דילוג לתוכן העיקרי

נתניהו Vs ישראל

בשנים האחרונות נדמה היה כי בנימין נתניהו מצליח להשיג שליטה מלאה במדינה ובמוסדותיה, אך כעת המערכות עליהן השתלט, כביכול, הכריזו עצמאות ואינן מהססות לפעול נגדו ונגד משפחתו. שני הצדדים רואים במאבק הזה מלחמת קיום של ממש.
RTX3GB3G.jpg

בישראל מתנהלת מלחמה שקטה. לא מופעל נשק חם, למרות שגם צה"ל מעורב, ואין התמודדות עם אויבים חיצוניים. למרות זאת, שני הצדדים הלוחמים רואים במאבק הזה מלחמת קיום של ממש, הניטשת בתוך ליבה וקרביה של המדינה היהודית. זהו מאבק בין ישראל הישנה לישראל החדשה. מלחמה בין הממלכתיות הישראלית המקורית, הציונית-ליברלית-חילונית, על ערכיה שלאורם הוקמה המדינה לפני 70 שנה, לבין ישראל דתית יותר, שמרנית יותר, מסורתית יותר, ליברלית הרבה פחות וגם דמוקרטית פחות, המבקשת כעת לפדות את נכסיה האלקטורליים לטובת שלטון. ובמשפט אחד: מלחמה בין כל מה שמסמל בנימין נתניהו, לכל מי שלא.

הקדנציה הראשונה של נתניהו, שהחלה ב-1996, הסתיימה בטראומה קשה. הוא הודח וסולק מהשלטון על ידי האליטות הישנות, התקשורת והציבור. בשנותיו מחוץ למערכת הבין נתניהו כי כדי להאריך ימים בשלטון ולהתבסס בו, הוא יצטרך לקחת את העניינים לידיים. פירוש הדבר, להשתלט בכוח על משלטי הכוח ועל כל עמדת מפתח ממנה יכולה להיפתח כנגדו רעה כלשהי. נתניהו גיבש תכנית מפורטת להשגת המטרה הזו, בשלבים. התכנית הזו יצאה לדרך בהססנות, צעד אחר צעד, אך ככל שחלפו השנים כך הוגבר גם קצב היישום שלה.

נתניהו לא הסתפק בעמדות כוח והמשיך קדימה במלוא המרץ: דיכוי סמכותו של בג"ץ, החלשת מעמד המשפטנים בשירות המדינה, מצור על התקשורת החופשית והשתלטות סופית על הליכוד, שהייתה פעם מפלגה ליברלית דמוקרטית בה אף אחד לא חשש להביע את דעתו והופכת, לנגד עינינו, לשכפ"ץ שכל מטרתו להאדיר את שם המנהיג ולגונן עליו, גם מול מוסדות המדינה ורשויות החוק.

בשבוע שעבר [14 בספטמבר] הוגש תזכיר חוק חדש שיזמה שרת המשפטים איילת שקד, שיאפשר לראש הממשלה לצאת למלחמה ללא אישור הקבינט. כשהמאמר הזה נכתב מתקיימת עבודת מטה על תזכיר חוק חדש מטעמם של אנשי "הבית היהודי", נפתלי בנט ושקד, שמאיים לקצץ את כנפיו של בג"ץ.

החוק החדש הזה, שיכונה "חוק יסוד החקיקה", אמור לרוקן את סמכויות בג"ץ מתוכנן המהותי ביותר. היום, יכול בית המשפט העליון בישראל לבטל חוק של הכנסת אם יימצא כי הוא עומד בסתירה לעקרונות חוקתיים שעוגנו בחוקי יסוד. בישראל אין חוקה מסודרת ובמקומה יש שורה של "חוקי יסוד" שנחשבים חוקים מיוחדים, המעגנים את עקרונות היסוד של המשפט בישראל. בג"ץ לא נוהג לפסול חוקי כנסת בקלות, אך לאחרונה אירעו כמה מקרים בהם עשה כן, כשהתברר שהחוקים פגעו פגיעה ישירה, לדעת שופטי בג"ץ, בעקרונות יסוד כמו עקרון השוויון. כעת, מקווה הכנסת לעגן לעצמה עליונות מוחלטת על המשפט ולהפר את האיזונים הרגישים כל כך של הדמוקרטיה הישראלית.

בשנים האחרונות נדמה היה כי נתניהו מצליח להשיג שליטה מלאה במדינה ובמוסדותיה. הוא מינה את היועץ המשפטי לממשלה, שהיה פרקליטו הפרטי בעבר, הוא מינה את מפכ"ל המשטרה, הוא מינה את נציב שירות המדינה, הוא רוקן את סמכויותיו של משרד החוץ והפך לשר חוץ בעצמו, הוא החזיק את תיק התקשורת וניהל באמצעותו מצוד אחר כלי תקשורת שמתחו עליו ביקורת, הוא בחש במינוי מבקר המדינה והפך את שירות המדינה למאגר תומכים כמעט פרטי.

ניצחונותיו בבחירות 2009, 2013 ו-2015, יחד עם המשך ההשתלטות הדורסנית על משלטי הכוח, הרגולציה והדמוקרטיה בישראל, הפכו את המסע הזה לריקוד ניצחון פרוע. אחרי הניצחון הגדול של 2015 נדמה היה שנתניהו מאבד לחלוטין את הבלמים והרסנים. בנו יאיר, בן 26, הפך לפוסק האחרון בכל הקשור למדיניות התקשורתית של ראש הממשלה והסגנון הפך צעקני יותר, דורסני לעיתים, ובעיקר חסר מורא. השיא הגיע לפני כשבוע [9 בספטמבר], כשנתניהו ג'וניור לא היסס להשתמש בקריקטורה אנטישמית כדי להשתלח ביריביו הפוליטיים של אביו בישראל. רק אחרי שמאות אתרי אנטישמיים ברחבי העולם אימצו אותו אל ליבם ואפילו דייויד דיוק חלק לו שבחים, הואיל נתניהו הצעיר להוריד את הפוסט מהפייסבוק שלו. אביו, ראש הממשלה, לא התנצל או התייחס לאירוע, שגונה על ידי כל יהדות העולם מסביב לגלובוס, עד רגע זה.

יותר מכל, איבד נתניהו את הפחד. הוא חש כל-יכול ובלתי מנוצח. הדגמה לתחושה הזו אפשר לראות בעובדה שהעז להתייצב כנגד צמרת צה"ל, בראשותו של הרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט ושר הביטחון דאז, משה (בוגי) יעלון, בפרשת החייל היורה מחברון אלאור אזריה. דוגמה נוספת היא הכרזת המלחמה נגד הנשיא ברק אובמה והממשל האמריקאי [2014], בכל הקשור להסכם הגרעין עם איראן.

אבל אז, כשהגיע לשיא רום הטיסה האפשרית מבחינתו, החל נתניהו לצלול. המערכות עליהן השתלט, כביכול, הרימו ראש, התנערו, והכריזו עצמאות. הוא נותק ממשרד התקשורת שהיה בבת עינו, לאחר פרסום הקלטות שיחותיו עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ובעקבות חקירה מסועפת של הרשות לניירות ערך בה מעורב מנכ"ל המשרד המקורב אליו. אחר כך החלו המשטרה, בראשות המפכ"ל אותו מינה (רב ניצב רוני אלשיך) והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שהיה מזכיר הממשלה של נתניהו, בסדרה מסועפת של חקירות פליליות נגדו, כשהשיא עוד לפנינו.

את הרוביקון חצתה המערכת בהחלטה להגיש כתב אישום (בכפוף לשימוע) נגד הגברת שרה נתניהו, שמטילה את אימתה על כל מי שמתקרב לבעלה מזה שנות דור. בצר לו, הכפיף נתניהו את הליכוד כולו למשמעתו והוא מאלץ את כל בכיריו להעניק לו הגנה ועידוד פומביים. כל מי שמנסה להשמיע קול אחר, מאוים. חברי ליכוד ותיקים, אנשי "המשפחה הלוחמת" ההיסטורית, המעזים להעלות ספקות או לטעון שראש הממשלה מושחת, מזומנים לשימועים לפני הדחה מהמפלגה.

לנתניהו יש עדיין גייסות רבים ותמיכה ציבורית משמעותית. מולו, ניצבת המערכת החיסונית של הדמוקרטיה הישראלית. שני הצדדים מוחלשים, אבל יודעים שזהו קרב של להיות או לחדול. לפחות לצד אחד במערכה הזו אין גבולות ואין מעצורים כדי לשרוד בשלטון. בשנה הקרובה תיפול ההכרעה וכרגע אין לדעת לאיזה כיוון.

More from Ben Caspit

Recommended Articles