מפלגת העבודה והיו"ר גבאי על מסלול התנגשות
אבי גבאי אינו היו"ר הראשון במפלגת העבודה שמבקש לשנות את חוקתה כדי לשלוט בה, אבל הוא ללא ספק המרחיק לכת ביותר. ללא הידברות פנים מפלגתית במפלגה שחיה ונושמת הליכים דמוקרטיים, שתיקת הח"כים תהפוך במהרה לקרבות גלויים.
"כשאני יוצא לעקיפה, אני לא חוזר" הוא אחד הביטויים החביבים על יו"ר מפלגת העבודה החדש אבי גבאי, המבקש לתאר בפורומים מפלגתיים עד כמה הוא נחוש וממוקד מטרה בדרכו לכבוש את היעד.
ביום ראשון [20 באוגוסט], לאחר חרושת שמועות ששטפה בימים האחרונים את המפלגה, קיבל הביטוי הזה תוקף מעשי כאשר גבאי חשף שינויי חוקה אגרסיביים שהוא מבקש להעביר במוסדות המפלגה בתחילת חודש ספטמבר. על פי הסערה שעורר הפרסום בשטח המפלגתי, לגבאי צפויה מלחמה לא פשוטה.
אף שאיש מבין חברי הכנסת לא הגיב בינתיים באופן רשמי למהלכים הרדיקלים של גבאי, שיש להם השפעה אישית על כל אחד מהם – בקרוב מאוד ייפרץ הסכר והשתיקה תהפוך לקרבות גלויים. שלא לייחוס חברי כנסת נשמעים מוטרדים מהיו"ר החדש, שרק לפני פחות משנה התפקד למפלגה וכעת נוהג בה ובהם באדנות ושחצנות, מבקש לבטל את כל מה שהיה לפניו, או במילים פשוטות "לא סופר אותם".
בינתיים גבאי, שנבחר לתפקידו לפני שישה שבועות בלבד, נהנה מכך שאיש מהח"כים אינו רוצה להיות הראשון שייצא נגד יו"ר חדש, אשר הצליח להחזיר למפלגה את הרלוונטיות ומצבו בסקרים טוב.
