נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הצטיידה השבוע [5 ביוני] ביועץ תקשורת צמוד במטרה שיסייע לה במאבק מול הפוליטיקאים על דעת הקהל. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של העליון שנעשה מינוי כזה.
מאז הושבעה חיות לכהונת הנשיאה באוקטובר 2017 היא נדרשה לעמוד בראש החזית מול מתקפת פוליטיקאים מימין, המבקשים לצמצם את כוחו של בית המשפט העליון בטענה כי הוא פוגע בסמכויות הכנסת. אין מדובר במאבק חדש, אלא שבקונסטלציה בה בראש משרד המשפטים עומדת השרה איילת השקד, הפופולרית והמאוד תקשורתית, אשר מובילה בעצמה שינויים במערכת המשפט, בית המשפט העליון ובראש ובראשונה חיות נקלעו למצוקה של ממש.
כבר לא מדובר רק בח"כים ימניים קיצוניים כמו בצלאל סמוטריץ' המתנגחים תדיר בבית המשפט העליון. עכשיו מדובר בתוכנית סדורה ומנומקת בהובלת שקד ויו"ר מפלגתה נפתלי בנט (הבית היהודי), שהצליחה לזכות ברוח גבית גם מהציבור ואפילו משר המשפטים לשעבר חיים רמון.
ב-6 במאי אף נפל דבר כאשר ועדת השרים לחקיקה אישרה את פסקת ההתגברות – ספינת הדגל של תוכנית בנט-שקד – ולפיה הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוקים שבג"ץ פסל. למחרת ניצלה חיות את הבמה שניתנה לה בטקס השבעת שופטים חדשים בבית הנשיא, ונשאה נאום אזהרה ותוכחה מול שקד, נשיא המדינה והצמרת המשפטית. בנאום, שצוטט בהרחבה בכל כלי התקשורת, הזהירה חיות מאבדן עצמאותה של הרשות השופטת. "הימים האלה אינם ימי חג למערכת בתי המשפט בישראל", היא פתחה ואמרה, "הרשות השופטת נתונה תחת מתקפה חסרת תקדים המאיימת באופן ממשי על עצמאותה ועל אי תלותה".
שקד שעלתה לנאום אחריה, לא התרגשה ונראה היה ששמחה על הזדמנות לתקוף בחזרה. "אחת לשבוע יוצאת בת קול ומכריזה: מדינת ישראל צועדת אל קץ הדמוקרטיה", היא השיבה לחיות, "צר לי לאכזב את המספידים, אך צאו החוצה והביטו. הדמוקרטיה הישראלית חיה, נושמת ובועטת וחזקה יותר מכל מבקריה ומכל מספידיה".
עבור שקד ובנט מדובר במהלך פוליטי המבטא סדר יום ורצון לקלוע אל טעמו של הבייס הימני, אלא שהצלחתם במקרה הזה חוללה דיון פוליטי ציבורי רחב שיצא מגבולות השמאל והימין. בצדק חיות מוטרדת מכך וחשה אובדן שליטה ונחיתות. במבחן התוצאה, נאום האזהרה של חיות לא שינה דבר. פסקת ההתגברות הוקפאה בינתיים, אבל לא בשל מאבקה של הנשיאה אלא בעקבות מהלך פוליטי של יו"ר כולנו שר האוצר משה כחלון, אשר מימש את הבטחתו למנוע פגיעה בבג"ץ.
כמי שעומדת בראש הפירמידה כל העיניים נשואות כעת אל חיות, אבל ספק אם מינוי יועץ אישי הוא הפתרון לסוגיה כה מהותית ולא חד ממדית. נראה כי חיות תולה שלא בצדק את הביקורת הציבורית על בג"ץ בדה לגיטימציה נגדו שמוביל הימין, בשעה שהדברים הרבה יותר מורכבים ונובעים כנראה גם מביקורת עניינית של הציבור על תיפקוד המערכת המשפטית.
פרשת השופטת רונית פוזננסקי כץ למשל, שניהלה התכתבות לא ראויה עם נציג הרשות לנירות ערך. פרשה זו פגעה באמון הציבור במערכת המשפט הרבה יותר ממתקפת שקד. או הכתבה עוכרת השלווה של העיתונאי עמרי אסנהיים, שחשף את אחורי הקלעים של הדילים למינוי שופטים בעליון, והראה כיצד האנשים שאמורים להיות הכי נקיים וחסרי פניות מקוששים קולות כאחרוני העסקנים הפוליטיים. שלא לדבר על הסחבת בבתי המשפט, הטיפול הארוך בתיקים והמפגשים המעיקים של האזרח הפשוט עם מערכת חורקת, שנראית במקרים רבים מנותקת.
במקום להסתכל למציאות בעיניים ולנסות להגיע אל הציבור באמצעות הכוח הרב שיש בידי המערכת המשפטית, יום יום שעה שעה, חיות עלולה להיגרר אל המגרש הפוליטי, מה שעלול לפגוע ביוקרתה ובממלכתיות התפקיד.
הפרשנית המשפטית הותיקה טובה צימוקי מידיעות אחרונות מציינת כי בעשור האחרון הדוברת איילת פילו העניקה שירותי דוברות לשלושה נשיאים דורית בייניש אשר גרוניס, והאחרונה מרים נאור, והכל לשביעות רצונם. ככל הנראה המתקפות הרבות והתכופות מצד גורמים פוליטים הותירו את בית המשפט העליון בעמדת התגוננות אשר מגיעה לרוב בתקשורת באיחור.
חיות בחרה לתפקיד יועץ התקשורת את סא"ל חי לוגסי, לשעבר דובר חיל האוויר שהיה למשך תקופה קצרה מאוד דוברו של יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט. לוגסי נבחר ללא מכרז כיאה למשרת אמון. מבלי להוריד מערכו כדובר מנוסה, קשה להתעלם מכך שבסביבת חיות הובלטה העובדה שלוגסי שירת תחת בנט, כלומר עבד עם האויב הגדול של העליון, כלומר בא מתוך מחנה הימין. בסביבת חיות דחו את הביקורת על כך שהיא מנסה כביכול לקרוץ לבייס הימני – טענה שעלתה ברשתות החברתיות. לוגסי, על פי הודעת בתי המשפט, יעסוק בהנגשת השיח המשפטי לציבור הרחב ובהסברה אקטיבית, גם ברשתות החברתיות, באופן שיעניק הסבר זמין ופשוט לתהליכים משפטיים.
גורם משפטי שצוטט בתקשורת טוען כי "נוצר מצב שעד שמערכת המשפט מגיבה, המערכת הפוליטית כבר תפסה את כל הבמה וקבעה את הנרטיב...החלטות שיפוטיות מוצאות מהקשרן הנכון ולעתים מסלפות את דבריהם וכוונותיהם של השופטים". אבל מינוי היועץ נראה כמו ניסיון למצוא פתרון קל למשבר עומק. חיות ושופטי העליון יכולים וצריכים לקנות את אמון הציבור באמצעות פסיקותיהם.