ישראל פולס

אפרים סנה: "התעמולה האנטי-פלסטינית היא תעמולה גבלסית"

p
המחבר
בקצרה
השר לשעבר ממפלגת העבודה תוקף בחריפות את הטענה כי אבו מאזן אינו פרטנר לשלום: "שטיפת המוח שעבר הציבור הישראלי בעניין הפלסטיני היא בסגנון גבלס"

במשך למעלה משעה וחצי שוחח ביום שלישי האחרון [22 באפריל] יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), עם כתבים ישראלים בכירים. הם הוזמנו אליו למוקטעה באחד השבועות הקריטיים של סבב השיחות הנוכחי, כדי להעביר באמצעותם את מסריו ישירות לציבור הישראלי.

כתבים שהשתתפו במפגש סיפרו כי ראש הרשות יצא מגדרו כדי לשדר פתיחות ושקיפות, ענה באריכות על כל השאלות, כולל הקשות ביותר, והציג את דרישותיו להמשך המו"מ. את דבריו סיים בפנייה ישירה לציבור בישראל: "אנחנו רוצים בשלום, מעוניינים בשלום, אבל אם תשפילו אותנו הדברים עלולים לצאת משליטתנו... אנחנו פרטנר ורוצים להגיע לפתרון שתי המדינות על בסיס גבולות 1967". אולם המסר הפייסני הזה נבלע בין איומיו לפירוק הרשות, שהובלטו ושודרו בהרחבה בתקשורת הישראלית.

גם אם מדובר ביותר מתרגיל יחסי ציבור מצדו של אבו מאזן בעודו מנהל משא ומתן מואץ להסכם פיוס עם חמאס, אין לו באמת סיכוי להבקיע את חומות החשדנות שהוקמו בשנים האחרונות מסביב לציבור הישראלי, שמנהיגיו שבו והצהירו כי "אין פרטנר". מאז עלה נתניהו שוב לשלטון ב-2009 הפך אבו מאזן לשק החבטות המועדף על פוליטיקאים בימין הישראלי, בראשם שר החוץ אביגדור ליברמן. לפני שהחליט לשנות את סגנונו ולמתן את התבטאויותיו, נהג ליברמן לחבוט על בסיס קבוע בראש הרשות, ולטעון שהוא ברווז צולע חסר כוח פוליטי ולכן חבל להשחית זמן בשיחות איתו.

דברים שאמר באותה תקופה ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט עזרו לטפח את נרטיב הסרבנות הפלסטינית והחולשה של אבו מאזן. אולמרט סיפר שהעביר לאבו מאזן הצעה מרחיקת לכת "שמעולם לא הוצעה על ידי שום ראש ממשלה בהיסטוריה של מדינת ישראל", ושכללה גם את חלוקת ירושלים. אולמרט טען אז שאבו מאזן נעלם ולא חזר אליו עם תשובה.  אולמרט לא התייחס לעובדה שבשעה שהגיש לפלסטינים את ההצעה הזאת, הוא עצמו כבר היה אז ברווז צולע. כמה חודשים לאחר מכן הוא התפטר מראשות הממשלה בעקבות שלל הפרשות הפליליות שבהן הוא היה מעורב.

דבריו של אולמרט הזכירו את קביעתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק בשנת 2000, שאחרי פיצוץ השיחות בקמפ דיוויד טען כי אין עם מי לדבר ברשות הפלסטינית. בשני המקרים, האפקט של המסרים האלה על הציבור והתקשורת בישראל היה חזק ומיידי. ישראלים רבים איבדו תקווה לאחר שנשחקו מעשרות שנים של ניסיונות הידברות, והעדיפו להדחיק את סוגיית הסכסוך ולהתמקד במלחמת הקיום הכלכלית שלהם.

גם פוליטיקאים מהשמאל ומהמרכז תרמו לאורך השנים לתחושה שאבו מאזן כלל אינו מעוניין בהסכם שלום עם ישראל. בראש הרשימה הזאת ניצבים יו"ר מפלגת העבודה לשעבר, שלי יחימוביץ', ויו"ר יש עתיד, שר האוצר יאיר לפיד, שניהלו בבחירות האחרונות קמפיינים עם קריצה בוטה לימין ולמתנחלים. במצב הזה לא נשאר מי שינסה להציג את המנהיג הפלסטיני באור שונה, חיובי יותר.

השר לשעבר ממפלגת העבודה, הד"ר אפרים סנה, טוען בשיחה עם אל-מוניטור כי לאבו מאזן אין סיכוי לשנות את התדמית שלו בקרב הציבור הישראלי, מכיוון שמולו ניצבת "מערכת תעמולה משומנת של השלטון הישראלי ואין מי שיעמוד מולה". לדבריו, ''הגענו למצב שבו לא מקשיבים לאבו מאזן בכלל, כי הימין של דני דנון וסטרוק הצליח להשתלט על השיח. הציבור הישראלי עבר שטיפת מוח בשנים האחרונות, כך שגם אם אבו מאזן אומר דברים נכונים, לא מקשיבים לו. זה בעיני יותר כישלון של האופוזיציה מאשר הישג של הממשלה. אני אגיד כאן משהו קשה ולא אכפת לי שיתקפו אותי על כך: התעמולה ושטיפת המוח שעבר הציבור הישראלי בעניין הפלסטיני הם בסגנון גבלס. זוהי תעמולה גבלסית".

השר לשעבר מטעם מפלגת העבודה, אפרים סנה, 2014

 

אל-מוניטור: זאת לא אמירה מוגזמת?

סנה: אני מתכוון למה שאני אומר. העם בישראל הוא שטוף מוח. פשוט ייאשו אותו מהשלום והסבירו לו שאבו מאזן הוא הדבר הבא אחרי אנטיוכוס. התעמולה האנטי-פלסטינית היא תעמולה גבלסית. זה המצב. אם שר בממשלת ישראל אומר על אבו מאזן שהוא מנהיג הטרור הגדול בעולם, אז מה אפשר להגיד על זה? הרי אבו מאזן היה האיש שבאינתיפאדה השנייה יצא באומץ רב נגד האלימות ונגד ערפאת. הוא באופן מסורתי היה נגד האלימות. אז ברגע שהציבור שומע עוד ועוד את הדברים האלה זה מחלחל.

זוהי תעמולה שגרמה לציבור הישראלי להיות מיואש. ייאשו אותו. מצד שני הוא גם מורדם כי אין טרור. מערכת הביטחון עושה עבודה טובה.

אל-מוניטור: והתקשורת שיתפה פעולה?

סנה: רובה הייתה חלק משטיפת המוח הזאת. הנה דוגמה מהזמן האחרון. ביום שישי בערב (4 באפריל) מופיע ג'יבריל רג'וב בערוץ 2 ומנסה להעביר מסר של מתינות. הוא מדבר בעברית ופונה ישירות לציבור הישראלי. ומה קורה? כל מי שיושב באולפן תוקף אותו בלי אבחנה ובגסות. זה היה מביש. דני קושמרו הפך לאינקוויזיטור. מה הסיפור שלהם? הייתי מצפה לפחות למינימום של תרבות, אני לא זוכר שעל אף מרואיין התנפלו ככה. הם הרשו לעצמם כי הם יודעים שזה הבונטון בישראל. מה יוצא מזה? כל מערכת התעמולה הממשלתית צובעת את הפרטנר הכי טוב שהיה לנו אי פעם באור הכי גרוע, והתקשורת משתפת פעולה.

אל-מוניטור: מה היא תמונת המצב האמיתית, לדעתך, זו שהציבור הישראלי לא זוכה לשמוע?

סנה: אף אחד לא אומר את הדברים, אבל המצב הוא הפוך ממה שמוצג בתעמולה הישראלית. אבו מאזן מאוד רוצה להגיע להסכם כי הוא נמצא במצב אידאלי לכך: חמאס הוא היום האויב הגדול של מצרים, ירדן, סעודיה והאמירויות, סוריה שסועה במלחמה איומה, וחמאס גורש משם. זהו מצב אידאלי. אבו מאזן לא חלש כפי שמציגים אותו.

אל-מוניטור: הפיוס בין הפתח לחמאס לא טורף את הקלפים? מיד אחריו ישראל השעתה את השיחות.

סנה: אין משמעות לפיוס הלא חשוב הזה, והגורמים המקצועיים יודעים זאת. כי כשמצרים מכריזה על חמאס כארגון טרור, אבו מאזן הוא זה שירים מהרצפה את הנייה וחאלד משעל.

אבו מאזן עשה מהלך מתריס וטיפשי. זה מרגיע את הרחוב אצלו ואני יכול להבין זאת.

אבל מה קורה בינתיים? מצד אחד לא יהיה פיוס, וגם ביבי יודע את זה, ומצד שני אבו מאזן נתן לו את התירוץ שהוא מחפש. אני חושב שהממשלה פה דווקא חוששת מנפילת חמאס כי אז יבואו המתונים, אבו מאזן ודחלאן.

אל-מוניטור: זה לא קונספירטיבי מדי?

סנה: אולי במשתמע. אבל תחשבו על זה: אם מישהו בירושלים היה מתכוון באמת להגיע להסכם, הוא כבר מזמן היה יושב עם אבו מאזן. אפשר היה ללכת על מאמץ מתואם ולהפיל את שלטון חמאס בעזה.

אל-מוניטור: והטעויות של אבו מאזן?

סנה: הטעות הגדולה שלו היא שהוא צעד בראש זקוף למלכודת של ביבי עם הדרישה להצהרה במדינה יהודית. הרי ערפאת  כבר הכיר במדינה יהודית. כמובן שגם הפיוס עכשיו עם חמאס הוא צעד שגוי.

 

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: reconciliation, palestinian authority, palestine liberation organization, mahmoud abbas, israeli-palestinian negotiations, israeli-palestinian conflict, israel

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept