ישראל פולס

האם דו"ח צוק איתן יפגע בתדמית "מר ביטחון" של נתניהו?

p
המחבר
בקצרה
דו"ח המבקר על "צוק איתן" יחשוף את הכאוס הניהולי בהפעלת צה"ל על ידי הקבינט ויכלול הערות אישיות לבכירי המערכת המדינית והצבאית. ראש הממשלה מצדו מציג שורה תחתונה אחרת: מאז המבצע שורר שקט כמעט מוחלט סביב עזה וזה מה שחשוב.

כל עוד הייתה מדינה קטנה וחלשה, מוקפת אויבים, נהגה ישראל לנצח ניצחונות מכריעים בכל מלחמותיה. אבל מאז מלחמת ששת הימים [1967], שהפכה אותה לאימפריה אזורית והעלתה את צה"ל למעמד "הצבא החזק במזרח התיכון", לא מצליחה ישראל להיחלץ מאף מלחמה או מבצע צבאי גדול ללא ריטואל קבוע של ועדות חקירה, חילופי האשמות, עריפות ראשים וקינות.

כך היה אחרי מלחמת יום הכיפורים [1973], אחרי מלחמת לבנון הראשונה [1982], מלחמת לבנון השנייה [2006] וגם עכשיו, בעקבות מבצע "צוק איתן" [2014]. דו"ח מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא, שיפורסם ביום שלישי בשעה 16:00 אחר הצהריים [28 בפברואר], מכיל כמות גדולה של פרסומים נפיצים, מביכים, כולל הערות אישיות לבכירי המערכת בעת המבצע: מראש הממשלה בנימין נתניהו, דרך שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, הרמטכ"ל רב אלוף בני גנץ, ראש אמ"ן האלוף אביב כוכבי ונוספים.

החזית העיקרית מתנהלת כעת בין השר נפתלי בנט, איש הבית היהודי, לבין שר הביטחון לשעבר יעלון וראש הממשלה נתניהו. רצה הגורל שיעלון, שהודח בידי נתניהו לפני פחות משנה לטובת אביגדור ליברמן [מאי 2016], מוצא את עצמו עכשיו באותה סירה דולפת עם נתניהו. השניים נאלצים להתגונן יחד מפניו של בנט, שכל טענותיו לאורך השנתיים האחרונות בעניין איום מנהרות חמאס מוכחות כנכונות, לאור ממצאי דו"ח מבקר המדינה.

בנט רואה בדו"ח המבקר מקפצה פוליטית נדירה, לאור העובדה שהוא היחיד שלקח את איום המנהרות ברצינות, התריע בפני הקבינט ואף דרש שצה"ל ינקוט פעולה ממשית נגד המנהרות ויסיר את האיום.

בנט לא מסתיר את שאיפתו להגיע לראש הפירמידה. מעולם לא קרה בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל שפוליטיקאי ממפלגה דתית יכבוש את ראשות הממשלה. ההיתכנות לכך כמעט אינה קיימת. בנט, איש צעיר, בוגר מצליח של תעשיית ההייטק וקצין קרבי בעברו, קורא תיגר על התפיסה הזו. לפחות במה שקשור ל"צוק איתן", שאפתנותו תקבל השבוע זריקת עידוד.

הדו"ח חושף את הכאוס הניהולי והסרבול בעבודת המטה והפעלת צה"ל על ידי הדרג המדיני. חוק יסוד הצבא בישראל קובע כי מי שמפקד על צה"ל הוא לא ראש הממשלה, כנהוג בארה"ב, שם הנשיא הוא המפקד העליון, אלא "הממשלה", באמצעות "הקבינט", שהוא גוף סטטוטורי בו חברים מספר מצומצם של שרים. הממשלה מייפה את כוחו של הקבינט שממונה על צה"ל. בא כוחו של הקבינט מול צה"ל הוא שר הביטחון.

אחרי הסרבול הזה, מתברר כי הקבינט בישראל הוא פחות מחותמת גומי. פורום חסר חשיבות שלא מקבל החלטות אמיתיות ולא זוכה לראות את המודיעין האמיתי. בסופו של יום, המנהלים האמיתיים הם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. הם אלה שסוגרים את כל מה שצריך לסגור בחדרים הפנימיים, בעוד הקבינט מכונס רק כדי לאשר בדיעבד את מה שהחליטו. עכשיו החליט מבקר המדינה לטפל בתופעה הזו. יש לכך, כמובן, גם השלכות פוליטיות.

בשורה התחתונה, בולטים כמה נושאים שצריכים להדאיג מאוד את קברניטיה של ישראל, דווקא בתקופה בה אין לה כל תחרות צבאית ממשית בסביבתה המיידית: למרות שאיום המנהרות של חמאס היה מוכר למודיעין הישראלי, למרות שראש הממשלה עצמו הגדיר את האיום הזה כ"אסטרטגי" עוד בשנת 2013, מתברר שצה"ל הגיע ל"צוק איתן" ללא הכנות כלשהן ללחימה במנהרות. לא הייתה תורת לחימה, לא היו אימונים, לא פותחו שיטות להשמדת מנהרות. את כל זה נאלץ צה"ל לבצע ולאלתר בתנועה, תוך כדי מבצע. איום המנהרות לא הוצג מעולם בפני הקבינט הישראלי בצורה מסודרת. הוא הוזכר פה ושם דרך אגב, בדבריהם של דוברים שונים בדיונים שונים, אבל מעולם לא התקיים דיון מסודר על האיום, לא התקבלו החלטות, לא יצאו הנחיות לצה"ל.

השאלה החשובה ביותר היא האם הדו"ח הזה יצליח לסדוק את תדמיתו של נתניהו כ"מר ביטחון" הישראלי. בשנות שלטונו הצליח נתניהו לבנות את עצמו כיחיד שמסוגל להבטיח את ביטחונה של המדינה היהודית, למרות שלא תמיד תאמה התדמית הזאת שלו את המציאות. ב"צוק איתן" נלחמה ישראל במשך קרוב לחודשיים בארגון טרור קטן הנצור ברצועה זעירה ונצורה ולא הצליחה להכריעו. יתרה מזאת, תל אביב הופצצה, לראשונה מאז קום המדינה, כמעט על בסיס יומי. שדה התעופה הבינלאומי היחיד בישראל הושבת ל-48 שעות. בסיומה של המערכה, לא הושגה הכרעה, חמאס נותר על מכונו ועל פי דיווחי המודיעין הטריים, הצליח מאז לשקם את מרבית יכולותיו שנפגעו, לרבות המנהרות.

נתניהו, מצדו, מציג שורה תחתונה שונה לגמרי: לא חשוב ה"איך", חשוב ה"מה". העובדה היא, שמאז "צוק איתן" שורר שקט כמעט מוחלט סביב עזה. ההרתעה שהושגה בעקבות המבצע נחשבת ליציבה ומשמעותית ביותר שהייתה אי פעם מול חמאס. זו, על פי נתניהו ויעלון, המטרה האמיתית של כל מבצע ולכן אי אפשר לבדוק בדיעבד תפקודים במהלך מלחמה מבלי להתייחס למצב האסטרטגי של הצדדים בסיומה.

נתניהו ויעלון רואים ב"צוק איתן" ניצחון. זה מזכיר מאוד את מלחמת לבנון השנייה. גם אז זכו הדרג המדיני והצבא בביקורת נוקבת. שר הביטחון עמיר פרץ והרמטכ"ל דן חלוץ נאלצו לעזוב את תפקידם, אבל ההרתעה מול נסראללה וחיזבאללה ב-11 השנים שחלפו מאז היא ההרתעה העוצמתית ביותר שהייתה לישראל אי פעם בחזית הצפונית. בשאלה הזו ישפוט עכשיו שוב הציבור הישראלי.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: moshe ya'alon, naftali bennett, benjamin netanyahu, israeli security, operation protective edge, israel defense forces, israeli politics, cabinet, idf

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept