פסטיבל השואה של נתניהו

אחד המשפטים המפורסמים ביותר מהמחזה "כטוב בעיניכם" של וויליאם שייקספיר – "כל העולם במה, וכל אנשיו ונשותיו שחקנים הם...ואדם אחד משחק תפקידים רבים" – קיבל השבוע חיזוק עדכני. בירושלים התקיים מחזה מרהיב, שתוכנן בקפידה רבה לאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו להוכיח כי מנהיגי העולם לא רק שאינם מחרימים את מדינת ישראל אלא מוכנים לבוא אליה ולחלוק לה כבוד. הנה הוכח לכל הספקנים הסבורים שכל העולם נגדנו, כי יש מנהיג שמגונן על ישראל מפני חרמות ועומד איתן מול כוחות אפלים, וקוראים לו בנימין נתניהו. הישראלים צפו במחזה, שפשפו את עיניהם בהשתאות ובהתפעלות, ולא נותר להם אלא להודות כי "רק נתניהו יכול".

כינוס פורום השואה העולמי החמישי נערך השנה [23 בינואר] לראשונה בישראל, לקראת יום השנה ה-75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ. מבחינת נתניהו מועד האירוע היה מצוין – ימים אחדים לפני שהכנסת תחל לדון בבקשת חסינותו וחמישה שבועות לפני עוד סבב בחירות שיקבע את גורלו.

"קינג ביבי", כפי שמעריציו נהנים לכנותו, הצליח לקבץ על בימה אחת את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, סגן נשיא ארה"ב מייק פנס, נשיא צרפת עמנואל מקרון, יורש העצר הבריטי הנסיך צ'ארלס, נשיא גרמניה פרנק וולטר שטיינמאייר, ועוד כ-40 מלכים, נסיכים, נשיאים, ראשי ממשלה וחברי פרלמנט מאירופה, ארגנטינה, אוסטרליה, קנדה וארה"ב. כולם הפכו לניצבים של נתניהו למשך יממה אחת וסיפקו לו תפאורה מפוארת שכמו נועדה להוכיח שהוא "בליגה אחרת" כסיסמת הבחירות שלו ולהאפיל על יריבו הפוליטי בני גנץ.

"פסטיבל השואה" היה הרמת מסך לקמפיין הבחירות של נתניהו, שהושק רשמית יומיים לפני כן [21 בינואר] בירושלים כמעין חזרה קטנה בפני פעיליו ובמהלכו הוצג סרטון של גנץ מגמגם. נתניהו אפילו חיקה אותו בגמגומו. המטרה הייתה ברורה –  תראו מי מגמגם ותראו מי מביא את שועי העולם. בתחרות הזאת שיצר נתניהו הוא כמובן המנצח. בעוד הפוקוס התקשורתי היה עליו כל האירוע, גנץ נאלץ להסתפק בזמן מסך מצומצם.

כשירד המסך על פורום השואה ביום חמישי בערב, חיכתה לכולם הפתעה. התברר שההצגה לא באמת תמה ויש מערכה נוספת, מרהיבה ומתוכננת לפרטים אף יותר, שתתקיים בוושינגטון. אחרי לא מעט דחיות, מתכוון נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, בעיתוי מדויק ולא מקרי, להציג את "תוכנית המאה" שלו דווקא בשבוע שבו יחלו דיוני החסינות בכנסת. לשם כך הנשיא האמריקאי הזמין את נתניהו וגנץ להגיע לבית הלבן בהתראה מיידית, רק כדי לשמוע ממנו על תוכנית שאין לה שום סיכוי להתממש. הכל שקוף כל כך, ברור כל כך, ועדיין מרשים. נשיא ארה"ב נרתם לסייע לנתניהו, מה עוד הוא צריך לבקש? 

גורם בכחול לבן אמר לעיתון הארץ, כי כשיו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הודיע שהדיון בחסינות יתקיים ביום שלישי "הערכנו שעשה זאת בידיעה שנתניהו וגנץ יוזמנו לוושינגטון באותו היום". הוא ציין כי בשלב הזה אין בכוונת כחול לבן לדחות את הדיונים בכנסת, אבל מה שיקרה באותו יום הוא שהציבור בישראל יראה את נתניהו מתקבל בחמימות ע"י הנשיא טראמפ, כשבמקביל הכנסת (כלומר כחול לבן) מתעסקת כביכול בזוטות ומכשילה את האיש שהביא לישראל רק שבוע לפני כן את כל מנהיגי העולם ברכבת אווירית חסרת תקדים.

התקשורת הימנית בישראל ובעיקר כתבי החצר המשרתים את נתניהו כל ימות השנה יצאו השבוע מגדרם כדי להלל אותו. שמעון ריקלין, שרק לאחרונה דווח כי הוצע לו לרוץ לכנסת מטעם הבית היהודי, צייץ: "נתניהו פשוט עושה בית ספר לכולם בעזרתם האדיבה של מנהיגי העולם. איזו יכולת גאונית. פשוט לא יאמן. בספורט גם יריבות של ברצלונה מוחאות כפיים למבצע מבריק של מסי".

לכאורה יש צדק בדבריו, ועכשיו כל שנותר לאזרחי ישראל הוא להחליט האם בגלל כמה פרשיות כדאי להם לוותר על הטוב הזה. מבחינת תומכיו המושבעים של נתניהו אין כאן דילמה. הם משוכנעים שהתקשורת והשמאל תפרו לו תיקים פליליים, אילצו את המשטרה לפתוח בחקירות ואת הפרקליטות לבצע "הפיכה שלטונית" (כפי שטען בקולו נתניהו עצמו).

הדילמה האמיתית היא של האזרחים שעדיין מאמינים במערכות החוק והמשפט של ישראל, ויצטרכו להכריע האם לאור המחזה שראו השבוע בירושלים וזה שיראו בשבוע הבא בוושינגטון עליהם לסלוח לנתניהו על מעידותיו וחולשותיו ולתת לו מנדט נוסף להנהיג את ישראל. על זה בדיוק עובד נתניהו. לשיטתו, ולשיטת עדת מעריציו ומשרתיו בליכוד, מותר להסית נגד מוסדות שלטון החוק ומותר לרמוס אותם כל עוד מקבלים דלת פתוחה בבית הלבן או הבטחה מנשיא רוסיה פוטין לשקול בחיוב את שחרורה של ישראלית צעירה הכלואה בכלא הרוסי. אין זה בלתי סביר שהיא תצא לחופשי בעיתוי הכי נכון לנתניהו, אולי אפילו סמוך מאוד ליום הבחירות.

נכון למועד כתיבת מאמר זה לא פורסם עדיין סקר דעת קהל שבדק האם "פסטיבל השואה" בירושלים בניצוחו של נתניהו הוסיף מנדטים לליכוד. כך או אחרת, יריביו הפוליטיים בכחול לבן ובישראל ביתנו בוודאי מבינים שיש להם עסק עם אומן תעתועים פוליטי, שמצליח לגמד אותם בתחום המדיני. מבחינתם, כדי לנצח אותו, עליהם לשכנע את מי שטרם שוכנעו, ששלטון החוק הוא אבן יסוד בדמוקרטיה הישראלית ואין איש מעליו. גם אם הוא מצליח לארגן הפקת ענק של 45 מנהיגים-ניצבים, שהפכו את ישראל בעיני תושביה למרכז העולם.