דילוג לתוכן העיקרי

האם ראמי חמדאללה יירש את אבו מאזן כמועמד של פשרה?

בכירים בפת"ח מבקשים למנוע קרבות ירושה בין המחנות השונים בתוך התנועה, ומציעים מועמד של פשרה שימלא את תפקיד היו"ר לזמן קצוב – ראש הממשלה ראמי חמדאללה הזוכה לפופולריות רבה בדעת הקהל הפלסטינית.
RTS1EW30.jpg

עוד לפני שנשא את נאומו המביך והשערורייתי במועצה הלאומית הפלסטינית ברמאללה [30 באפריל], החלו בתנועת הפת"ח לדבר על הצורך בהחלפתו של אבו מאזן. אחרי הנאום, מה שנאמר עד עתה רק בשיחות פנימיות הפך בן יום נחלת רבים ברשות הפלסטינית ובעולם. לא דבריו האנטישמיים היטו את הכף והביאו את רוב פעילי הפת"ח למסקנה שהגיע זמנו ללכת, אלא מצבה של הרשות ותפקודו הלקוי שכבר לא ניתן להסתיר. הגינויים הבינלאומיים ומאמר המערכת הנוקב של הניו-יורק טיימס, אשר קבע שעליו לפנות את מקומו, רק חיזקו את התחושה שאבו מאזן כבר אינו מתפקד, ואת ההערכה שבנוסף לגילו המתקדם ומצבו הבריאותי הלקוי אין לו ראייה עמוקה של המציאות אליה נקלעה הרשות בהנהגתו.

הבעיה היא שבמהלך שנות שלטונו הארוכות, מאז ירש את כסאו של יאסר ערפאת בנובמבר 2004, דאג אבו מאזן להרחיק מסביבתו כל אישיות פלסטינית בולטת בתנועתו מחשש שתאיים על מנהיגותו הבלעדית. הוא גירש מהתנועה את מוחמד דחלאן, הגלה אותו מהגדה והמשיך לרדוף את אנשיו שירדו למחתרת. מקצתם העדיפו לעבור לעזה ולחיות תחת שלטון חמאס, כמו סופיאן אבו זיידה , בעבר השר לענייני אסירים, העיקר לא להיות בחשש מתמיד שמא אנשיו של אבו מאזן יקישו על דלת ביתו ויבקשו לעוצרו.

את כוחו של ג'יבריל רג'וב, הטוען לכתר, דאג אבו מאזן להגביל. הוא הפך אותו מיועץ לביטחון לאומי ליו"ר התאחדות הספורט במטרה שלא יתעסק בעניינים "הגדולים באמת".

אפילו את יאסר עבד רבו, אמנם לא איש פת"ח אבל מקורב נאמן שנחשב ליועצו הקרוב של אבו מאזן עד לפני כשלוש שנים, הרחיק יו"ר הרשות בבושת פנים מתפקידו כמזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף.

כשגברו הלחצים על אבו מאזן בתוך תנועתו למנות לעצמו יורש, הוא פעל לבחירתו של מחמוד אל עלול לסגנו – דמות שנויה במחלוקת. אל עלול היה אחראי על התנזים ואינו האיש שיוכל לאחד את הפת"ח, לנער את הרשות הפלסטינית ולהבטיח חזון מדיני ריאלי ותקווה לתושבי הגדה. הוא אף עלול לפלגה ולהפוך את קרב הירושה בין דחלאן לבין רג'וב ואנשיהם לעקוב מדם. מתנגדיו בפת"ח טוענים שגם היום יש קבוצות חמושים הסרות למרותו מתוקף עברו כראש התנזים. צעירים שעליהם פיקד רוחשים לו עדיין נאמנות.

זו הסיבה לכך שכבר עכשיו החלו בכירים בפת"ח, המבקשים למנוע קרבות ירושה בין המחנות, לחפש מועמד של פשרה שימלא את תפקיד היו"ר לזמן קצוב, עד שיוחלט בפת"ח על מנגנון לבחירת יו"ר חדש שיהיה מקובל על כולם.

מועמד הפשרה המוצע הוא ראש הממשלה ראמי חמדאללה, הממלא את תפקידו כבר חמש שנים [יוני 2013] מאז הודח קודמו בתפקיד סלאם פיאד על ידי אבו מאזן. פיאד, שנלחם בשחיתות ברשות הפלסטינית והצליח למגר חלק גדול ממנה, אמר בראיון לניו-יורק טיימס לאחר פיטוריו: "מדהים שגורלו של העם הפלסטיני נמצא בידיהם של מנהיגים כל כך מקריים, שמונעים על ידי החלטות של הרגע, ללא רצינות". דברים אלה מקבלים היום משנה תוקף נוכח המציאות אליה הביא אבו מאזן את הרשות.

פיאד הכתיב את הדרך לתיקון מוסדות הרשות וניהול קופתה בשקיפות, תוך הימנעות מהזרמת כספים או הענקת משרות למקורבים ולפעילים מרכזיים בתנועת הפת"ח. חמדאללה יורשו המשיך וחיזק את המגמה הזאת.

אגב, שבועיים לאחר שמונה לתפקיד הגיש חמדאללה את התפטרותו ליו"ר אבו מאזן, כיוון שסבר שיו"ר הרשות ובכירי תנועת הפת"ח (שהוא אינו חבר בה) מנסים להצר את צעדיו, למנוע ניהול תקין של הממשלה ובעיקר למנוע ממנו שליטה על תקציב הרשות. האיום עשה את שלו. אבו מאזן הבטיח לא להפריע וחמדאללה ייצב ממשלה פלסטינית המורכבת מטכנוקרטים, ששרדה למרות כל הקשיים והמשוכות שניצבו בפניה.

מהיבט ישראלי, חמדאללה רקם קשרים טובים עם שר האוצר הישראלי משה כחלון. בשנה האחרונה השניים נפגשו ברמאללה ובתל אביב לפחות ארבע פעמים לקידום פרויקטים כלכליים משותפים.

אופיו השקט, מקצוענותו (נשיא אוניברסיטת א-נג'אח לשעבר), הרצינות בה לקח את התפקיד והתחושה שהעניק לרוב הציבור הפלסטיני בגדה כי הוא נושא בתפקיד באחריות ובמסירות מתוך מניעים פטריוטיים לאומיים, העניקו לו פופולריות רבה בדעת הקהל הפלסטינית; הרבה יותר מאבו מאזן, שעל פי כל הסקרים שנערכו בקרב הפלסטינים הציבור רוצה לראותו מפנה את כסאו. עם זאת, צירי המועצה הלאומית הפלסטינית העניקו לאבו מאזן עוד קדנציה בתפקיד יו"ר אש"ף , כמעט בלית ברירה, כי איש לא העז להתמודד מולו. 

חמדאללה אינו איש פת"ח, אין לו מחנה גייסות משלו או קבוצת תומכים שיעשו עבורו את עבודת השטח וימנו אותו לתפקיד הנכסף. אבל הוא ימנע מלחמת אחים. חמדאללה כלל לא נשאל אם הוא חפץ בתפקיד, אבל דור הביניים של פעילי הפת"ח סבור שאם יתבקש "לסייע לעמו", הוא ייעתר. זאת בתנאי כמובן שראשי הפת"ח הרואים עצמם מתאימים גם כן לתפקיד, איש איש מנימוקיו, לא יעשו לו את המוות. 

חמדאללה ניצל מניסיון התנקשות לפני חודשיים בעזה [13 במארס], וכנראה לא היה רוצה לחוות שוב סכנת חיים במשימה שעל הנייר לפחות נראית בלתי אפשרית: להיות ראש הרשות הפלסטינית ולהצליח לרצות את כל העולם.

More from Shlomi Eldar

Recommended Articles