ההערכה הרווחת במערכת המדינית והבינלאומית היא שהתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים נפח את נשמתו לאחר פרפורי גסיסה ארוכים ומפוארים, ונקבר בלוויה ממלכתית מתוקשרת. ההוכחה הטובה ביותר למציאות הזו נשמעה, או יותר נכון לא נשמעה, בנאומו המדיני האחרון של הנשיא אובמה השבוע [28 במאי].
הנאום הוגדר מראש כ"מדיני", ואמור היה לעסוק במדיניות החוץ של הנשיא (שאין בה, לפי שעה, הצלחות מסחררות). למרבה ההפתעה, אובמה כלל לא הזכיר את הסוגיה הישראלית-פלסטינית. אפילו לא בפסקה קצרה ומעורפלת על מנת לצאת ידי חובה. כאילו לא היה המזרח התיכון מעולם.