ישראל פולס

מתימן תיפתח הרעה

p
המחבר
בקצרה
מאחז איראני חדש בתימן המתפוררת מעניק לה שליטה בדרום ים סוף ומאיים גם על ישראל. מצב זה מחייב שיתוף פעולה ביטחוני גלוי ומובהק יותר עם סעודיה, אך נוכח מדיניות הממשלה בסוגיה הפלסטינית הסיכוי לכך הוא אפסי.

בשבוע שעבר [5 בדצמבר] נפגש אחמד ברכה, נציג הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בתימן, עם מנהיג המורדים החות'יים במדינה. מה משותף לשניים אלה? מדוע צריכה הפגישה הזו להדאיג אותנו בכלל?

המכנה המשותף של שני הארגונים האלה הוא היותם נתמכים צבאית ופוליטית על ידי המשטר באיראן, ופגישתם מבטאת את הקשר הזה.

הג'יהאד האסלאמי היה ונשאר ארגון הטרור הפלסטיני הקרוב ביותר לאיראן, בעצם יציר כפיה. כאשר החליט המשטר בטהרן ב-1994 לסכל את הסכמי אוסלו, היה זה הג'יהאד האסלאמי שפתח במתקפת הפיגועים בתוככי ישראל. החמאס הצטרף אליו מאוחר יותר. עד היום הוא נשלט, ממומן ומופעל על ידי "כוח קודס" של משמרות המהפכה.

החות'יים הם שבט שיעי השולט על צפון תימן. המיליציה שלו מאומנת ומצוידת על ידי ארגון חיזבאללה, שגם הוא מופעל כידוע על ידי האיראנים.

הסיבה לדאגה היא שמזה שבועות אחדים מרחיבים החות'יים את אחיזתם בתימן, לאחר שהביסו את צבא השלטון ומיליציות סוניות נתמכות אל-קאעידה. השתלטותם המשמעותית ביותר הייתה על עיר הנמל התימנית חודידה ועל החוף שבקרבתה, בואכה החוף הדרום מערבי של סעודיה ונמל הנפט של ראס-עיסא.

להשתלטות זו משמעות אסטרטגית מדאיגה. לראשונה יש לאיראן אחיזה בשער הדרומי של ים סוף, ממש על מיצרי באב-אל-מנדב (המפרידים בין אסיה לאפריקה). החוף המערבי של תימן קרוב גם לחוף המערבי של סעודיה, על מתקניו האסטרטגיים. יש כאן איום כפול, הן על חופש התנועה במיצרים והן על ביטחון הפנים של סעודיה.

כזכור, במחוזות המזרחיים של סעודיה, לחוף המפרץ, עוסקים האיראנים בחתרנות מדינית וצבאית באמצעות המיעוט השיעי שם. כעת הם עלולים לפתוח חזית שנייה כזו, במערב המדינה.

עבור סעודיה השתלטות החות'יים על מערב תימן (בעוד אל-קאעידה שולט במרכז ובמזרח המדינה) מהווה סכנה מיידית. גם ישראל אינה יכולה להישאר אדישה למאחז איראני חדש על הנתיב הימי המקשר אותה לאפריקה ולאסיה.

מה מתחייב מבחינתה של ישראל מהתפתחות זו? ראשית גובר הצורך בתיאום ביטחוני עם סעודיה. גם אם יש אפיקים חסויים לקשר שכזה, הרי המצב החדש עשוי היה להצדיק קשר גלוי ומובהק יותר. אבל לאור דחייתה הבוטה של יוזמת השלום הערבית על ידי ממשלות ישראל ומדיניותה של הממשלה הנוכחית בנושא הפלסטיני, הסיכוי לכך אפסי. עוד אינטרס ביטחוני של ישראל מוקרב למען שימור הסטטוס-קוו בגדה המערבית.

אך יש דבר אחד שדווקא ארצות הברית יכולה לעשות. מול תימן, בצד השני של המיצרים, שוכנת אריתריאה. בעשור האחרון מובילה ארה"ב מדיניות שתכליתה לבודד ולהחליש את אריתריאה. זו מדיניות שצריך לשקול מחדש את תבונתה, בהינתן המצב האזורי החדש. אריתריאה איננה דמוקרטיה ג'פרסונית, אך היא אינה שונה בכך מרובן המכריע של מדינות אפריקה. זה הזמן להוציא את אריתריאה מבידודה ולאפשר לה להצטרף מחדש למשפחת העמים. יש לזכור כי אין בה דריסת רגל לאסלאם קיצוני וכי דו קיום דתי נשמר בה ביציבות. כשסודן הרצחנית מצפון לה ותימן החדשה ממזרח לה, אריתריאה יכולה למלא תפקיד חיובי בים האדום

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: al-qaeda, yemeni tribes, security cooperation, palestine islamic jihad movement, israeli foreign policy, iran-saudi relations, houthis

ד''ר אפרים סנה, תא"ל במילואים, שר וסגן-שר בממשלות ישראל, משמש כיום כיו"ר המרכז לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית בנתניה.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept