מה נשאר מהדמוקרטיה בטורקיה?

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ממשיך במתקפה שלו על התקשורת, ומאשים את יריביו הפוליטיים בסיוע לטרור.

al-monitor .

נושאים מכוסים

united states, turkish policy on syria, recep tayyip erdogan, pkk, mhp, hdp, ahmet davutoglu, akp

מאי 8, 2016

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הסלים את המתקפה הפרועה שלו נגד המסורת והמוסדות הדמוקרטיים המתפוררים של טורקיה.

מפלגת הפיתוח והצדק השלטת (AKP) הגישה בשבוע שעבר הצעת חוק שמטרתה לשלול מחברי הכנסת את החסינות מפני תביעה, ובכך לאפשר לממשלה לרדוף את חברי מפלגת העם הדמוקרטית (HDP) והפרו-כורדית, ולהגיש נגדם כתבי אישום בגין קנוניה עם מפלגת הפועלים של כורדיסטאן (PKK), שנחשבת ארגון טרור גם בעיני הטורקים וגם בעיני ארה"ב.

אמברין זמאן כותבת: "עם קריסתה באוגוסט של הפסקת האש שנמשכה שנתיים, וההסלמה החדה באלימות בין כוחות הביטחון הטורקים ל-PKK, סילוקם מן הפרלמנט של נציגי HDP ינחית מכה נוספת על הדמוקרטיה המתפוררת של טורקיה. כמו כן, זה יגביר את חוסר היציבות הפוליטית ויעמיק את הקרע בין הטורקים לבין הכורדים, ועלול אף להצית את הסכסוך הבין-אתני שמפניו הזהיר לאחרונה [מנהיג HDP סלהטין] דמירטש".

ב-6 במאי נידונו שני עיתונאים לעונש מאסר לאחר שפרסמו סודות מדינה, וג'אן דונדאר, העורך הראשי של ״ג'ומהורייט״, ניצל מניסיון התנקשות מחוץ לבית המשפט. ג'ואל סיימון, מנהל הוועדה להגנה על עיתונאים, אמר: "למעשה, מה שעומד כאן למבחן הוא מערכת המשפט הפלילי של טורקיה, שאשמה בהתנהגות פסולה בעליל".

זמאן מדווחת שבארה"ב שומרים על איפוק - אם לא על שתיקה מוחלטת - לנוכח מעלליו של ארדואן. "בוושינגטון עושים בחודשים האחרונים שמיניות באוויר כדי לרצות את הטורקים. ארה"ב הגבירה את המטרייה האווירית שהיא מעניקה למורדים הסורים הזוכים לתמיכת הטורקים, שבהם גם ארגון הג'יהאד אחראר א-שאם. ארגוני מורדים אלה נלחמים - עד כה ללא הצלחה - כדי לסלק את דאעש מאזורי הגבול עם טורקיה, מתוך כוונה למנוע מיחידות ההגנה העממיות (YPG) לעשות זאת בעצמן ולכבוש שטחים נוספים.

״על פי דיווחים, בוושינגטון ארגנו פגישות בין החברים הערבים בכוחות הדמוקרטיים של סוריה (SDF), שבראשם עומד ארגון YPG, לבין בכירים בממשלת טורקיה, כדי להפיג את חששה של אנקרה מפעולה קרובה של SDF בחסות ארה"ב להחזרת השליטה על העיירה הסורית מנג'יב, המשמשת מרכז פיקוד למתקפות של דאעש מעבר לים. בשימוע שנערך לאחרונה בסנאט, מזכיר ההגנה האמריקאי, אשטון קרטר, הידוע כאחד ממבקריו החריפים ביותר של ארדואן בממשל אובמה, הודה בפה מלא בזיקה שבין PKK ל-YPG, ובכך שם קץ כמעט לשנתיים של הכחשות רשמיות ונמרצות של עובדה הידועה לכל. בה בעת, בוושינגטון לא אומרים כמעט דבר על ההפרה הבוטה של זכויות אדם שלדברי המחוקקים מבין שורות האופוזיציה ביצעו כוחות הביטחון של טורקיה, תוך כדי ניסיון להוציא ממחבואם את לוחמי PKK שהתבצרו בשכונות בעיירות ובערים הכורדיות שבדרום-מזרח המדינה".

מטין גורג'ן מסביר כי כתוצאה מהסלמת המתקפות והפיגועים של המדינה האיסלאמית נגד עיירות הגבול הטורקיות, וכן כתוצאה מהלחץ האמריקאי הגובר, "חל שינוי ניכר בגישתם של מקבלי ההחלטות בטורקיה כלפי דאעש. לאחר שכמעט התעלמו מהאיום של דאעש על טורקיה מאז קיץ 2014, נדמה שכעת הם מזהים את הסכנה, גם אם באיחור. מכשול אחד להבנה ברורה יותר של האיום הוא שכמה מבכירי הממשל בטורקיה מקדמים תיאוריות קונספירציה ולפיהן מעצמות זרות הן שעומדות מאחורי דאעש. מכשול נוסף הוא נטייתן של המפלגות הפוליטיות בטורקיה לזהות את האיום של דאעש אך ורק ביחס לאידאולוגיה של כל אחת מהן, ולא מתוך גישה פוליטית ועממית משותפת".

גורג'ן מצטט מתוך דו''ח מודיעין של המשטרה, שמעריך כי "מאז אפריל 2011, נעו 2,750 סלאפים טורקים בין טורקיה לבין סוריה ועיראק. על פי הדו''ח, בסוריה ישנם היום 1,222 סלאפים טורקים - 749 מתוכם חברו לדאעש ו-136 לג'בהת אל-נוסרה - והמספר הזה מתווסף ל-457 סלאפים טורקים שכבר נהרגו באזור".

ובל נשכח את התפטרותו של ראש הממשלה אהמט דבוטאולו, שלדברי מוסטפא אקיול בסופו של דבר מהווה רק "מטרד רגעי" בקמפיין של ארדואן להשגת שלטון אבסולוטי. לדברי אקיול, "דבוטאולו 'בגד' בארדואן רק במובן אחד, משום שניסה להיות מתון יחסית ופחות רודני. בניגוד לארדואן, בעקבות הבחירות שנערכו ב-7 ביוני 2015, שקל דבוטאולו להקים קואליציה עם מפלגת האופוזיציה הראשית, לאחר שמפלגת הפיתוח והצדק (AKP) איבדה את הרוב שלה בפרלמנט. בניגוד לארדואן, הוא גם התנגד לכליאתם של עיתונאים ושל אנשי אקדמיה שהועמדו למשפט. ובניגוד לארדואן, הוא ניסה ליצור קונצנזוס עם מפגינים מאנשי איכות הסביבה, במקום לכנות אותם פרובוקטורים פוליטיים. ולכן, בהשוואה לארדואן, נתפס דבוטאולו כדמות שלילית הרבה פחות בחוגי האופוזיציה. ואולם תומכי ארדואן פירשו את כל זה כ'בגידה׳״.

ג'נגיז צ'נדאר מציע הספד פוליטי ביקורתי הרבה יותר לדבוטאולו, שימשיך לשמש חבר פרלמנט מטעם AKP. כפי שניסח זאת צ'נדאר, דבוטאולו החל את הקריירה שלו בתור "איש אקדמיה איסלאמיסטי אלמוני באוניברסיטת שוליים באיסטנבול״, שעלה לגדולה ב-AKP רק משום שהיה מקורב לנשיא לשעבר עבדאללה גול, וכעת הקריירה שלו כפוליטיקאי חשוב מחוסלת.

הוא מוסיף כי "דבוטאולו הסכים הסכמה שבשתיקה לכל המעשים הנפשעים שביצעה AKP, וברבים מהם היה לו תפקיד מכריע. הוא יורד מהבמה כשמעמדו מוחלש כל כך, שיהיה לו קשה עד בלתי-אפשרי לעשות קאמבק. גם אם יחזור, סביר מאוד להניח שלא ייהנה מתמיכה נרחבת. יותר מזה, שמו של דבוטאולו כבר לא אהוד גם על עבדאללה גול, המנטור הקודם שלו, ועל שאר זקני ה-AKP - כל אותם אישים שסר חינם בעיני ארדואן. הם רואים בדבוטאולו אדם שנטש אותם ובחר בארדואן. לדבוטאולו אין קהל בוחרים משלו ב-AKP, ועל כן עזיבתו גם לא תכה גלים. הוא נכנס כעת לאותו פנתיאון של גוויות פוליטיות שהיו בעבר השמות הגדולים ביותר ב-AKP. הטרגדיה שלו היא שלמרות הזעם הגובר והולך כלפי ארדואן, אין כמעט איש שמתאבל על נפילתו של דבוטאולו".

פינאר טרמבלה כותבת שדבוטאולו "נתפס כאדריכל הראשי של המדיניות הטורקית הכושלת בסוריה. עזיבתו הכפויה אכן עשויה להעניק לארדואן פתח מילוט מהביצה הטובענית בסוריה. דבוטאולו נתפס כדמות פוליטית, אבל לא כמי שקובע מדיניות. מבקריו מאשימים במדיניות הכושלת בסוריה את חיבתו של דבוטאולו לרטוריקה נמלצת, ולדבריהם חסרת כל תוכן״.

אקיול משרטט את מה שעשוי לקרות בהמשך. מפלגת AKP תתכנס ב-22 במאי כדי למנות את המועמד הנבחר של ארדואן, שיחליף את דבוטאולו בראש המפלגה, ולאחר מכן ימנה אותו ארדואן לראש ממשלה. אך לדברי אקיול, זה לא יסתכם בזה. "ארדואן רוצה להפוך את עוצמתו הבלעדית בפועל למציאות המעוגנת בחוקה. ולכן הוא עדיין חותר לבסס 'משטר נשיאותי' שיעניק סמכויות מלאות לנשיא. לשם כך, הוא צריך לנסח מחדש את החוקה, אבל ל-AKP אין מספיק מושבים בפרלמנט כדי להשלים את המהלך. ועל כן, ינסה ארדואן לזכות במושבים נוספים בפרלמנט הנוכחי, או לקרוא לבחירות חדשות כשיבשילו לתחושתו התנאים לכך.

האפשרות להשיג את המושבים הדרושים כבר בפרלמנט הנוכחי "עשויה להתפתח משיתוף הפעולה עם מפלגת התנועה הלאומנית (MHP), לאחר שמנהיגה, דבלט בהצ'לי, החל לפלרטט באחרונה עם AKP כדי לדכא את ההתנגדות הפוליטית בתוך מפלגתו שלו. לחלופין, עשויה להתפתח אפשרות שכזו בעקבות כליאתם של כמה עשרות חברי פרלמנט מטעם מפלגת העם הדמוקרטית (HDP) והפרו-כורדית, באשמת קשרים עם ארגוני טרור, ולאחר מכן קיום של ׳מיני מערכת בחירות׳ שבה תזכה כנראה AKP למלא את המושבים הריקים.

"באנקרה שוקלים גם את האפשרות השנייה, של הקדמת הבחירות הכלליות בשנית. על כן, בחירות מוקדמות שיערכו בעיתוי הנכון - אולי כבר בסתיו הקרוב - עשויות לדחוף גם את HDP הפרו-כורדית וגם את MHP הלאומנית אל מתחת לאחוז החסימה, שעומד על 10 אחוזים, ולהעניק ל-AKP די והותר מושבים כדי לאשרר חוקה חדשה ולבסס בן לילה את אותו 'משטר נשיאותי'".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

האם צפוי עימות ימי בין ישראל לטורקיה?
Joshua Krasna | תיאום ביטחוני/הגנה | ינו 23, 2020
ארדואן בוחש במאבקי הירושה ברשות הפלסטינית
שלומי אלדר | הפיוס הפלסטיני | דצמ 18, 2019
ישראל מאותתת לארדואן – ירושלים מחוץ לתחום
מרדכי גולדמן | ירושלים | אוק 17, 2019
רצח העיתונאי הסעודי והשתיקה הישראלית
בן כספית | ח'אשוקג'י | אוק 18, 2018
המל"ל מציע לפגוע בפעילות סוכנות סיוע טורקית כדי לנקום בארדואן
שלומי אלדר | | יול 26, 2018

Featured Video