ישראל פולס

יו"ר הכנסת אדלשטיין: קואליציית ה-61 לא תחזיק מעמד לאורך זמן

p
המחבר
בקצרה
יו"ר הכנסת מאמין שממשלת אחדות טובה לקואליציה וגם לאופוזיציה, ומשוכנע שבחירות קרובות יובילו למשבר אמון חמור בציבור. בראיון לאל-מוניטור הוא מודה: "אולי היינו צריכים לחשוב קודם על אחדות עם המחנה הציוני, ואחר כך להכניס שותפים אחרים".

יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין, מתקשה לראות כיצד ממשלת נתניהו הרביעית הצרה תצליח לשרוד מעבר לשנה, אלא אם תורחב. ביום שני האחרון (18 במאי), פחות משבוע לאחר פארסת השבעת הממשלה ה-34 באישון לילה, באירוע מתוח שהיה בלתי חגיגי בעליל, אומר אדלשטיין בראיון לאל-מוניטור כי קואליציית ה-61 הינה מציאות לא בריאה שלא תוכל להחזיק לאורך זמן. לדבריו, ממשלת אחדות טובה לקואליציה וגם לאופוזיציה, שכן בחירות קרובות גרועות לשני הצדדים, יגרמו למשבר אמון חריף בין הכנסת לציבור.

אדלשטיין נמנה על בכירי הליכוד. הוא סיים שני בפריימריז לקביעת הרשימה אחרי ח"כ גלעד ארדן, וביקש מראש הממשלה להמשיך לכהן בתפקידו כיו"ר הכנסת גם אחרי הבחירות. בדיעבד, בקשה זו מנעה ממנו את מסכות הייסורים, המתח והאכזבה שעברו על חבריו לצמרת הליכוד בדרך לתפקידים בממשלה.

אל-מוניטור: בלילה שבו הושבעו השרים אמרת מעל דוכן הכנסת כי תחושת האזרח בבית היא שמשהו כאן לא עובד היטב. ששיטת הממשל אינה יעילה דיה, שאיננה ראויה. מה זה אומר בנוגע לאופק של הממשלה הזו?

אדלשטיין: לגבי הקואליציה, יש פה פרדוקס ידוע. בתקופה הראשונה, ואני לא יודע להגדיר את התקופה הזו בדיוק - חודש חודשיים, עד סוף מושב הקיץ - הקואליציה תהיה חזקה מאוד, כי אין לאף אחד את הפריבילגיה להגיד "אני נגד משהו וזה עקרוני, תסתדרו בלעדיי". כאן, כל חבר כנסת, גם מהספסל האחורי, ידע שהאחריות שלו היא בדיוק כמו זו של ראש הממשלה. אז בהתחלה הקואליציה תהיה חזקה, ולא תפסיד בהצבעות, והכול יהיה טוב ויפה. אבל לאורך זמן זה בעייתי, כי ברגע שאנשים מתחילים לתפוס יותר ביטחון ולהתאכזב ממשהו - יתחילו הצרות. הנה, כבר האופוזיציה התחילה להתביית על כמה ח"כים מהקואליציה, ולהפעיל עליהם לחץ. בזמן ההפגנות של יוצאי אתיופיה היו כמה שאמרו לח"כ אברהם נגוסה מהליכוד: נגוסה, אתה יודע שעכשיו אתה יכול להציל את העדה שלך. תגיד שאתה לא תומך בממשלה בלי ששני מיליארד שקלים מועברים מיידית לצרכים של העדה. אז פעם זה יהיה נגוסה, פעם מישהו מהצד של כחלון, פעם מהחרדים. תמיד יתבייתו על משהו.

אל-מוניטור: כלומר, אי אפשר להתקיים כך לאורך זמן.

אדלשטיין: אני חושב שזה בלתי אפשרי. יצטרכו להחליט מה עושים - וכאן יש שתי אפשרויות: הראשונה היא המחנה הציוני. האפשרות הזאת אמנם התרחקה בימים האחרונים ותתרחק עוד, כי תמיד מטפסים על העץ ומתחילים לפתח שפה אופוזיציונית. ראינו את זה אצל בוז'י הרצוג. ואולי מתחילים לראות את הסדקים בקואליציה, ואז גם אומרים – "מה אנחנו, גלגל הצלה?"

האופציה השנייה היא שליברמן יחזור בו באיזשהו שלב, נגיד אחרי שיעבירו את התקציב, ויצטרף. אבל בלי המחנה הציוני או ליברמן אני מתקשה לראות את הממשלה מתקיימת לאורך זמן.

אל-מוניטור: דווקא אצלך, יו"ר הכנסת הכול נראה רגוע ביחס למצב הנפיץ.

אדלשטיין: זה נכון, אבל לא מסיבות טובות. היו לי תוכניות לקדם רפורמה פרלמנטרית, לשפר את העבודה מול הממשלה ולהגביר עליה את הפיקוח, כולל שינויים במליאת הכנסת. לנסות לגרום לנוכחות רבה יותר של חברים. כל זה בהמתנה כעת, כי מי ידבר איתי עכשיו על הדברים האלה? הכול הישרדות, הישרדות, הישרדות. רציתי להשקיע בפיתוח קשרי החוץ וההסברה של הכנסת. עכשיו אין אפשרות לזה. כבר עכשיו יש ביטולים לגבי נסיעות של משלחות, מכיוון שיש עוצר יציאות. עם קואליציה של 61 אין אישור יציאות לחו"ל. אני אומר שימי שני, שלישי ורביעי זה בשבילי עכשיו כמו שלושת הרגלים - אי אפשר לצאת לחו"ל. זאת מציאות לא בריאה שלא תחזיק לאורך זמן, ולכן אני אומר שנצטרך שינוי.

אל-מוניטור: הליכה לבחירות?

אדלשטיין: קשה לי לראות בעוד ארבעה חודשים בחירות חדשות, אחרי הטראומה של הבחירות האחרונות. לשני הצדדים לא כדאי. העם תמיד מעניש את המפלגה שמוציאה את העם לבחירות. היו בחירות, אחרי פחות משנתיים התפרקה הממשלה, הלכנו לבחירות, ולא הצליחו לעשות כלום.

להערכתי, גם האופוזיציה לא תרצה בחירות. הקדמת בחירות תרסק את העם. אנשים לא יגיעו להצביע. אנשים לא יבינו למה יש בחירות. הם יגידו: חבר'ה, עשינו כל מה שביקשתם, יש שתי מפלגות גדולות - אז תנהלו את המדינה.

בבחירות הייתה הכרעה ברורה. מחנה אחד ניצח. מפלגת השלטון היא רבע מהכנסת, 30 מנדטים, במושגים של השנים האחרונות זו הכרעה מאוד ברורה. מאז אריק שרון, עם 38 מנדטים, לא היה דבר כזה. אז מה אומרים? טוב, זה נתניהו, הוא תמיד מסתבך. אבל הוא פעם רביעית מרכיב ממשלה. בדיעבד, גם אני אומר שאולי היינו צריכים לחשוב קודם כל על אחדות עם המחנה הציוני, ואחר כך להכניס שותפים אחרים. אבל זה בדיעבד, עובדה שזה לא קרה. כנראה שגם נתניהו העריך שאם יש לו 30 מנדטים, יש לו קואליציה טבעית של 67 - עד שפתאום התברר שהיא לא כזו טבעית.

אל-מוניטור: לדעתך, ליברמן עשה תרגיל לנתניהו?

אדלשטיין: לא יודע. עובדה שמפלגה עם שישה מנדטים הופכת את התמונה. ממצב של כנסת יציבה, קואליציה יציבה, ופעילות לאורך זמן - למצב שבו אנו נמצאים על כרעי תרנגולת.

אל-מוניטור: אתה רואה אפשרות של שינוי השיטה? הרי מופעי הסחטנות הפעם חרגו מהגבול הסביר, גם מצד השותפות הקואלציוניות וגם בתוך הליכוד. נתניהו נסחט מכל צד.

אדלשטיין: צריך לפעול לשם כך. כדי לשנות את השיטה. זה אפשרי רק אם מחליטים ללכת על זה עם המחנה הציוני. בכלל, אפשר להגיע להחלטה על ממשלת אחדות שתקדם כמה רפורמות. הייתי מציע לקחת שלושה-ארבעה נושאים. אני אומר כרגע שלא חשוב מיהו ראש הממשלה - הסכם שלום אמיתי וארוך טווח עם הפלסטינים לא יהיה כאן עכשיו. אז אפשר לנהל מו"מ, והוא אפילו יכול להצליח, אם לא יתרכזו בשאלה איפה יהיו הגבולות בירושלים, אלא יתרכזו בשיתופי פעולה אזוריים, כל אחד לצד שלו, ובמקביל לקדם רפורמות.

אילו הייתי מקים ממשלת אחדות הייתי חושב על כיוונים שאינם שרויים במחלוקת: שינוי שיטת הבחירות, טיפול במשבר הדיור וביוקר המחייה, או אפילו תוכנית חירום לטיפול במשבר יוצאי אתיופיה. כמה רפורמות – לתקופת זמן מוגבלת עם נקודת יציאה.

אל-מוניטור: נראה שראש הממשלה איחר את הרכבת של המחנה הציוני.

אדלשטיין: גם הוא חי עם תחושה שיש לו קואליציה טבעית וזה התברר כלא נכון, ונשארנו עם 61. אני לא באמת חושב שיש הרבה אופציות אחרות, כי אחרת נלך שוב פעם לבחירות, שהרי גם בוז'י לא ירכיב ממשלה. ואז יהיה פה באמת תוהו ובוהו. חייבים להרחיב. זה לא כי אני שש לזה, או שאני לא יודע להחזיק את הכנסת, אלא כי זהו המצב כיום.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: zionist camp, unity government, likud party, knesset, israeli elections, israel, coalition, benjamin netanyahu

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept