ישראל פולס

מאיר הר-ציון: לא מודל לחיקוי

p
המחבר
בקצרה
כשמנהיגים פלסטינים סופדים למחבלים שרצחו יהודים, בישראל ממהרים להציג זאת כ"הסתה". אז מדוע נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל מהללים חייל יהודי שרצח בדם קר נערים ערבים חפים מפשע?

לפני מספר שבועות נפגשתי לשעה ארוכה עם מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים, תת אלוף (במיל') יוסי קופרווסר, ואחד מעוזריו הממונה על "מדד ההסתה הפלסטינית". הם באו לפגישה מצוידים במחשב נייד והזמינו אותי להתבונן במצגת שלהם. המצגת הזו, כך מתברר, מופצת לכל השגרירויות הזרות בישראל ומוצגת בפני חברי קונגרס אמריקאים ופרשנים בכירים בכל רחבי העולם. במשך שעה ארוכה צפיתי בקטעי וידיאו שנלקחו משידורי הטלוויזיה של הרשות הפלסטינית, בראיונות של בכירי הרשות הפלסטינית ובהקלטות ביתיות של מורים ותלמידי בתי ספר.

הקטעים הקשים ביותר לצפייה לקוחים מעמוד פייסבוק של תיכון לבנות מטול כרם, המציג את תמונתו של היטלר לצד ציטוט מדבריו: "יכולתי להרוג את כל היהודים בעולם, אבל השארתי כמה מהם כדי שתדעו למה הרגתי אותם". בהמשך מוצגת סדרת תמונות של פעילי פת''ח רעולי פנים מצדיעים במועל יד. קליפ של אנשי גדודי שוהדא אל-אקצא אינו תורם גם הוא לחיזוק מחנה השלום בישראל: "פוצץ את זעם המהפכה שלך בקרבם, הפצץ אותם באש שלך וירה בהם", מכריז הקריין, "נחטוף חיילים ציונים כדי ליישב את החשבון עם האויב הציוני... עם הרקטות האלה נשחרר את ירושלים שלנו ונמחץ את האויב הציוני".

"נכון", מאשר קופרווסר "גם אצלנו יש רבנים קיצוניים שמפזרים שנאה נגד הפלסטינים ופושעי 'תג מחיר' שפוגעים פיזית בפלסטינים, אבל אי אפשר להשוות זאת לחומרים שמופצים בטלוויזיה הרשמית של הרשות הפלסטינית". לקינוח, הביא קופרווסר ציטוט מדברי אבו מאזן, המודה שהתקשורת הפלסטינית ומערכת החינוך חוטאים בהסתה נגד ישראל. המנהיג הפלסטיני חזר על קריאתו לחדש את פעולתה של הוועדה הישראלית-פלסטינית-אמריקאית למניעת הסתה, ולקדם בצוותא חינוך לשלום. למרבה הצער, הוועדה טרם כונסה.

הרושם המתקבל מצפייה במצגת הוא שיש ממש בטענותיו של שר הביטחון משה יעלון, מי שיזם את "מדד ההסתה"; בשעה שראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, מדבר על שלום, התקשורת של הרשות הפלסטינית מחרחרת מדון. בעוד שנציגי הרשות מנהלים משא ומתן על פתרון שתי מדינות בין הים לירדן, מוריה מלמדים את תלמידיהם שבין הים לירדן יש מקום למדינה אחת - פלסטין הערבית.

אכן, שום אמצעי תקשורת ציבורי בישראל אינו מטיף "למחוץ את האויב הפלסטיני" או לספח את הגדה המערבית ולהפכה לחלק ממדינת הלאום של העם היהודי. אבל כמו שאמר דוד בן גוריון, ''עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים.'' הפלסטינים מטיפים לסילוקם של הציונים מיפו ומעכו, והישראלים מקימים עוד מאחז בלב חברון ובפאתי שכם. בישראל, פושעים שטמנו פצצות מתחת לרכבם של ראשי ערים פלסטינים והפכו אותם לנכים לכל ימיהם, זוכים לתואר הרך "אנשי המחתרת היהודית". זהו תואר שמזכיר את המאבק ההרואי להקמת המדינה בשנות הארבעים של המאה הקודמת. כעבור פחות שבע שנים [1990], נענה נשיא המדינה דאז חיים הרצוג ללחצו של הדרג הפוליטי וחנן את כולם.

חייל יהודי שרצח בדם קר ארבעה נערים ערבים, אינו נחשב בישראל ל"טרוריסט" שחייב לסיים את חייו מאחורי הסורגים. נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל מתייצבים ליד ארונו ומציגים אותו בפני בני הנוער כמודל שראוי להם ללכת לאורו. זה קורה בימים אלה, בעיצומו של מסע ההסתה נגד שחרורם של אסירים פלסטינים שריצו עשרות שנות מאסר. גם אם יביעו חרטה ויבטיחו לפעול למען השלום, הם יישארו "מחבלים" או "רוצחים", שאינם ראויים לראות אור יום.

שמו של החייל מאיר הר-ציון, מלוחמיה האמיצים של יחידה 101, שרצח בשנת 1955, בדם קר, כנקמה, יחד עם שלושה מחבריו, ארבעה נערים בדואים. סוג של "תג מחיר" בגין רצח אחותו וחברה במדבר יהודה. הוא לא ישב יום אחד בכלא. מפקדם, אריאל שרון, שסייע בידם וחיפה עליהם "נענש קשה", כפי שכתב ביומנו ביותר משמץ של סרקזם משה שרת, אז שר החוץ, "הובעה לו נזיפה חריפה ביותר בנוכחות כל בני דרגתו שבצבא והקצונה הגבוהה יותר. החלפתי מבטים עם גולדה ובעינינו הסכמנו כי איננו מתפעלים מחומרת העונש".

כשמנהיגים פלסטינים סופדים לטרוריסטים שרצחו יהודים או קוראים כיכר על שמם, קופרווסר ואנשיו ממהרים להכניס את ההספד למדד ההסתה שלהם. לאיזה מדד צריך לצרף את הדברים הבאים, שאמר ראש הממשלה בנימין נתניהו על קברו של הר ציון, שנפטר לאחרונה [14 במארס]: "מגדולי הלוחמים שקמו למדינת ישראל... היה זה מאיר שהטביע את הנורמה של דבקות במשימה. הנחיל לצה"ל מורשת קרב וגבורה".

מה צריך נער ישראלי ללמוד מקריאתו של הנשיא שמעון פרס, חתן פרס נובל לשלום, "להוריד את הדגלים לזכרו של מאיר הר ציון"? או מדבריו הרמטכ"ל, בני גנץ, שהציג את האיש שרצח ארבעה נערים כ"מצפן לכל לוחם בצה"ל"? יעלון, זה שאינו חדל להתלונן על החינוך הקלוקל של הנוער הפלסטיני, לא פיגר אחריהם. הוא הודה לנפטר "על שהיית ותמשיך להיות מודל לחיקוי לחיילים ולמפקדים". למרבה המזל, הר-ציון הוא בעיקר מודל לחיקוי אצל הפושעים היהודים, המכונים "אנשי תג מחיר", אלה ששורפים מסגדים, עוקרים עצי זית ומנקבים את צמיגי מכוניותיהם של פלסטינים.

בשבוע שבו ישראל מציינת 35 שנה לחוזה השלום עם מצרים, כדאי לצטט כמה שורות מדברים שאמר המודל לחיקוי של יעלון על ההסכם ההיסטורי הזה, שעמד באין ספור מבחנים קשים. בראיון שהעניק לעיתון מעריב בשנת 1979, לרגל חתימת ההסכם, אמר הר-ציון: "יוזמת השלום של סאדאת מזויפת כולה... מטרתו היא השמדת ישראל בלבד. אין לי ספק שתהיה מלחמה נוספת, אבל אם נחתום על חוזה השלום כפי שהוא מתגבש עכשיו, היא תפרוץ הרבה יותר מהר וכשמצבנו נחות בהרבה... אני לא מאמין שבדור הזה ייכון השלום".

לפני עשרה ימים [15 במארס] אמר שר הביטחון יעלון לערוץ 2, כי לא יהיה שלום בדורנו. כבוד גדול למודל.

הסכסוך הישראלי-פלסטיני מזכיר יותר ויותר את המעשייה על שני יהודים שביקשו מהרב לפסוק בעניין מחלוקת חריפה שפרצה ביניהם. שמע הרב את דברי האחד ואמר "אתה צודק". האזין לשני וקבע "גם אתה צודק". משיצאו השניים חפויי ראש מבית הרב, כשהמחלוקת נותרה בעינה, נזפה אשת הרב בבעלה. "איך אפשר שגם זה צודק וגם חברו"? נאנח הרב ואמר: "גם את צודקת".

אם שני הצדדים יוסיפו להחליף מהלומות ולקשור כתרים לרוצחי אזרחים, שום רב לא יציל אותם מעצמם.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: price-tag attacks, peace process, palestinian authority, palestine, mahmoud abbas, israel defense forces, israel

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept