דילוג לתוכן העיקרי

נתניהו אינו זקוק לשר חוץ

גם בעצרת האו"ם השבוע יתייצב ראש הממשלה ללא שר חוץ, והוא אכן אינו זקוק לו. כמי שהפך את המאבק בדמוקרטיה הליברלית לסמל המסחרי שלו וזכויות אדם מבחינתו זה עניין לשמאלנים רכרוכיים, פרצופו הוא פרצופה של מדינת ישראל.
RTS224D3.jpg

בתגובה לדיווח בכאן רשת ב' לפיו תפקיד שר החוץ בממשלת הליכוד הבאה הובטח לרמטכ״ל לשעבר בני גנץ [4 בספטמבר], נמסר מלשכתו של בנימין נתניהו כי אין שחר לידיעה. ״וחוץ מזה, ראש הממשלה נתניהו בהחלט מרוצה משר החוץ בממשלתו".

אין ספק שנתניהו מרוצה מהפרצוף שנשקף אליו מהמראה. הפרצוף הזה נהפך בעשור האחרון לפרצופה של מדינת ישראל. רוב מנהיגי מדינות העולם שמצטופפים בימים אלה במסדרונות האו״ם בניו יורק, מלווים בשרי החוץ שלהן. הנוכחות המוגברת מאפשרת להם לנצל את היריד הדיפלומטי הגדול בעולם לחיזוק קשרי החוץ של מדינותיהם ולהצגת מרכולתם הפוליטית, הביטחונית, הכלכלית, המדעית והתרבותית.

תיק הנסיעות של ראש ממשלת ישראל עולה על גדותיו. הוא מכיל את הכיבוש והתהליך המדיני, ה-BDS והעברת שגרירויות לירושלים, הסוגיה האיראנית-סורית והטרור האסלאמי. אך נתניהו, שהיה בעצמו שר חוץ פעיל והשתתף באין ספור כנסים בינלאומיים, לא סומך על אף אחד שיהיה מסוגל לשווק את מדיניות ממשלתו.
״משרד החוץ נדחק מהתחום המדיני ועוסק אך ורק בהסברה״, אמר לאל-מוניטור דיפלומט ישראלי בכיר. ״בהעדר שר חוץ, מערכת הביטחון מכתיבה את מדיניות החוץ״, הוסיף הבכיר, והזכיר את  המחיר שישראל שילמה על כיבוש מערכת קבלת ההחלטות על ידי הצבא במלחמת לבנון השנייה [2006, ועדת וינוגרד שהוקמה על ידי הממשלה כדי לבדוק את מחדלי המלחמה כינתה את תוצאותיה כ"החמצה חמורה"].

תשובתו של הדיפלומט לשאלת תרומתה של סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, הייתה חדה וקצרה. ״סגנית השר היא בדיחה חסרת משמעות מקצועית״, הוא אמר. חוטובלי, כמו מנכ״ל משרד החוץ יובל רותם, הם עושי דברו של נתניהו. הוא זה שמינה אותם והוא זה שאחראי למעשיהם ולמחדליהם. רוח המפקד נתניהו שורה על שירות החוץ הישראלי, מקטן ועד גדול. המפקד רוצה דיפלומטים במדי צבא, לא בחליפות ועניבות.

בשנים הראשונות לשובו לשלטון הסתייע נתניהו במוניטין של נשיא המדינה שמעון פרס ובקשריו הבינלאומיים הענפים. פרס שימש כמליץ היושר של ראש הממשלה בפני הנשיא אובמה, עד שהבין שנתניהו אינו מתכוון לקדם את פתרון שתי המדינות. הביקורת שהנשיא הנוכחי ראובן ריבלין מביע בפומבי בנוגע ליוזמות החקיקה מפלות המיעוטים של נתניהו, הוציאו אותו אל מחוץ למחנה הלאומני.

נתניהו הולך בעקבות הנשיא דונלד טראמפ, שהפך את המאבק בדמוקרטיה הליברלית וסוכניה בזירה הפוליטית, במערכת המשפט ובתקשורת לסמל המסחרי שלו. זכויות אדם בכלל, וזכויותיהם של בני אדם פלסטינים בפרט, הם מבחינת שניהם עניין לשמאלנים רכרוכיים שמחבלים בתורת ישראל/אמריקה מעל לכל. מבחינת נתניהו, העם בישראל רוצה שליטים שמגרשים מבקשי מקלט אפריקאים, לא אוהבי מיעוטים אשר ״שכחו מה זה להיות יהודים״.

הציבור עצמו לא בודק בציציותיהם של אורחיו. מי שבא לירושלים – ברוך הבא. יהא זה ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, שניהל מסע בחירות אנטישמי; או שליט הפיליפינים רודריגו דוטרטה, שהשווה עצמו להיטלר.

באחרונה חתמה ישראל על הסכם לשיתוף פעולה עם מיאנמר בתחום החינוך ואף התגאתה בכך ברשות החברתיות [מאי 2018]. ״ממשיכים בשיתופי פעולה עם ידידינו ברחבי העולם", צייצה הסגנית. על זה נאמר, אמור לי מי ידידיך ואומר לך מי אתה. אפילו ממשל טראמפ, גדול ידידיה של ישראל, שותף לקביעה שמיאנמר מנהלת מדיניות מכוונת של טיהור אתני, כולל מעשי טבח ואונס של בני הרוהינג׳ה המוסלמים. ההסכם נחתם בשעה שמדינות המערב מגנות את מיאנמר. מוזיאון השואה בוושינגטון שלל את הפרס על שם אלי ויזל שהעניק לראש ממשלת מיאנמר אנג סן סו צ'י, בשל סירובה לגנות את הפשעים נגד האנושות שמבצע צבאה. פנייתה של קבוצת אנשי חינוך ואקדמיה לנתניהו בדרישה לבטל את הסכם החינוך המביש, לטענתם, עם ממשלת מיאנמר, נותרה ללא מענה.

את מראית העין של מנהיג שוחר שלום, כפי שהוצגה בנאום בר אילן משנת 2009 ובמסיבות עיתונאים משותפות עם אובמה, החליפה חזות לוחמנית. נתניהו הציב לימינו בחזית הבינלאומית שני חקיינים אשר ששים אלי קרב עם כל מי שאינו ״משלנו": שרת התרבות מירי רגב ושר המדע אופיר אקוניס.

רגב הפכה את תחרות האירוויזיון שאמורה להיערך בשנה הבאה בישראל [2019] לקרב על ירושלים. איגוד השידור האירופי דחה, כצפוי, את דרישתה של רגב לקיים את האירוע בבירה השנויה במחלוקת. האיגוד אף דרש לתת אשרות כניסה לישראל (לקראת האירוע) ללא שום קשר לדעות הפוליטיות של המבקרים ולאפשר לקיים חזרות בשבת. נתניהו החליט אמנם שהאירוע יתקיים בתל אביב, על אפה וחמתה של רגב, אך העימות המלאכותי עם האיגוד האירופי ״הוכיח״ לציבור שישראל נותרה מדינה מוקפת אויבים, מדינה שזקוקה למנהיג חזק ברחוב בלפור שיש לו חבר חזק בבית הלבן.

מדעני ישראל, שמביאים למדינה כבוד ויקר, נפלו גם הם קרבן למקרתיזם בסגנון רחוב בלפור שנועד לצייר את השלטון כקורבן של ״מאפיה שמאלנית״ דמיונית. לפני מספר שבועות [יולי 2018] פסל אקוניס, שהיה דובר של נתניהו ומונה על ידו לשר המדע והטכנולוגיה, את מינויה של פרופ' יעל אמיתי למועצת הנגידים של הקרן המדעית הישראלית-גרמנית. הוא נימק את ההחלטה בכך שהמדענית בעלת השם העולמי חתמה ב-2005 על עצומה שקראה לסרב לשרת בצה"ל מעבר לקו הירוק. קריאתו של ועד ראשי האוניברסיטאות לראש הממשלה לבטל את הפסילה, בהסתמך על חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, נותרה ללא מענה.

אכן, ראש הממשלה שיתייצב השבוע בדוכן הנואמים בעצרת האו״ם [27 בספטמבר] כדי להציג את פניה של ישראל, אינו זקוק לשר חוץ. די לו בבני הזוג אדלסון ושאר חברי להקת המעריצים שיריעו לו מהיציע. אחריהם המבול.

 

Start your PRO membership today.

Join the middle East's top business and policy professionals to access exclusive PRO insights today.

Join Al-Monitor PRO Start with 1-week free trial