בחמאס מזהירים את סינוואר: בתי החולים קורסים, אל תדרדר את המצב

ביום שלישי השבוע [19 בפברואר], לראשונה מזה שלושה חודשים, הופרח בלון תבערה מרצועת עזה לשטח ישראל שגרם לשתי שריפות ביער כיסופים. מבחינת ישראל, השיגור היווה הוכחה נוספת לכך שחמאס החליט לשבור את הכלים ונתן אור ירוק לפעיליו לחדש את שיגור בלוני התבערה. זאת לאחר שבחודש נובמבר האחרון [2018] הסכים חמאס להפסיק את הפרחת בלוני התבערה ולהגביל את מספר המפגינים המשתתפים מדי שבוע בהפגנות אלימות לאורך הגבול בתמורה להקלות בסגר לרבות הסכמת ישראל להעברת הסיוע הכספי הקטארי לרצועה.

ההבנות הללו היו אמורות להיות השלב הראשון בדרך להסדרה רחבה יותר, אבל כפי שצפו רבים, השלב הראשון הוא לעת עתה גם השלב האחרון. ישראל נכנסה למערכת בחירות, חמאס גילה שאין עם מי ועל מה לדבר וההסדרה לא תתממש בקרוב, אם בכלל.

מבחינת מנהיגי חמאס, אם ישראל אינה עומדת בהתחייבויותיה גם הם אינם מחויבים יותר להבנות שהושגו. להיפך, מטרתם היא להחזיר לסדר היום הבינלאומי את מצוקת עזה ותושביה. במערכת הביטחון הישראלית, כפי שכתבנו כאן באל-מוניטור, עדכנו החודש [פברואר 2019] את הערכת המצב התקופתית והקונספציה המובילה עתה היא שחמאס נערך לעימות כולל עם ישראל כדי לגרום להתערבות בינלאומית ברצועה, יהיה המחיר אשר יהיה.

בלון התבערה ששוגר השבוע מעזה הוא נורת אזהרה לישראל. במושגי השיח הכוחני שמנהלים שני הצדדים, מאותת חמאס לישראל שבקנה השיגורים שלו מצויים עוד בלונים רבים הממתינים לשיגור מיידי. עד כמה שזה נשמע מופרך, בלוני עזה התגלו כנשק יעיל בעלי טווח נזק אדיר, גם מול צבא מתקדם שיש לו את אמצעי הלחימה מהמשוכללים בעולם. יעידו על כך חקלאי עוטף עזה, שהפסידו עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים בקיץ האחרון.

חמאס הורה השבוע באופן מפורש ליחידת הבלונים שלו – יחידה הממונה על אספקת בלונים, חומרי בעירה ומגני אש ועשן, לשנע את עצמם לנקודות החיכוך בגבול ולהיערך לחידוש המאבק. בנוסף, בהפגנת יום שישי הקרוב [22 בפברואר] חמאס צפוי לאפשר למפגינים להתקרב לגדר ולהתעלם מאזור החיץ שסימנה ישראל – כלומר להסלים את המאבק. מבחינת חמאס, זה המסר לישראלים "בשפה שלהם" שכלו כל הקיצין.

לצה"ל ברור שהבלון ששוגר השבוע איננו הבלון האחרון. ייתכן שאנחנו בפתחה של מערכה חדשה שלא ברור היכן תיעצר ועד כמה חמאס יהיה מוכן להקריב למענה. כשמדובר על עזה ועל מערכה מזויינת, המילה "להקריב" היא מדויקת וקולעת. בסופו של דבר, סבבי הלחימה עד כה בין עזה לישראל נמדדו על פי מניין ההרוגים והפצועים הפלסטינים ובשאלה כמה מהם אזרחים וכמה מהם לוחמי חמאס או ארגונים אחרים.

לאל-מוניטור נודע כי על אף שמנהיג חמאס יחיא סינוואר קיבל החלטה להגביר את הלחץ על ישראל, לא כל הנהגת התנועה שלמה עם הכיוון הזה. חלק ממנהיגי חמאס, הנחשבים לזרם הפרגמטי בתנועה, דווקא סבורים שעימות עם ישראל עכשיו עלול להתברר כאסון ולא בגלל היכולות הצבאיות של עז א-דין אל-קסאם. מאז שנת 2008, היו שלוש מלחמות בעזה (צוק איתן 2014, עמוד ענן 2012, עופרת יצוקה 2008), אין ספור פעולות צבאיות ישראליות בין לבין שהסתיימו בהפסקות אש זמניות, והפגנות גדר שגבו קורבנות רבים. למרות כל זאת חמאס זכה לאורך השנים לתמיכה כמעט מלאה במאבק המזוין נגד ישראל. אבל בשנה האחרונה משהו השתנה. אחרי מאות הרוגים פלסטינים, שקיפחו את חייהם על הגדר, אלפי פצועים ומחסור אדיר באמצעי קיום בסיסיים, נדמה שהאוכלוסייה הפלסטינית בעזה עייפה ותשושה ולא תוכל להחזיק מעמד בעוד סבב לחימה עקוב מדם.

אבל לא רק סוגיית המורל מהווה אבן בוחן. מקור בחמאס ששוחח עם אל-מוניטור אומר כי מצב בתי החולים בעזה הוא כל כך חמור, שאלה מתקשים לקלוט מדי שבוע את הנפגעים בתקריות הגבול ברצועה (הפגנות הגדר). ומה יהיה במלחמה שתגבה מספר רב של נפגעים? מי יטפל בהם? ואיך יטפלו בהם לאור המחסור הגדול בציוד רפואי ותרופות? "מלחמות לא עושים בלי שיש בתי חולים", הוא אומר ומדגיש שבמצב הקיים בתי החולים בעזה אינם מסוגלים לטפל אפילו בחולים שאינם קשורים למאבק המזויין עם ישראל.

המחסור הכבד בציוד רפואי ותרופות נובע משתי סיבות עיקריות: האחת, בשנה האחרונה טיפלו בתי החולים בעזה באלפים רבים של נפגעי הפגנות הגדר והמלאי אזל ולא חודש; השנייה, הסנקציות שהטיל יו"ר הרשות אבו מאזן על הרצועה פגעו אנושות במערך הבריאות בעזה, שהיה ממומן רובו ככולו מתקציב הרשות. לדברי המקור, הרשות הפלסטינית לא הפסיקה לגמרי את תקצוב בתי החולים ברצועה, אבל אבו מאזן הפחית את המימון למערך הבריאות בעזה ביותר ממחצית.

המצב המתואר עלול להחמיר עוד יותר. השבוע [17 בפברואר] החליט הקבינט המדיני ביטחוני בישראל ליישם את החוק המאפשר לקזז מכספי המסים שישראל מעבירה לרשות הפלסטינית את הכספים שהרשות משלמת למשפחות השהידים והאסירים. בתגובה הודיע אבו מאזן כי יסרב לקבל את הכסף (כחצי מיליארד שקלים בחודש), אם ישראל תגרע אפילו שקל אחד ממנו. הנפגעים הראשונים ממשחקי הקיזוזים הללו יהיו בוודאי תושבי עזה, לרבות מערכת הבריאות הגוססת ברצועה.

הלחץ של הזרם הפרגמטי בחמאס על מנהיג התנועה סינוואר פעל עד כה חלקית.  סינוואר שמע את הקולות והבטיח לנהוג באחריות ולפעול מול ישראל "במידה", אך הוא לא יכול היה להתחייב מה יקרה אם העימות ייצא משליטה והכל יבער מסביב.

מצב בתי החולים בעזה הובא לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני בתחילת החודש [5 בפברואר]. בצה"ל התריעו בפני שרי הקבינט, כי שירותי הבריאות בעזה על סף קריסה וכי אם אכן תפרוץ מערכה צבאית יקשה על ישראל לזכות בתמיכה בינלאומית. ברור לכל שפצועים זרוקים ברחובות נוכח בתי חולים קורסים יהוו אייטמים חדשותיים מובילים בכל העולם, וימנעו מישראל לנהל מבצע צבאי נגד חמאס.

הקבינט שמע את הדברים אבל לא הפנים. שרי ממשלת ישראל ממשיכים לקבל החלטות שהשיקול היחיד בהן, כך נדמה, הוא הרווח הפוליטי שניתן יהיה להפיק מהן במערכת הבחירות.