למה הפלסטינים מעדיפים שנתניהו יישאר בשלטון?

בהנהגה הפלסטינית עוקבים אחר הפוליטיקה הישראלית הסוערת בהנאה מהולה בייאוש. בכיר באש"ף שמכיר מקרוב את הפוליטיקה הישראלית הסביר כי אבדה התקווה שהממשל האמריקאי יוביל להתקדמות בשנים הקרובות, כך שכל שינוי אפשרי עשוי להיות אך ורק תוצאה של חילופי הנהגה בישראל. במילים אחרות, רק הנהגה ישראלית שתרחיק את עצמה ממדיניות סיפוח ההתנחלויות שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו עשויה לספק אופק דיפלומטי.

גורם פלסטיני בכיר סיפר לאל-מוניטור בעילום שם, שרוב ההנהגה ברמאללה עוקבת מדי יום אחר חקירות השחיתות לכאורה של נתניהו. "אנחנו לא מאמינים שהוא יורשע. הכיבוש שחק את הדמוקרטיה הישראלית. את ישראל מנהלת היום חונטה של פוליטיקאים ומתיישבים מהימין" טען הגורם. ועם זאת, הם מעריכים כי בסוף 2018 עשויות להתקיים בישראל בחירות שישימו קץ לשלטונו של נתניהו. מבחינת מחליפו בהנהגת הליכוד, הם מאמינים כי מה שהיה הוא שיהיה. מבין הטוענים הפוטנציאליים לכתר, הם מכירים יותר מכל את הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, משה יעלון, "והוא לא פרטנר לשלום", ציין הגורם הפלסטיני. על כל פנים, הגורם הפלסטיני מאמין שאת הימין הישראלי ינהיגו בעתיד המתנחלים והרבנים הקיצוניים מהימין.

על רקע הערכות שכאלה, בהנהגה הפלסטינית יקדמו בברכה כל חלופה כדוגמת ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט מהמרכז-ימין – כמו יאיר לפיד מיש עתיד, מנהיג המחנה הציוני אבי גבאי, ואפילו ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק מהעבודה. ובכל זאת, הפלסטינים לא באמת מאמינים שהמנהיגים האלה יובילו לשינוי. "יש לנו חילוקי דעות קשים עם כולם. הספק שהטיל גבאי בצורך לפרק התנחלויות בכל פתרון עתידי של שתי מדינות לשני עמים, מציב אותו אפילו מימין לנתניהו. גם נאומיו של לפיד באריאל והתנחלויות אחרות, מעידים שהוא כנראה ידבוק בניהול הסכסוך ולא ישנה במהותה את המדיניות הישראלית.''

הגורם הפלסטיני מנה שלוש מסקנות שהסיקו בהנהגה הפלסטינית:

הראשונה היא שלמרות כל העדפה אידאולוגית אחרת, הרי שמבחינה אסטרטגית, ולפחות לעת עתה, האפשרות הטובה ביותר היא שנתניהו יישאר בשלטון. זה יגביר את הקונצנזוס בקהילה הבינלאומית סביב כינונה של מדינה פלסטינית על בסיס קווי 67', עם מזרח ירושלים כבירה.

השנייה היא שתקווה אפשרית לשינוי ולשלום יכולה להביא רק הנהגה בסגנון יצחק רבין; גנרל שמבין את הצורך החיוני בפתרון ריאלי של שתי מדינות לשני עמים ושיש לו האומץ לממש את המדיניות שלו. כמה שמות אפשריים הם הרמטכ"לים לשעבר גבי אשכנזי ובני גנץ.

המסקנה השלישית והאחרונה היא כי מי שינהיג את ישראל ב-2019 יצטרך לקבל את יוזמת השלום הערבית משנת 2002 כבסיס למשא ומתן. זו תהיה הדרך היחידה להתקדמות שתוצג בפני ישראל, אם היא רוצה לחזור לתהליך שלום בר-קיימא.

גורם בכיר במשרד החוץ הישראלי ששוחח עם אל-מוניטור בעילום שם האשים את ההנהגה הפלסטינית בדעה קדומה כלפי המערכת הפוליטית בישראל: "כל עוד אחמד טיבי איננו ראש הממשלה, הם לא יראו בישראל דמוקרטיה". הגורם הישראלי הוסיף וטען כי בכל מה שקשור לסוגיה הפלסטינית, הפערים בין המפלגות הציוניות הגדולות אינם משמעותיים, מאחר שאין בצד הפלסטיני פרטנר אמיתי לתהליך שלום.

לדבריו, גם במשרד החוץ עוקבים מקרוב אחר הפוליטיקה הפלסטינית. לדעתו, התמיכה בחמאס בגדה המערבית הולכת וגוברת, במיוחד מאז הצהרת ירושלים של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ. משטרו של אבו מאזן נחלש, ותלוי על בלימה. כפי שהוא מנתח את המצב, ההנהגה הפלסטינית העתידית תצמח מתוך אחד מבין שלושה חוגים: הממסד הביטחוני שמחזיק במוקדי הכוח, בראש ובראשונה ראש המודיעין הכללי מאג'ד פרג'; האליטות העירוניות והצעירות של הפתח, שמחזיקות בדעות לאומניות חזקות ושמנהיגן הוא מרוואן ברגותי; או ארגון חמאס הדתי והקיצוני.

הגורם הישראלי מאמין שאף אחד מהגורמים הללו איננו פרטנר אפשרי לתהליך שלום. ובכל זאת, הוא הביע העדפה לממסד הביטחוני הפלסטיני, בשל הפרגמטיזם היחסי שלו.

גם הישראלים וגם הפלסטינים מפגינים ייאוש הדדי, הן מההנהגה הנוכחית והן מזו העתידית. אור קלוש בקצה המנהרה ניתן למצוא בהעדפה של שני הצדדים למנהיגים חדשים שיצמחו מתוך שני הממסדים הביטחוניים.