ככל שישראל מתקרבת לבחירות הגורליות בתולדותיה, כך מואץ קצב האירועים המדיניים-ביטחוניים ומתעוררת השאלה מה יגיע קודם, בחירות או התלקחות? ממשלה חדשה או מלחמה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו חזר ביום שני [9 בספטמבר] לבלטה הקבועה והחביבה עליו, הלא היא פרויקט הגרעין האיראני. הוא ניסה לשחזר את הצלחתה המסחררת של מסיבת העיתונאים ההיא מאפריל 2018, שבה הציג לעיני העולם המשתאות את ארכיון הגרעין האיראני. ההצלחה הפעם הייתה מוגבלת. נתניהו טען שפקחי סבא"א מצאו סימני אורניום באתר שעליו הצביע בנאומו בעצרת האו"ם בשנה שעברה, וחשף אתר חדש, שלא היה ידוע קודם לכן, אשר בו לטענתו פיתחה איראן נשק גרעיני. חולשת הטיעון של נתניהו הייתה היעדר פרטים: האתר הזה, באבאדה, נסגר ע"י האיראנים ביולי האחרון [2019] ולא ברור מתי התקיימה בו פעילות כלשהי. יחד עם זאת, הטענה הישראלית בהקשר הזה רבת משמעות, ולפיה איראן הפרה את האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT).

נתניהו נמצא בעיצומה של סופה מושלמת. כל סיוטיו עלי אדמות מתקבצים סביבו בבת אחת: קמפיין הבחירות הקשה והגורלי בתולדותיו נכנס לישורת האחרונה, הקטטה בין ישראל לאיראן סביב ההתבססות האיראנית בסוריה הולכת ומסלימה בעוד ההירתמות המוחלטת של הממשל האמריקאי למדיניותו של נתניהו בנושא הגרעין האיראני נחלשת. נתניהו מנהל קרב מאסף בכל שלוש החזיתות הללו בו זמנית, ובחלק מהן – כנגד כל הסיכויים.