האם הימין יתמוך במשאל עם על גורל השטחים?

אחרי שנתניהו הצליח להוריד מסדר היום את סוגיית המדינה הפלסטינית באופן מושלם, יוזמה חדשה של השמאל תנסה להעיר מחדש דיון ציבורי בנושא באמצעות הצעה לקיים משאל עם על עתידם של שטחי יהודה ושומרון שנכבשו ב-1967.

al-monitor .

נושאים מכוסים

west bank, two-state solution, six day war, referendum, peace negotiations, judea and samaria, israeli politics, israeli occupation

אוג 29, 2016

בשנה הבאה [2017] ימלאו 50 שנה למלחמת ששת הימים, שפרצה ביוני 1967 והפכה את ישראל ממדינה זעירה, נצורה ורופפת, לאימפריה אזורית. בשמאל ובימין בישראל ינסו להגדיר את האירוע על פי השקפות עולם מנוגדות. השמאל, ובכללו גם מחנה השלום הדועך בישראל, יציין 50 שנה ל"כיבוש". הימין יחגוג 50 שנה ל"איחוד ירושלים". זה יהיה קרב על התודעה, הנרטיב וסדר היום.

השמאל מגיע אליו מעמדת האנדרדוג הלא רלוונטי, שאיבד את תמיכת הציבור ומנסה להמציא את עצמו מחדש. הימין, ששולט בישראל בעשורים האחרונים, ינסה מצדו למתג את הציון ההיסטורי הזה מהזווית הפופולארית יותר ולמנף את הקונצנזוס סביב ירושלים כדי לטשטש את המציאות בשטח.

יריית הפתיחה תישמע דווקא מהכיוון השמאלי, כבר בחודש הבא [ספטמבר 2016]. עמותה חדשה בשם "מחליטים בחמישים" תצא בקמפיין ציבורי דיגיטלי שיכלול הצעה לקיים משאל עם בישראל בנוגע לעתידם של השטחים שנכבשו על ידי ישראל במלחמה ההיא.

ההוגה הראשון של הרעיון היה צלי רשף, מוותיקי מחנה השלום הישראלי ואחד מראשי "שלום עכשיו" ההיסטורית. ח"כ איתן ברושי, איש מפלגת העבודה, הוא המנוע הפוליטי שמאחוריו. יחד איתם נקבצו עוד כמה מראשי המועדון הדועך של תומכי ההסדר ופתרון שתי המדינות כעו"ד גלעד שר, לשעבר ראש לשכתו של ראש הממשלה אהוד ברק ופעיל שלום בולט; איש העסקים והפילנתרופ אורני פטרושקה, שותפו של שר בתנועת "עתיד כחול לבן"; גם ראש השב"כ לשעבר עמי איילון, מאנשי השלום המובהקים בישראל, הצטרף; אישים כעמרם מצנע, לשעבר יו"ר מפלגת העבודה, וח"כ ציפי לבני, שותפתו של יצחק הרצוג בראשות המחנה הלאומי, נחשבים לתומכים מובהקים ביוזמה.

לצורך קידומה של היוזמה, הוקמה עמותה מיוחדת, שעוסקת כעת בהכנות האחרונות לקראת ההשקה המתוכננת בספטמבר.

הרעיון הראשוני היה לדרוש משאל עם סביב דילמת "פתרון שתי המדינות". בשנים האחרונות הולכת ויורדת התמיכה בפתרון הזה בשני הצדדים. סקרים שפורסמו לאחרונה מורים כי יש עדיין רוב בקרב שתי האוכלוסיות (ישראלית ופלסטינית) שרואה בפתרון שתי המדינות הכרח, אך הוא הולך ומצטמק לקראת היעלמותו. היוזמה הנוכחית ביקשה לאתגר את הציבור בשאלה הקריטית הזו ולעמת אותו עם המציאות: האם הציבור בעד או נגד פתרון מדיני שיכלול הקמת מדינה פלסטינית מפורזת לצד מדינת ישראל? בשלב מסוים, הוחלף עניין "שתי המדינות" הערטילאי, בשאלה ממוקדת ונפיצה יותר: "עתיד השטחים". מדובר, בעצם, בעתיד יהודה ושומרון. את רצועת עזה פינתה ישראל לפני יותר מעשור [2005] ועל רמת הגולן אין על מה לדבר במציאות הנוכחית.

החלטה נוספת שהתקבלה היא להדיר את ארגוני השמאל המובהקים כ"שלום עכשיו" מהפרונט של היוזמה, כדי לא להרחיק ציבורים נרחבים ולא ליצור תחושת "אנטי" בקרב המרכז והימין בישראל. נעשה ניסיון לצרף ליוזמה גורמים מהמרכז הפוליטי. "הגיע הזמן", אומר לאל-מוניטור אחד מיוזמי הרעיון, "להתחיל לדבר על הפיל שבחדר. הציבור הישראלי מדחיק את מה שקורה בשטחים ומה שזה עושה לישראל כמדינה וכחברה. אנחנו רוצים להחזיר את הדיון הזה לסדר היום".

"מחליטים בחמישים" כוללת שורה ארוכה של ארגונים ופוליטיקאים שהתאחדו לצורך הרעיון לגוף חדש. ההערכה היא שלא מעט חברי כנסת יביעו תמיכה פומבית ברעיון: חברי הכנסת של מרצ יתמכו, כמו גם לא מעטים מהח"כים של "המחנה הציוני".

העובדה המפתיעה ביותר היא שהשמאל משתמש במסגרת היוזמה הזו בכלי משאל העם, בו מנופפים בדרך כלל בימין. עד עכשיו, נהג השמאל להתנגד ליוזמות וחקיקות המחייבות משאל עם לצורך כל ויתור על שטחים מצדה של ישראל. במצב הדברים הנוכחי, החליטו גורמים בשמאל לאמץ את הכלי הזה אל חיקם, כמכשיר חיוני להחייאת הסוגיה והחזרתה לקדמת הבמה הציבורית.

ח"כ ברושי, בשיחה עם אל-מוניטור, מפרט: "אי אפשר לברוח מהשאלה הזו ולטשטש אותה, המטרה שלנו היא להציג אותה בפני הציבור ולהביט למציאות בעיניים. בסופו של דבר, הכל מתחיל ונגמר במה שקורה בינינו לבין הפלסטינים ביהודה ושומרון. הציבור מבין את זה, אבל יש גורמים שמנסים להעלים את הסוגיה הזו מסדר היום. כמי שחושב שאין אלטרנטיבה לפתרון שתי המדינות, אני מאמין שמשאל עם על גורל השטחים יכול לאתחל את המשחק ולאתגר את ההנהגה הנוכחית בישראל. אסור לבזבז עוד זמן ולהאמין ש'יהיה בסדר'".

הוגי היוזמה מקווים שבסוף תוגש גם הצעת חוק לכנסת, שתכונן משאל עם על עתיד השטחים. יוזמי הרעיון מודעים לסיכוי הקלוש שהצעת חוק כזו תעבור. "אם הממשלה תרצה להוריד אותה מסדר היום, היא תרד מסדר היום", מודה אחד השותפים ליוזמה, "אבל אי אפשר יהיה להימנע מדיון ציבורי".

יש תסריטים נוספים. "תרחיש החלומות" של אנשי יוזמת משאל העם הוא שגורמים בימין יצטרפו לרעיון ויתמכו בו. "גם בימין", אומר אחד היוזמים, "יש אנשים כמו נפתלי בנט שחושבים שהגיע הזמן לקבל את ההחלטה הקשה ולהפסיק להדחיק את המצב. אנחנו נשמח אם זה יקרה, כי הגיע הזמן שהציבור הישראלי יתייצב בפני בחירה אמיתית של שתי אלטרנטיבות".

הסיכוי שזה יקרה, אינו גדול. גם בשמאל, אף אחד לא משלה את עצמו באשר להלך הרוח הנוכחי בציבוריות הישראלית. בנימין נתניהו הצליח להוריד מסדר היום את סוגיית המדינה הפלסטינית באופן מושלם, מבלי לשלם על זה מחיר בינלאומי ממשי. "אינתיפאדת היחידים" שטלטלה את המדינה בשנה האחרונה, נמצאת בדעיכה. הקהיליה הבינלאומית איבדה עניין בנעשה בין הישראלים לפלסטינים, לאור בית המטבחיים הסורי והמהומה האזורית. במצב הדברים הנוכחי, השמאל הישראלי מקווה בסך הכל להעיר מחדש את הוויכוח.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

האם "ממשלת הריבונות" תקבל מטראמפ אור אדום?
עקיבא אלדר | | מרץ 3, 2020
כך קובר נתניהו את עיקרון שתי מדינות לשני עמים
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | פבר 27, 2020
האם ניצחון של נתניהו יביא לסוף הדמוקרטיה הישראלית?
בן כספית | הבחירות בישראל | פבר 26, 2020
גנץ: נתניהו חצה קווים שאסור לחצות
מזל מועלם | | פבר 25, 2020
האנטי-נורמליזציה בגדה צוברת תאוצה: מה יעשו ארגוני השמאל?
קסניה סבטלובה | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 20, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020