בן שיחי אינו איש פוליטי. הוא פקיד, מומחה מדיני, שהיה בצומת הניהול וקבלת ההחלטות המדיניות של מדינת ישראל עשור שנים ברציפות. היום הוא כבר לא שם, אבל אין בקי ממנו בפרטים. שוחחנו השבוע על "היוזמה הסעודית", שהפכה ל"יוזמה הערבית", ואיך היא הוחמצה לאורך השנים על ידי כולם, כל צד בתורו.
כזכור, היוזמה נחשפה על ידי העיתונאי תומס פרידמן מה"ניו יורק טיימס", לאחר שיחה שקיים בריאד עם יורש העצר הסעודי בשנת 2002. היא דיברה על שלום כולל בין ישראל לעולם הערבי, תמורת הקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה מזרח ירושלים, על בסיס קווי 67', ומציאת פתרון "צודק ומוסכם" לבעיית הפליטים. היו אלה ימי האינתיפאדה השנייה, רחובות ערי ישראל נשטפו בנהרות של דם, מחבלים מתאבדים הסתערו על הישראלים בבתי קפה, אוטובוסים ומועדוני נוער. ראש הממשלה הטרי היה אריאל שרון. המשימה העיקרית שלו הייתה בלימת גל הטרור הנורא. שרון, טרום ההתנתקות, לא הכיר ביוזמה הסעודית וסירב להתייחס אליה במפורש. לא היה לו ראש לזה. סדר יומו היה גדוש במאמץ הירואי להתגבר על גל הטרור חסר התקדים של עשרות ומאות מחבלים מתאבדים שהסתערו על ישראל. זה היה הפספוס הראשון. כולו ישראלי. אם כי, יש נסיבות מקלות.
