיגר בשבוע שעבר סדרה של 22 ציוצים ובהם ניתוח ממצה ומבריק של הסיכויים והסיכונים לקראת המפגש הראשון בין המנהיגים. על פי שפירו, יש סיכוי טוב שהיחסים בין טראמפ לנתניהו יהיו אכן טובים כמצופה, אבל אין ספק שגם לטראמפ יהיו דרישות מנתניהו. על פי שפירו, יש סיכוי שטראמפ יבקש מישראל לקבל ולהסכים עם שיתוף פעולה אמריקאי-רוסי בסוריה, גלולה שמערכת הביטחון הישראלית תתקשה לבלוע. בכל מקרה, קובע שפירו, נתניהו עלול לגלות שגם לממשל הנוכחי יש דרישות לא פשוטות ממנו באשר לנושא הפלסטיני, והוא עלול להבין שהכישורים הדיפלומטיים שיידרשו ממנו כדי לתמרן מול טראמפ יהיו לא פחות גבוהים מאלה שנדרשו ממנו כדי להתנהל בשמונה השנים הקשות מול ברק אובמה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: settlements, west bank, ayelet shaked, amona, regularization law, naftali bennett, donald trump, benjamin netanyahu

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept