Iran Pulse

כמה שינוי האיראנים רוצים?

p
המחבר
בקצרה
האיראנים רוצים הרבה דברים. אבל הם לא רוצים שיאמרו להם שהקול שלהם לא נחשב או לא משנה דבר.

לסבן, לשטוף, ושוב מההתחלה. אם אתם פוליטיקאים איראנים שמתמודדים לכהונה ראשונה או נוספת, הסיכוי הכי טוב שלכם הוא לקבל תמיכה מחאתמי. כלומר, מוחמד חאתמי. בעידן אחר, חאתמי נבחר פעמיים לכהונת נשיא איראן, אבל היום נאסר עליו לצאת מהארץ, ואת שמו ותמונתו אסור להזכיר או להציג בתקשורת המקומית. ובכל זאת, בימים אלה מספיקות גם הידיים שלו: בשבוע האחרון כיכבו ידיו, עם הטבעת המוכרת שעל אצבעו, ברבות מכרזות הבחירות של מועמדים המזוהים עם מחנה הרפורמיסטים והמתונים. וכולם הבינו מה פירוש הדבר. זו הייתה תזכורת לכך שחאתמי תומך במועמד, ובה בעת זו הייתה גם הנפת אצבע משולשת (בילקה) מצד הרפורמיסטים כלפי מי שטוענים שהאיש מסוכן ושיש להסתיר את פניו מהציבור.

האיראנים טובים באצבע משולשת: הם הניפו אותה קולקטיבית לפני שלוש שנים כמעט. אותו חאתמי, שרק כמה ימים לפני הבחירות לנשיאות ב-2013 - בדיוק בזמן כדי שהמסר יחלחל, אבל לא מוקדם מספיק כדי לאפשר לשמרנים להתגונן - העניק את תמיכתו למועמד אלמוני בשם חסן רוחאני, ודחק במצביעים להשמיע את קולם. והם אכן נענו, ולו רק כדי להניף אצבע משולשת כלפי אלו - מבית ומחוץ - שטענו כי לבחירות באיראן אין שום משמעות. הפעם, הוא תמך ברשימה ארוכה של מועמדים - שאת שמותיהם צריכים היו הבוחרים לרשום במו ידיהם על פתקי הצבעה - באמצעות סרטון שפורסם באפליקציית המסרונים הפופולרית טלגרם. ליתר ביטחון, הועלה הסרטון גם ליוטיוב, המצונזר אמנם באיראן אבל נגיש למשתמשי VPN [רשת פרטית מדומה]. לסבן, לשטוף, ושוב.

מאז ומתמיד היה משהו טָרֵף בחברי פרלמנט מסוימים. כמה מבין אלו שהאיראנים (וגם זרים) מכנים בשם הכולל שמרנים, בהם גם כאלה שאיימו על חברי הקבינט של רוחאני - ולא בגינוי על הסכם הגרעין שחתמה איראן עם המערב, אלא במוות, בקבורה חיים בתוך בטון, כפי שהציע לאחרונה חבר פרלמנט מסוים, ולא בבדיחות הדעת, אולי כמחווה לטוני סופרנו. בעת כתיבת הכתבה הזאת, ובשעה שהקולות עדיין נספרים, נראה שהפעם הפרלמנט זוכה לשטיפה יסודית. במחוז טהרן, שזכאי ל-30 מושבים בפרלמנט, המחנה השמרני נעלם כמעט כליל. בגוף המחוקק יהיו גם הפעם לא מעט שמרנים, ואולי לא יעקרו להם את השיניים אך הם יישארו בלי ארס. וכפי שקורה תמיד בניקיון ושטיפה חוזרים ונשנים, גם במקרה הזה דינו של הכתם העיקש ביותר לדהות ולהיעלם. זה מה שרוצים המצביעים, כך נדמה, בהתחשב בלהט שבו ניגשו להצביע גם לגוף הפרלמנטרי השני, מועצת המומחים.

על אף השם הבומבסטי והאורווליאני משהו, למועצת המומחים יש כוח של ממש וחשיבות אמיתית רק במקרה אחד: עם מותו של המנהיג העליון. תפקידה של המועצה לבחור את המנהיג החדש - וזה קרה רק פעם אחת ב-37 שנותיה של הרפובליקה האיסלאמית. תפקידה האחר, כלומר הפיקוח על אותו מנהיג, הוא טקסי לכל היותר. רבות נכתב בשבועות האחרונים על חשיבותה של ההצבעה הנוכחית, משום שהמנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, כבר בן 76, וסביר להניח שהמועצה החדשה, הנבחרת לכהונה של שמונה שנים, תהיה גם זו שתבחר את יורשו.

ספק אם זו הסיבה שבגללה יצאו האיראנים בהמוניהם כדי לסלק מהגוף המחוקק את חבריו השמרנים, שכן ההאייתוללות לא מתים בגיל מוקדם בדרך כלל; וחוץ מזה, האיראנים הצעירים (המהווים רוב מכריע מציבור הבוחרים, וכן מהאוכלוסייה כולה) בדרך כלל אינם עוקבים בדריכות רבה אחר חכמי הדת. מצד שני, הם כן מכירים את הדמויות המפורסמות ביותר במועצה; ובמיוחד את האייתוללה "התנין" מוחמד תקי מסבאח יזדי , המתועב בעיני הרפורמיסטים, ולא רק משום שטען כי דעתם של הבוחרים לא נחשבת על פי חוקי האיסלאם, אלא גם משום שהיה אביו הרוחני של מחמוד אחמדינג'אד ודחה כמעט כל רעיון שיכול היה להראות כנאור באופן כלשהו.

הפעם נראה שדעתם של הבוחרים דווקא כן נחשבת, למרבה כעסו של יזדי ולשמחתו של חתאמי, שאותו האשים יזדי בהסתה בעקבות גל המחאות שליווה את הבחירות לנשיאות ב-2009; וכן לשמחתו של האייתוללה אכבר האשמי רפסנג'אני, "הכריש". רפסנג'אני זכה שוב בבחירות, ונחשב תומך גדול - אם לא של הליברלים, הרי של האיראנים הפרגמטיים, אלו שמבינים כי השמרנים הנוקשים ביותר לא הביאו למדינה שום תועלת פרט למוניטין גרועים, שלא לדבר על השלכות חמורות יותר למדינתם כמו בידוד בזירה הבינלאומית. לכשתושלם ספירת הקולות, יישארו עדיין שמרנים רבים במועצת המומחים, בהם גם השמרן המפורסם לא פחות האייתוללה אחמד ג'נאטי. אבל האצבע המשולשת והקולקטיבית שהעניקו הבוחרים למסבאח יזדי ולחבורתו לא תישכח במהרה. לסבן ,לשטוף, ושוב.

פרשנים איראניים בשלט רחוק, כאלה שיושבים ברובם בארה"ב ובאירופה, עוד ינתחו עד זרא את תוצאות הבחירות במשך ימים ארוכים. כבר היום ישנם אלה שיאמרו שהבחירות לא משנות דבר, או שהשמרנים ימשיכו למשול בכיפה – ובמילים אחרות, שאיראן לא השתנתה כליל, או שמדיניות החוץ שלה לעולם לא תשתנה (כי זה הרי מה שחשוב לנו במערב). אבל אי אפשר לטעון שאיראן לא השתנתה מאז השטיפה האחרונה. ב-2013, מזכיר המדינה ג'ון קרי והנשיא ברק אובמה לא היו מגיעים לעסקת גרעין מוצלחת עם איראן, למרות כל מה שינסו לטעון המועמדים הרפובליקאים לנשיאות השנה. וב-2016, האיראנים עמדו בתורים ארוכים, התיישבו בסבלנות ורשמו את שמותיהם של המועמדים שלהם על פתקי ההצבעה, משום שהאמינו שיש בכך כדי לחולל שינוי בחייהם.

יש הרבה מאוד דברים שלא השתנו באיראן, כפי שמציינים הפרשנים ובצדק. ולא רק משום שמועמדותם של רפורמיסטים רבים נפסלה גם הפעם, מה שהוביל להחלטה אסטרטגית מצד ההנהגה לתמוך בכל מועמד שאיננו השמרן הנוקשה ביותר, במקום לקרוא להחרמת הבחירות, כי אקט שכזה היה משחק לידיו של הימין הקיצוני. ובאיראן של היום יש עדיין אווירה ביטחונית מעיקה, רשות שופטת שנמצאת לא פעם במסלול התנגשות עם הרשות המבצעת, וחירויות חברתיות ופוליטיות רבות שעדיין לא מומשו, בניגוד לתקוותם של המצביעים בשנת 2013.

אם יש במערב פרשנים שמשתוקקים לראות את הרפורמיסטים (שעדיין לא זכו לרוב בממשלה) - גם אלו שהיו ליברליים מדי ונפסלו מראש, גם אלו שהושמו במעצר בית וגם אלו שנמקים בכלא - חותרים לנורמליזציה ביחסים עם ישראל, לביטול התמיכה בחיזבאללה ובפלסטינים, ולהצטרפות לגוש המערב בקריאה לסילוקו של בשאר אל-אסד, הרי שהם שוגים באשליות. ואם הם מאמינים שהאיראנים מייחלים לכל הדברים הללו, הם שוב שוגים באשליות. כן, האיראנים רוצים שינוי. הם רוצים לשפר את רמת חייהם, הם רוצים שלום עם שכניהם, הם רוצים להביס את הקיצוניים כמו המדינה האיסלאמית, הם רוצים להיות חלק מהקהילה הבינלאומית, הם רוצים שיחלקו להם כבוד, הם רוצים טכנולוגיה (במיוחד אינטרנט מהיר), הם רוצים עבודה והם רוצים שילדיהם יצליחו יותר מהם. מה שהם לא רוצים זה שיאמרו להם שהקול שלהם לא נחשב או לא משנה דבר.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: ayatollah ali khamenei, reformists, mohammad khatami, majles, iranian politics, iranian elections, assembly of experts, ali khamenei

הומאן מאג'ד הוא סופר ועיתונאי אמריקאי יליד איראן, שכותב גם ל-NBC News.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept