בלא עננת החשדות וכתבי האישום האפשריים נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, לא היה מתעורר כל ספק שהליכוד וקואליציית הימין יזכו בבחירות ב-9 באפריל "בהליכה", ויקימו קואליציה דומה לנוכחית, אולי עם חיזוק מצד אחת ממפלגות המרכז החדשות. אבל העננה מהווה גורם מכריע, ומערכת הבחירות לא תתמקד בבעיות ביטחון או כלכלה, אלא בכתבי האישום הצפויים נגד נתניהו.
ד"ר גייל טלשיר מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית אומרת כי נכון שלפי הסקרים והניתוחים, לגוש הימין מסתמן רוב ברור בעוד גוש המרכז-שמאל, כולל הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ הפופולרי, אינו מסכן את הקואליציה. הוא רק שואף להקים גוש חוסם עם הרשימות הערביות למניעת הקמתה של קואליציית ימין. לפיכך, לדבריה, השאלה איננה מאבק הגושים, אלא אם יהיו מספיק מפלגות שיסכימו ללכת עם נתניהו לקואליציה למרות שהוא עלול לעמוד לדין באשמת שוחד. החוק הישראלי קובע כי ראש ממשלה, בניגוד לשר, לא חייב להתפטר גם אם מוגש נגדו כתב אישום, עד להרשעה חלוטה, כלומר לאחר דחייתם של ערעורים אפשריים.
