ישראל פולס

יפעת קריב: צריך יותר נשים בועדת החוץ והבטחון

p
המחבר
בקצרה
חברת הכנסת יפעת קריב מיש עתיד בראיון לאל-מוניטור על הקשר בין ייצוג נשים בפוליטיקה, שחיתות ברשויות המקומיות והחיבה הגברית לבניית מגדלים

בניסיון לקדם את הצעת החוק שלה להגדלת מספר הנשים במועצות הערים, ח"כ יפעת קריב מיש עתיד ביקשה להיפגש עם ח"כ משה גפני מיהדות התורה. בשנים האחרונות גפני וחבריו לסיעות החרדיות הכשילו את כל הצעות החוק לייצוג הולם בפוליטיקה המקומית והארצית באמצעות אפליה מתקנת וסנקציות תקציביות.

בפגישה הציגה קריב לגפני, אחד הח"כים המתוחכמים בכנסת, את הצעת החוק שלה, הקובעת כי סיעה מקומית ששליש מחבריה תהיינה נשים תזכה לבונוס של 15 אחוז בתקציב מימון מפלגות. "יש הרבה נשים חרדיות שפונות אלי ומבקשות שאסייע להן להיכנס לפוליטיקה. הן רוצות להיבחר ולא יכולות", סיפרה לגפני בניסיון לרכך את התנגדותו הצפויה. היא גם אמרה לו שאינה מבקשת את תמיכתו, אלא רק שלא יפריע לתהליך החקיקה. התגובה של גפני הייתה חד משמעית וחותכת. "חברת הכנסת קריב", הוא אמר, "זה לא יקרה. לא תהיינה נשים חרדיות בפוליטיקה הישראלית".

קריב, בת 41, נכנסה לכנסת לראשונה בבחירות האחרונות ב-2013, מה שעשוי להסביר את הנאיביות הפוליטית הרבה שהייתה בפניה הזאת. כמו יתר חברי הכנסת החרדים, לפיד הוא הדמות הפוליטית השנואה ביותר בעיני גפני, והמקור העיקרי לצרות של הציבור שאותו הוא מייצג -  החל בחוק להסדרת גיוס חרדים, וכלה במאמץ לקיצוץ תקציבי הישיבות.

בינתיים, גם מהספסלים האחוריים של האופוזיציה, ידו של גפני על העליונה. לא ברור בדיוק כיצד, אבל הצעת החוק של קריב, שעברה כבר קריאה ראשונה במושב הקודם, נדחית משבוע לשבוע, שוב ושוב, מסיבות עלומות. לטענתה, מאחוריה הדחייה עומדים החרדים, שמדירים נשים ממפלגותיהם ולכן לא יזכו בתוספות התקציב שמובטחות בחוק. בראיון לאל-מוניטור היא מתארת את מלחמות המגדר והשוויון בפוליטיקה הישראלית.

אל-מוניטור: נראה שאין לך סיכוי להעביר את החוק הזה. החרדים מצליחים לטרפד אותו למרות התמיכה הרחבה בכנסת.

 

קריב: אני מאמינה שאצליח בסוף. אני לא מתכוונת להרים ידיים, אפילו שבשבוע שעבר שוב התברר לי שהחוק לא עולה. הוא משובץ לשבוע הבא ונראה מה יקרה. אני יודעת שאת הצעת החוק הזאת ניסו להעביר בעשור האחרון בכמה וריאציות ולא הצליחו. אני אצליח. מבחינתי, קידום נשים בפוליטיקה זו מטרת על. אני יודעת שכל סיעות הבית מימין ומשמאל, כולל הסיעות הערביות, רוצות לראות יותר נשים. כך שאין סיבה שזה לא יקרה.

אל-מוניטור: חוץ מהחרדים. וזו כנראה סיבה מספיק טובה.

קריב: זה בהחלט קושי. אבל אני לא נרתעת. אני מודה שדי נדהמתי מהדברים שאמר לי גפני. זו אמירה מאוד חשוכה ופרימיטיבית. מה זאת אומרת "לא תהיינה נשים חרדיות בפוליטיקה"? למה הוא חושב שיש לו זכות למנוע מכל הנשים המדהימות, המשכילות והחכמות שרוצות לקחת חלק בחיים הציבוריים ולהשפיע, לא להיות חלק מזה?

פונות אלי כל הזמן נשים חרדיות ומבקשות עזרה להיכנס לפוליטיקה. אני בקשר עם רות קוליאן, סטודנטית חרדית מפתח תקוה, שעתרה לבג"ץ נגד הדרת נשים במפלגות החרדיות. בשבוע שעבר פנתה אלי אישה חרדית ואמרה לי שאני מפיחה תקווה בקרב נשים חרדיות שהן יכולות לפרוץ את תקרת הזכוכית. זה מאוד מחזק אותי וגורם לי להמשיך להילחם בשבילן. בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות היו כמה ניסיונות של נשים חרדיות להתמודד ובסוף כולן נאלצו לרדת בגלל איומים, הפחדות ולחצים על המשפחות. את כולן פגשתי. הן איכותיות ורוצות לתרום.

אל-מוניטור: בעיית ייצוג הנשים בפוליטיקה הישראלית היא הרבה יותר רחבה, גם בקרב המפלגות החילוניות יש בעיה.

קריב: בהחלט. הבעיה הכי חמורה היא ברשויות המקומיות. אני מכירה את זה מקרוב כי באתי משם. הייתי עובדת סוציאלית וחשבתי שאני רוצה להשפיע על החיים שלי ושל ילדי משפחתי דרך מעורבות פוליטית במועצת עיריית הוד השרון שם אני גרה. זה לא היה פשוט. הקמתי רשימה עצמאית ונכנסתי למועצת העיר עם שני מושבים. פעלתי בנושאים שעד אז לא היו מוכרים ברשויות: מעמד האישה וחינוך, כולל מאבק להתקנת צלונים בגנים הציבוריים ותחבורה לקשישים. כאמא, הכרתי את הבעיה הזאת. בדרך הכלל השיח במועצות המקומיות הוא גברי: איפה לבנות עוד מגדל.

הקניטו אותי, אבל לא ויתרתי. הנושאים האלה בעיניי הם החשובים ביותר לחיים הקהילתיים. דרך העבודה במועצת העיר הבנתי שהנשים צריכות להיות הרבה יותר דומיננטיות, כי זו זירה שהן יכולות להשפיע עליה באופן חיובי.

אבל המציאות היא קשה: בכל מועצות הערים רק עשרה אחוזים הן נשים. ומתוך 257 ראשי ערים יש רק שבע נשים. זה בלתי נתפס, כי כשהנשים מגיעות הן הכי טובות.

קחו לדוגמה את יעל גרמן, שרת הבריאות. היא הייתה ראש עיר מצטיינת בהרצליה. ומרים פיירברג בנתניה מנהלת את העיר ביד רמה. זה לא מקרי שרוב החשדות ופרשות השחיתות בשלטון המקומי קשורות לגברים, לראשי ערים, זה קשור לעיסוק המופרז שלהם במכרזים לבנייה.

אצל החרדיות זה הרבה יותר קשה. לראשונה בהיסטוריה יש חברת מועצת עיר חרדית בצפת.

אל-מוניטור: בכנסת הנוכחית יש את מספר הנשים הגבוה בהיסטוריה. את מרגישה שיש אחוות נשים בקידום חוקים?

קריב: בוועדת השרים לענייני חקיקה יש ארבע שרות: ציפי לבני, יעל גרמן, לימור לבנת וסופה לנדבר, וזה בא לידי ביטוי בכך שאנחנו מרגישות שיש לנו גב. זה נכון שיש למעלה מ-20 אחוז חברות כנסת, אבל עדיין אפשר היה יותר. צורם לי שאצל ציפי לבני אין עוד אשה אחת בסיעה מלבדה. קשה להסביר את זה. דווקא היא הייתה צריכה לדאוג לזה. יאיר לפיד הוא דוגמה טובה: מלבד המספר הגבוה של הח"כיות ביחס לכל מפלגה, הוא הקיף את עצמו בנשים במשרד האוצר בכל העמדות הבכירות.

יש לנו, לח"כיות, קבוצת "וואטסאפ" שיזמה מרב מיכאלי, ואנחנו מדברות ביננו כל הזמן. כל מי שיש לה הצעת חוק שקשורה לאינטרסים המשותפים שלנו מארגנת תמיכה, מזכירה לחברות להגיע ולהצביע. זה ממש חוצה מפלגות וזה נותן תחושה של כוח. יש קבוצה חזקה של חברות כנסת, הרבה מהן חדשות, והתחושה היא שבאנו לעבוד. אני רואה נשים עם ברק בעיניים. יש קבוצה שבאה לעבוד ולשנות יש כאן אנרגיות מאוד טובות.

אל-מוניטור: ועדיין, המצב לא אופטימלי. הפוליטיקה שלנו היא גברית.

קריב: זה נכון. רק לאחרונה סיימתי בהצלחה מאבק על הזכות להיות חברה בוועדת החוץ והביטחון. בוועדה יש 31 חברים, מהן שבע נשים שרק אחת מהן, מירי רגב, היא חברת קבע. כל היתר הן ממלאות מקום. היה לי חשוב להגיע לוועדה הזאת כדי לקדם בה נושאים של רווחה ותקציב, לא הדברים הרגילים שקשורים לביטחון. הייתה לי תחושה שזה מתקבל בהרמת גבה: מה פתאום שאני, עובדת סוציאלית במקצועי, אתפוס מקום של חבר בוועדה, אולי של איזה גנרל, ובסך הכל הייתי מורה חיילת בצבא.

אני מתכוונת להיות משפיעה בוועדה. הנושא של נוער הגבעות מעסיק אותי - האם זה דיון ביטחוני או חינוכי? אולי אם נשקיע בחינוך שלהם הם לא יצטרכו להפוך לבעיה ביטחונית?

עוד לפני שהגעתי לוועדה גיליתי שבתת-ועדה לתקציב הביטחון אין אף אישה. יצאתי על זה למאבק, ובסופו של דבר יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין עצר את הדיונים וזהבה גלאון הוכנסה. בוועדה אני מתכוונת לייצג את הקול האמהי של החיילות והחיילים ושל בני הנוער.

אל-מוניטור: באיזה חוק את הכי גאה עד עכשיו?

קריב: שאלה מסובכת. אם אני צריכה לבחור אחד, אז זו הצעת החוק הראשונה שהגשתי בכנסת, שנקראת "חוק הסרטונים" או "חוק הוואטסאפ". על פי ההצעה, אסור להפיץ תמונות בעלות אופי מיני שמשפילות אדם, והדבר ייחשב להטרדה מינית. החוק הכה גלים בכל העולם, פרלמנטים זרים ביקשו ללמוד ממנו, והוא התווסף למאגר החקיקה לזכויות אדם באו"ם.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: women in society, women's rights, knesset, israeli politics, gender discrimination

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept