אין אור בקצה מנהרות הצפון
בשעה שישראל פועלת בתקיפות נגד התבססותה של איראן בזירה הצפונית, היא מסייעת לחמאס בזירה הדרומית. חיזוק מדינת חמאס בעזה והנצחת מדיניות הבידול מאיצים את התמוטטות הרשות הפלסטינית ומחסלים את הסיכוי לשלום.
מבצע השמדת המנהרות בגבול לבנון שזכה לשם "מגן צפוני", לא נועד להגן על תושבי הצפון אך ורק מפני לוחמי חיזבאללה. אמנם, ראש הממשלה בנימין נתניהו תיאר באוזני ראשי היישובים תרחיש אימים לפיו "באיזה יום סגריר בערפל, חיזבאללה מגיח מן המנהרות וחוטף לנו אנשים" [11 בדצמבר], אבל אליבא דראש הממשלה, זה לא הכל ואפילו לא העיקר. רשת המנהרות, כך נתניהו במסיבת עיתונאים לרגל המבצע, "היא חלק מרשת הטרור והתוקפנות האזורית והעולמית בהכוונת איראן ובמימונה" [4 בדצמבר]. לדבריו, המבצע בגבול לבנון כוון נגד "שלוחת הטרור של איראן בלבנון.".הרמטכ"ל גדי איזנקוט, שישב לצדו של ראש הממשלה באותה מסיבת עיתונאים, הבטיח אף הוא באותה הזדמנות "להמשיך לפגוע בהתבססות האיראנית בזירה הצפונית".
אף שהמנהרות פתוחות לרווחה בפני חיזבאללה מזה כשנתיים-שלוש, הארגון לא עשה בהן שימוש. בקהילת המודיעין סבורים שלמזכ"ל הארגון, חסן נסראללה, אין עניין לתקוף את ישראל כל עוד כוחותיו פרוסים בסוריה ובניית אתרי הטילים המדויקים מצויה בראשיתה. חיזבאללה נסמך אמנם על איראן, אך מעיניו מופנים בראש וראשונה כלפי פנים. כפי שקרה לארגונים אחרים שהתמסדו, דוגמת השין פיין באירלנד, כדי לשלוט ולשמור על כוחו הוא שותף לאחריות לשלום האזרחים ולרווחתם.
