אובמה: אין מקלט לאל-קאעידה בסוריה

p
המחבר
בקצרה
ארה״ב תמשיך ״במתקפה המרוכזת״ נגד ארגוני טרור, על אף הקיפאון בשיחות בינה לבין רוסיה; האם מוקתדא א-סאדר מאבד את הרחוב בעיראק? נורי אל-מאלכי מתכנן את חזרתו אל מרכז הבמה.

המיתוג מחדש של ג'בהת אל-נוסרה לא שכנע את אובמה 

לאחר פגישה שערך ב-4 באוגוסט עם צוות הביטחון הלאומי שלו בפנטגון אמר הנשיא ברק אובמה, שארה״ב ״תמשיך במתקפה המרוכזת נגד אל-קאעידה בסוריה, כי לא משנה כיצד מכנה את עצמו הארגון, אסור להרשות לו למצוא חוף מבטחים שממנו יוכל לפעול, להכשיר ולתכנן פיגועים נגדנו״.

מונה עלאמי מספקת את הרקע ואת ההקשר הרחב להחלטתו של ג'בהת אל-נוסרה ״למתג״ את עצמו מחדש כדי להתרחק מאל-קאעידה. ההכרזה הזו של ג'בהת אל-נוסרה - כפי שדיווחנו בטור הזה בשבוע הבא - נתפסה כסימן לייאוש בעקבות המשא ומתן בין ארה״ב לרוסיה בנושא התיאום הצבאי והמודיעיני במלחמה נגד ג'בהת אל-נוסרה ובנושא המצור סביב חאלב של כוחות הצבא הסורי בתמיכתם של הרוסים והאיראנים.

עלאמי מסבירה ששינוי השם של ג'בהת אל-נוסרה נדון ונבחן היטב בקרב הצמרת החוץ-סורית של אל-קאעידה, כולל ״ראשי האידאולוגים הג'יהאדיסטים, כמו שייח אבו מוחמד אל-מקדסי ואבו קתאדה מירדן... שני מטיפים סלפים בעלי השפעה, המקורבים לאל-קאעידה״.

המיתוג החדש בשם ״החזית לכיבוש סוריה״ (או ״ג'ייש פתח א-שאם״ בערבית), נועד להדגיש את הזיקה הסורית ״המקומית״ האמיתית של ג'בהת אל-נוסרה, כדי לקרב ארגונים מזוינים אחרים אל דגל ״הכיבוש״. בשבוע שעבר, פתחו ״ג'בהת אל-נוסרה החדש״, וגם אחראר א-שאם וארגונים חמושים נוספים במתקפה נגד חיילי סוריה בחאלב, כביכול כדי להפגין את ״הצלחת״ המיתוג מחדש, כך לפחות על פי הספין שלהם עצמם, אף שבטור הזה ובמוסדות נוספים, שבהם גם אמנסטי אינטרנשיונל, מתועדים זה זמן רב הקשרים בין ג'בהת אל-נוסרה לאחראר א-שאם ושאר ארגוני ג'יהאד.

מוחמד אל-חטיב מדווח מחאלב שהקרב על העיר הוא ״עניין של חיים ומוות״ הן עבור הממשל והן עבור הארגונים החמושים. הפוטנציאל להחרפת המשבר ההומניטרי החמור ממילא גבוה מאוד. ״תנאים קשים עד בלתי-אנושיים מצפים לתושבי העיר, אם יימשך המצור, הן בשל המחסור בדלק והן משום שאספקת האוכל הולכת ואוזלת״, כותב אל-חטיב.

אובמה מתמקד אמנם באיום מצד אל-קאעידה והמדינה האיסלאמית, אך בה בעת גם מגנה את הטקטיקות של הצבא הסורי, שאותן הוא מכנה ״נתעבות״ וסימן נוסף ל״שפלותו״ של משטר אסד. לדבריו, רוסיה כשלה עד כה ״בנקיטת הצעדים הנדרשים״ כדי לאפשר לוושינגטון ולמוסקבה לחתום על הסכם לתיאום צבאי נגד ארגוני הטרור הפועלים בסוריה, כפי שמדווחת לורה רוזן.

ממשל אובמה ראוי לשבח על הניסיון לאזן בין המתקפה האגרסיבית נגד ארגוני הטרור הבינלאומיים בסוריה, המאמץ שמשקיע האו״ם בחידוש המשא ומתן הפוליטי למען חילופי שלטון בסוריה, והנסיונות להפיג את המשבר ההומניטרי החמור בעקבות המלחמה. בטור הזה תמכנו בעקביות בגישתו של הממשל האמריקאי, אך הגישה הזו תלויה בראש ובראשונה בשיתוף פעולה בין ארה״ב לרוסיה, וזה לא קל לביצוע. אפשר כמעט לדמיין את חילופי ה״כיפים״ ואת תפילות ההודייה של אנשי אל-קאעידה וחבריהם לג'יהאד, אם ארה״ב לא תמצא מכנה משותף עם רוסיה, ובמקום זה תצא למתקפה נגד המשטר הסורי כפי שהציעו כמה ממבקרי מדיניותו של הנשיא. אלא שזה רק יעניק זריקת עידוד לקואליציית ״הכיבוש״. יהיה זה חוסר אחריות משווע, ובמילים אחרות ״דפוק לגמרי״, כפי שניסח זאת בחודש שעבר מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי, אם יוסר הלחץ מבן בריתו של אל-קאעידה בסוריה (ולא משנה איך נקרא לו) ומשאר חבריו לג'יהאד, דווקא בשעה שהם מגלים ייאוש לקראת מה שנתפס כקרב מכונן.

א-סאדר ואל-מאלכי מתכננים את הצעדים הבאים בעיראק

מוקתדא א-סאדר עלול לאבד את הרחוב במאמציו לקרוא תגר על ראש ממשלת עיראק חיידר אל-עבאדי, כפי שמדווח מבגדאד מוסטפא סעדון.

נדמה שא-סאדר התקשה לגייס את המוני התומכים שגייס בעבר, להפגנות נגד הממשל שארגן בבגדד בחודש שעבר, סימן לכך שהחברה האזרחית בעיראק מתפוררת ועשויה להתנתק ממנהיג הדת הפלגני.

״ידו של א-סאדר עדיין על העליונה בכל מה שקשור לתנועת המחאה בעיראק, שכן אזרחים רבים רואים עצמם שייכים לתנועת א-סאדר בדרך זו או אחרת״, כותב סעדון. ״בסופו של דבר, נראה שא-סאדר עדיין חולש על הדרגים הגבוהים ביותר בתנועות העממיות ובמוקדי המחאה של עיראק, למרות דיבורו השקט לפרקים. אבל למעשה, הסיסמאות שמהדהדות בכיכר תחריר של בגדד מחקות את אלו שמשמיעים חסידיו״.

סעדון ממשיך: ״ובכל זאת, יש שממשיכים לסמוך על כך שהמדאניון [תנועת המחאה האזרחית והחילונית] תשתלט על מוקדי המחאה ותשמר את החברה החילונית ואף האזרחית, בהתחשב בכך שחברי המיליציה של א-סאדר שייכים ליחידות הגיוס העממיות (PMU) שנלחמות במדינה האיסלאמית. זו לא תהיה משימה קלה, אם נביא בחשבון את כוח האדם ואת היכולות החומריות של תנועת א-סאדר, שלא לדבר על המורשת ועל השם, שדי בהם כדי להניע המוני תומכים״.

מוחמד סאלח מדווח על מזימתו של ראש הממשלה לשעבר נורי אל-מאלכי, שמתכנן כנראה לעשות קאמבק. אל-מאלכי, שמוביל את קואליציית מדינת החוק - הגוש השיעי הגדול ביותר בפרלמנט העיראקי - ביקר בחודש שעבר בסולימנייה ונפגש עם מנהיגי האיחוד הפטריוטי של כורדיסטאן (PUK) ועם התנועה לשינוי (גוראן), שחברו לברית משותפת במאי. אל-מאלכי לא נפגש עם מסעוד ברזאני, נשיא כורדיסטאן העיראקית, ועל כן התעוררו שאלות רבות באשר לכוונותיו האמיתיות.

לדברי סאלח, סיכוייו של אל-מאלכי לחזור לשלטון ״אינם ברורים״. הוא כותב שלראש הממשלה לשעבר ״יש יחסים מתוחים עם חלקים נרחבים בקהילות הכורדית והסונית של עיראק, ועוד יותר מזה, נדמה שהוא סובל מפופולריות נמוכה מאוד גם בקרב השיעים. הוא עמד ללא הרף במרכזן של מחאות עממיות נגד שחיתות, מאחר שממשלתו נתפסה בעיני עיראקים רבים כמושחתת ובלתי-כשירה. כעת נותר לראות האם הפגישות בין אל-מאלכי לבין מנהיגי PUK וגוראן אכן יובילו בחודשים הקרובים לשיתוף פעולה בפרלמנט העיראקי״.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: syrian civil war, pmu, muqtada al-sadr, massoud barzani, jabhat al-nusra, is, aleppo, al-qaeda
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept