היעד הבא של קצינות לוחמות בצה"ל

ביום הבחירות, דבר אחד נראה בטוח. את ספסלי הכנסת ה-22 יאיישו לא מעט קצינים בכירים במיל' שפשטו לפני שנים ספורות את מדיהם: ארבעה רמטכ"לים לשעבר מתמודדים בשתיים מהרשימות (שלושה בכחול לבן, אחד במחנה הדמוקרטי), ואליהם ניתן להוסיף אלופים ותתי-אלופים במילואים המפוזרים בין הרשימות. מתמודדים אלו מגיעים מכל קצוות הקשת הפוליטית והחברתית, והמכנה המשותף היחיד הוא המגדר: מלבד אורנה ברביבאי (כחול לבן) ומירי רגב (הליכוד), כולם גברים.

מצב זה איננו ייחודי לכנסת הנוכחית. מקום המדינה ועד היום, הפלאפלים על הכתפיים העניקו לנושאיהם "מצנח זהב" לשורות ההנהגה של המדינה (יצחק רבין, משה דיין, אריאל שרון, רפאל איתן). כדי להגיע לתפקידים בכירים בצבא (מלבד כמה תפקידים מקצועיים ספציפיים) צריך רקע קרבי משמעותי ברזומה. עד לבג"ץ אליס מילר [1995], שהורה לפתוח את קורס טיס גם לחיילות, כל התפקידים הקרביים היו נעולים בפני נשים, כך שהן הודרו כבר בגיל 18 מאחת הדרכים המרכזיות להשתלבות בפוליטיקה הישראלית. 

בג"ץ אליס מילר חולל מהפכה. בעקבותיו נפתחו עבור נשים תפקידי לוחמה בחילות שונים, ביניהם חיל ההנדסה הקרבית ומשמר הגבול. בהמשך הוקם גדוד "קרקל" [2004] – הגדוד הקרבי המעורב הראשון לנשים ולגברים. מאז נפתחות עוד ועוד מסגרות שבהן נשים יכולות לשרת כלוחמות בצה"ל, ומספרן עולה משנה לשנה. במחזור שסיים קורס קצינים קרביים בפברואר 2018, אחת מכל עשרה צוערים הייתה צוערת. אולם, כשמגיעים לדרג הביניים של הקצונה (רב סרן וסגן אלוף), שיעור הנשים צונח משמעותית.

"אנו רואים שתקרת הזכוכית של נשים בהתקדמות בצבא נמצאת בסביבות דרגת רב סרן. אחריה, לנשים הרבה יותר קשה להתקדם", אומרת לאל-מוניטור פרופ' עדנה לומסקי-פדר, חוקרת מגדר וצבא באוניברסיטה העברית. "זה לא בגלל שהן יכולות או לא יכולות, זה בגלל כל מיני תהליכים של דעות קדומות, אידאולוגיות, אמונות, לחצים, אינטרסים וכולי".

לדבריה, מצבן של הנשים בצה"ל מושפע עמוקות מהמצב בחברה הישראלית. "הצבא, יותר משהוא מאיץ תהליכים, הוא משקף תהליכים של החברה הישראלית", היא מסבירה, "לכן צריך לבדוק איזה כוחות יהיו יותר דומיננטיים ואיזה פחות דומיננטיים בחברה – דתיים, ימנים, שמאלנים, חילוניים. זה יכול לעבוד לכל הכיוונים, אבל אנחנו יודעים מהתבוננות בהיסטוריה שבכל פעם כשיש מגמה לשילוב נשים במגוון תפקידים ובדרגות בכירות יותר, תמיד כוחות של ריאקציה מתוך הארגון, ובעיקר כוחות כאלו מחוץ לארגון, ינסו להדוף ולעצור את הרפורמות והשינויים הללו". 

לעומתה, סא"ל אשרת בכר, סגנית יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, אופטימית הרבה יותר. בכר עצמה עשתה היסטוריה כשהפכה לאישה הראשונה שפיקדה על גדוד קרבי בצה"ל, ולדעתה הצבא נמצא במגמת שיפור מתמדת. "בחמש השנים האחרונות פתחנו עוד שלושה גדודים מעורבים, עם כשבעים אחוזי לוחמות בכל אחד מהם", היא אומרת לאל-מוניטור, "וכמו כל תהליך אבולוציוני, ברגע ששכבת ההתחלה של שירות החובה גדלה, אז יש גם הצפה כלפי מעלה. היום אחוז הקצינות ביחידות מעורבות עומד על כשלושים אחוזים מתפקידי הליבה - כלומר תפקיד המ"מ (מפקד מחלקה), הסמ"פ (סגן מפקד פלוגה) והמ"פ (מפקד פלוגה). בוודאי שבעתיד נראה אותן מתפתחות לתפקידים הבכירים יותר". 

בדרך לתפקידים הבכירים הללו, תעמוד בפני קצינות צעירות רבות משוכה לא פשוטה: האימהות. הגיל הממוצע ללידה בישראל הוא 27 וחצי; מנגד, הכניסה לתפקידי רב סרן, כמו לדוגמה סגנית מפקד גדוד, מתרחשת בדרך כלל לפי בכר בגילאי 28-27. אם קשה להיות בהריון בתפקידי מטה, בשטח בתפקיד קרבי זה כמעט בלתי אפשרי.

"אם קצינה בוחרת לעשות תפקיד מטה כדי להיות עם המשפחה, אנחנו הרבה יותר ממאפשרים את זה", טוענת בכר. "אני יכולה להגיד על עצמי, שאחרי שילדתי את הבת שלי עשיתי תפקיד מטה, ואחרי זה חזרתי לשטח, ואחרי זה עוד תפקיד מטה. המעבר הזה הוא משהו שמתאפשר, זה אפילו משהו שאנחנו בצה"ל מעודדים אותו. מפקד בכיר שיש לו בארסנל גם תפקידי מטה וגם תפקידי שטח, יהיה כנראה מפקד טוב יותר שמבין יותר את הצבא. לכן זה באמת לא עניין מגדרי, זה כדי לאפשר לכולם להקים משפחה". 

הלוחמות שהצליחו לדלג מעל המשוכה זו, מנסות לכבוש כיום את היעד הבא: דרגת אלוף משנה שמקנה לבעליה את הניחוח היוקרתי והסמכותי של קצונה בכירה. אם בין דרגת סרן לרב סרן ישנה תקרת זכוכית, התקרה שחוצצת בין דרגת סגן אלוף לאלוף משנה בקרבי עשויה מבטון. בתרגום לתפקידים בשטח, מעולם לא כיהנה אישה כמפקדת חטיבה מתמרנת או כמפקדת אגד ארטילרי. בכר בטוחה שמגמה זו תשתנה בקרוב: "מינוי אישה לתפקיד קרבי בדרגת אלוף משנה יכול לקרות בשנה הבאה ויכול לקרות עוד כמה שנים. אנחנו ממש יכולים לראות את זה בשנים הקרובות ולא בעוד עשור. בעתיד גם תוכל להיות רמטכ"לית".

בכר סבורה, כי כשיהיו יותר נשים בדרגות גבוהות ובתפקידים קרביים, זה ישפיע גם על החברה הישראלית. ''כל דבר שקורה בצה"ל משפיע על החברה הישראלית", היא מחייכת. "יכול להיות שאז יהיו יותר נשים בפוליטיקה, יותר נשים בעולם העסקים ויותר נשים בכל המרחב הציבורי". כל שנותר הוא להמתין בסבלנות לבחירות בעוד עשור או שניים, ולקוות שגם אם מספר הקצינים במיל' שיתמודדו בהן יהיה גבוה, לפחות הרכבם יהיה מגוון יותר מבחינה מגדרית.