דילוג לתוכן העיקרי

מפלגת העבודה והיו"ר גבאי על מסלול התנגשות

אבי גבאי אינו היו"ר הראשון במפלגת העבודה שמבקש לשנות את חוקתה כדי לשלוט בה, אבל הוא ללא ספק המרחיק לכת ביותר. ללא הידברות פנים מפלגתית במפלגה שחיה ונושמת הליכים דמוקרטיים, שתיקת הח"כים תהפוך במהרה לקרבות גלויים.
Avi Gabbai, the new leader of Israel's centre-left Labour party, gestures as he delivers his victory speech after winning the Labour party primary runoff, at an event in Tel Aviv, Israel July 10, 2017. REUTERS/Amir Cohen     TPX IMAGES OF THE DAY - RTX3AWT5

"כשאני יוצא לעקיפה, אני לא חוזר" הוא אחד הביטויים החביבים על יו"ר מפלגת העבודה החדש אבי גבאי, המבקש לתאר בפורומים מפלגתיים עד כמה הוא נחוש וממוקד מטרה בדרכו לכבוש את היעד.

ביום ראשון [20 באוגוסט], לאחר חרושת שמועות ששטפה בימים האחרונים את המפלגה, קיבל הביטוי הזה תוקף מעשי כאשר גבאי חשף שינויי חוקה אגרסיביים שהוא מבקש להעביר במוסדות המפלגה בתחילת חודש ספטמבר. על פי הסערה שעורר הפרסום בשטח המפלגתי, לגבאי צפויה מלחמה לא פשוטה.

אף שאיש מבין חברי הכנסת לא הגיב בינתיים באופן רשמי למהלכים הרדיקלים של גבאי, שיש להם השפעה אישית על כל אחד מהם – בקרוב מאוד ייפרץ הסכר והשתיקה תהפוך לקרבות גלויים. שלא לייחוס חברי כנסת נשמעים מוטרדים מהיו"ר החדש, שרק לפני פחות משנה התפקד למפלגה וכעת נוהג בה ובהם באדנות ושחצנות, מבקש לבטל את כל מה שהיה לפניו, או במילים פשוטות "לא סופר אותם".

בינתיים גבאי, שנבחר לתפקידו לפני שישה שבועות בלבד, נהנה מכך שאיש מהח"כים אינו רוצה להיות הראשון שייצא נגד יו"ר חדש, אשר הצליח להחזיר למפלגה את הרלוונטיות ומצבו בסקרים טוב.

"ברגע שהראשון ייצא נגדו, ברור שיתחילו להגיד ששוב מפלגת העבודה מתאבדת ותוקעת סכינים, אבל מי שתוקע סכינים זה היו"ר. הוא פשוט מנצל את המצב בו הח"כים מעדיפים לשמור על תדמית מאוחדת, אבל בקרוב מאוד זה ייגמר", אמר לאל-מוניטור אחד מבכירי המפלגה. "הוא לא מבין לאן הוא הגיע. אנחנו אמנם רוצים לחזור לשלטון, אבל זו לא מפלגה של איש אחד והיא גם לא תהיה כזו. הוא יבין זאת בדרך הקשה".

גבאי מודע היטב לכך, שזמנו לביצוע מהלכים לביצור כוחו קצוב. לכן הוא שועט קדימה, ממדר את חברי הכנסת ומשאיר בדרך נפגעים רבים. על שינוי החוקה, למשל, שמעו מרביתם, גם אלה שתמכו בו, דרך התקשורת.

תחת הכותרת "ארגז כלים לניצחון" מציג גבאי מסמך כוונות עטוף במילים יפות, שמשמעותו היא נטרול מרכזי הכובד הדמוקרטיים של המפלגה וריכוז מרבית הסמכויות הניהוליות בידיו. בין השורות ניתן למצוא סעיפים כמו הענקת סמכות בלעדית לגבאי בקביעת תפקידי יו"ר הסיעה בכנסת, ראשי הוועדות וחבריהן. גבאי מבקש לעצמו גם את הזכות לשריין ארבעה מקומות מטעמו ברשימת המפלגה לכנסת: שניים בעשירייה הראשונה ושניים נוספים בעשיריות השנייה והשלישית. היו"ר החדש אינו מסתפק בכך, ומבקש גם את הסמכות לקבוע את מקומו של מזכ"ל המפלגה ברשימה, ערן חרמוני, שכיום משוריין למקום השביעי הריאלי על פי החוקה.

גבאי אינו היו"ר הראשון במפלגת העבודה שמבקש לשנות את חוקתה כדי לאפשר לעצמו שליטה קלה במנגנוניה. הבולט שבהם היה אהוד ברק, אבל גבאי הוא ללא ספק המרחיק לכת ביותר. הוא מנסה להוביל מהלך של "בליץ" ללא הידברות פנים מפלגתית, במפלגה שחיה ונושמת הליכים דמוקרטיים, מאבקים ויצרים.

גבאי מתכנן לכנס את ועידת המפלגה כבר ב-4 בספטמבר כדי לאשר את השינויים בחוקה ולצאת לדרך חדשה. הוא מספר כי התייעץ עם שלושה מראשי המפלגה בעבר, שהזהירו אותו כי אם לא ימהר לעשות שינויים בסמוך לאחר בחירתו וייקח לעצמו סמכויות, הוא ימצא את עצמו מתבוסס בעסקנות מפלגתית. גבאי מתכוון לשיחות שניהל עם אהוד ברק, יצחק הרצוג ושלי יחימוביץ' – שלושתם חוו ייסורים רבים בניהול המפלגה.

גבאי צודק בכך שיש מקום להעניק ליו"ר סמכויות רחבות יותר, אבל מכאן ועד מהלכים דרסטיים חד צדדיים המרחק הוא רב. נראה כי גבאי מבקש לעצמו שליטה מוחלטת במפלגה בדומה למשה כחלון, פטרונו הפוליטי הראשון, שהקים לעצמו מפלגה ונהג לכנות את הח"כים שמינה "חיילים שלי". אבל בשונה מכחלון, גבאי לא הקים את מפלגת העבודה. הוא נבחר לראשותה בבחירות דמוקרטיות, והוא יגלה בדרך הקשה שחברי המפלגה לא יוותרו בקלות על הכוח שלהם. כבר כעת נשמעים בהקשר שלו המילים "דיקטטורה" ו"שלטון יחיד".

בינתיים, כצפוי, המהלך נתקל בהתנגדויות. הראשון שיצא נגדו פומבית הוא המזכ"ל חרמוני, המנוטרל מאז בחירת גבאי ליו"ר המפלגה וששמע ביום ראשון רשמית את הצעת היו"ר לעריפת ראשו. חרמוני, הנטוע עמוק בחיים המפלגתיים, אינו מתכוון ליפול בלי קרב. הוא קרא לגבאי לחזור בו, והזהירו כי "הפיכת המפלגה ממפלגת המונים למפלגה של איש אחד, תרחיק ממנה מצביעים ואף תרחיק ממנה את הסיכוי לנצח בבחירות הכלליות. אני מצפה מיו"ר המפלגה לפעול בשום שכל ובאחריות ולהימנע מהצעות דרסטיות, חד צדדיות ודרקוניות העלולות לייצר מתחים פנימיים מיותרים ללא צורך". מזכ''ל העבודה אינו מתכוון להסתפק במילים ונערך למאבק משפטי ביו"ר.

גבאי אינו מתרגש מחרמוני או מהתסיסה הפנימית במפלגה, והוא משדר נחישות וביטחון עצמי. מהרגע בו דרכה כף רגלו בלשכת יו"ר המפלגה לאחר שנבחר, הוא אינו טורח להסתיר את סלידתו מהעסקנות המפלגתית, מהמנגנון המפלגתי ומכל מה שהיה לפניו. הוא למשל לא טרח להזמין את חברי הכנסת לחגיגת הניצחון שלו, כמו אינם רצויים שם. בקודים של המפלגה זו נחשבת התנהלות תמוהה: במקום לאחד את השורות, הוא יצר אנרגיה מחנאית.

גבאי יכול היה לקרוא ליושבי הראש לשעבר – עמיר פרץ, יצחק הרצוג ושלי יחימוביץ', לעמוד לצדו, אבל גבאי מאמין שהוא אינו צריך אף אחד מהם בחזית. מבחינתו, הוא האס והשאר במקרה הטוב תפאורה. קשה לראות איך גבאי יצליח להעביר את כל השינויים המתוכננים בוועידת המפלגה. סביר יותר שהוא ייאלץ לסגת מחלק מהם.

Start your PRO membership today.

Join the Middle East's top business and policy professionals to access exclusive PRO insights today.

Join Al-Monitor PRO Start with 1-week free trial