דילוג לתוכן העיקרי

האם לארה״ב יש תשובה לאיום הטורקי על הכורדים בסוריה?

גם טורקיה מחפשת השפעה באדלב שבשליטת הסלפים; בחמאס מתקרבים בהדרגה לאיראן ולחיזבאללה.
A Turkish army tank drives towards to the border in Karkamis on the Turkish-Syrian border in the southeastern Gaziantep province, Turkey, August 25, 2016. REUTERS/Umit Bektas - RTX2MYWT

הפעילות הצבאית של הטורקים נגד כוחות הכורדים הסורים, בני בריתה של ארה״ב, מאיימת לסכל את התוכניות למיגור המדינה האיסלאמית (דאעש) בא-רקה שבסוריה, ואת המשך הדרך.

״הטורקים אמנם מצביעים על כך שאדלב היא היעד הבא״, מדווח פהים טשטקין, ״אבל הפעילות בשטח מעידה על שתי מטרות. ראשית, טורקיה רוצה לראות את החיילים שלה באזורי ה׳ביטחון׳ הנקיים מחיכוכים, כפי שנקבעו בשיחות השלום באסטנה שבקזחסטאן. ושנית, ואפילו חשוב מזה מבחינתה של טורקיה, הוא לנצל את היתרון שמקנה לה התחרות בין הקואליציות היריבות שפועלות ממערב לנהר הפרת. כשמצד אחד עומדים ארה״ב והכורדים, ומנגד רוסיה, איראן והצבא הסורי, מקווים הטורקים לחסום את הפרוזדור שכבשו יחידות ההגנה העממיות (YPG) של הכורדים. באנקרה רואים ברצועת האדמה הזו איום על הביטחון הלאומי של טורקיה״.

״על פי המידע שהדליפו לתקשורת מקורות רשמיים באנקרה״, מוסיף טשטקין, ״כוחות הצבא הטורקי (TSK) יחצו את הגבול לתוך סוריה משלושה כיוונים, ויכבשו אזור ששטחו 35 על 85 קילומטרים. הפרוזדור הזה יתחיל בדארת עזה, ויימתח אל אובין ואל חירבת אל-ג'וז. שטח אדמה נוסף, שנמתח 35 קילומטרים מגבול הטאי עם טורקיה עד למישור אל-גאב, יועבר גם הוא לשליטת הצבא הטורקי. בתצורה הביטחונית הזו באזור אדלב ייקח חלק גם בן בריתה של טורקיה, צבא סוריה החופשית (FSA). עד כה, קיבלו התראה כאלפיים מלוחמי צבא סוריה החופשית.

טשטקין ממשיך: ״הכורדים עומדים על כך שהצבא הטורקי משתף פעולה עם טורקיה במבצע הזה, לבקשתה של רוסיה. אבל אין כל ראיה ממשית לכך שהרוסים או שהצבא הסורי מבקשים לדכא את הכורדים. להפך, בדמשק קיימת תחושה שרוסיה וסוריה מעדיפות לשמר את הכורדים כבני בריתן״.

נדמה שלפחות פומבית, למחלקת המדינה אין תשובה האם הצעדים של טורקיה עלולים לסבך את האסטרטגיה הכוללת שלה בסוריה. בתשובה לכתב ששאל אותה ב-29 ביוני האם ארה״ב מודאגת מהאיומים של טורקיה ומהמתקפות על הכוחות הדמוקרטיים של סוריה (SDF), המורכבים ברובם מלוחמי YPG, השיבה דוברת מחלקת המדינה הת'ר נאוארט: ״הסיבה שארה״ב מעורבת בסוריה היא כדי להביס [את דאעש]. בגלל זה אכפת לנו, ובגלל זה אנחנו שם. אנחנו מתמקדים כרגע בשחרורה של א-רקה. הכוחות שלנו לא פועלים באזור שציינתם. אני לא רוצה להתערב בשיקולים [של מחלקת המדינה]. זה עניינם. אבל אנחנו מתמקדים כרגע באזור אחר בסוריה״.

באותו יום, בעקבות לחץ שהפעיל עליו כתב כששאל האם ארה״ב תגן על הכוחות הדמוקרטיים של סוריה מפני הטורקים, ענה קולונל ריאן דילון, דובר כוח משימה המשותף והמשולב - מבצע נחישות טבועה: ״אנחנו לא נגיע למצב הזה. אני לא רוצה לשער השערות. נמשיך לתמוך בשותפים שלנו ב-SDF במלחמה נגד [דאעש] בא-רקה, ולאחר מכן אולי גם במקומות נוספים״.

וזה מביא אותנו לאדלב. טשטקין כותב: ״לדבר מקור רשמי באנקרה, מתגלגל היום מבצע שיוסיף את אדלב לשטח שבשליטת טורקיה. כרגע, אדלב מחולקת בין אחראר א-שאם לחייאת תחריר א-שאם. אף ששני ארגוני הסלפים פועלים להפלת נשיא סוריה בשאר אל-אסד, למעשה הם יריבים. דובר לשכת נשיא טורקיה, איברהים קאלין, דיבר על תוכנית שקוראת לפריסה של כוחות רוסיים וטורקיים באדלב, של כוחות רוסיים ואיראניים באזור דמשק, וכן של כוחות אמריקאיים וירדניים בדרעא שבדרום״.

ובמלים אחרות, אדלב היא פצצה מתקתקת עבור אלו שקיוו כי מיגורו של דאעש בא-רקה עשוי לסמן את תחילת הסוף במלחמה נגד הטרור בסוריה. כפי שכתבנו בטור הזה במארס: ״שעה שבארה״ב עסוקים בתכנון פעולה למיגור המדינה האיסלאמית (דאעש) בא-רקה, נדמה שדווקא אדלב עשויה להיות קו שבר לא פחות משמעותי, ואולי אפילו נפיץ עוד יותר, בעקבות היטשטשות הקווים בקרב ארגוני סלפים אנטי-מערביים כמו אחראר א-שאם, שזוכים למימון טורקי, וגם חייאת תחריר א-שאם״. הארגון השני מורכב מלוחמי אל-קאעידה בעבר ובהווה, לצד כוחות מסונפים. קשריו של אחראר א-שאם עם אל-קאעידה ידעו אמנם עליות ומורדות, אך גם אם שני הארגונים מסוכסכים כעת, בעינינו זו עדיין אותה גברת בשינוי אדרת (ולא אלטרנטיבה).

האם כוללות התוכניות של טורקיה באדלב גם ניקוי אורוות וסילוקם של כל הארגונים הללו? אם לא, נוכל לצפות לכך שאדלב תישאר נמל מבטחים עבור קבוצות סלפיות וארגוני טרור שמבקשים להמשיך ולהילחם במשטר הסורי, שעה שאזרחי אדלב ממשיכים לסבול ולהירמס תחת שלטונן האכזרי והשרירותי של הכנופיות החמושות הללו.

ובאותו ההקשר, מטין גורג'ן מדווח שבטורקיה מתכננים לנקוט יד קשה נגד ״לוחמים זרים״ שהצטרפו לכוחות YPG, בהם גם אמריקאים. כך כותב גורג'ן: ״הטענות הן רבות, אבל לעת עתה, אין לתקשורת שום הוכחות שהלוחמים הזרים בשירות YPG נלחמים בכוחות הביטחון של טורקיה, אם בשטחה ואם בסוריה. אבל גם נפילתו בשבי של לוחם YPG אחד בטורקיה, או של לוחם נגד הכוחות הטורקים בסוריה, עלולה לדרדר במהירות את היחסים הדיפלומטיים והמשפטיים של טורקיה עם בנות בריתה במערב, עד לרמה מסוכנת ממש - במיוחד אם יתברר שאותו לוחם זר הוא אזרח של מדינה החברה בנאט״ו״.

בחמאס מתקרבים לאיראן

עדנאן אבו עמאר כותב שהחרם על קטאר בניצוחן של סעודיה ושל איחוד האמירויות הערביות ממשיך לדחוף את חמאס לזרועותיה של איראן, כפי שדיווחנו גם באל-מוניטור.

ב-14 ביוני, נפגש מוסא אבו מרזוק, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, עם המזכיר הכללי של חיזבאללה, חסן נסראללה. ״אין זה סוד כי למרות חילוקי הדעות בעניין המשבר בסוריה, בחמאס זקוקים לחיזבאללה לצורכי מימון, הכשרה, הבטחת קווי אספקה של כלי-נשק ומגורים לכוחות של חמאס בלבנון״, כותב אבו עמאר. ״חיזבאללה, מבחינתו, זקוק לתנועה פלסטינית כמו חמאס, כדי לשקם את הפופולריות שלו בדעת הקהל הערבית, שאבדה בעקבות מעורבות הארגון במלחמות בסוריה, בעיראק ובתימן, נגד המוסלמים הסונים. חמאס, כתנועה מוסלמית סונית שמנסה להתקרב לארגון שיעי, עשוי להפריך את הדימוי העדתי של חיזבאללה. ההתקרבות המחודשת הזו בין חמאס לחיזבאללה יכולה לתרום לחידושן של תוכניות הכשרה וחימוש, בתמיכתה של איראן״.

אבו עמאר מסכם: ״בחמאס מבינים שטווח התמרון הפוליטי הצטמצם מאוד בשל הקיטוב בין שני הצירים היריבים: קטאר ובנות בריתה, נגד סעודיה ושותפותיה. ואולם, בהיעדר אפשרויות אחרות, נדמה שבתנועה חשים שאין ברירה אלא לפנות לאיראן ולבנות בריתה באזור, כלומר לחיזבאללה, כדי לשרוד. גם אם יוביל הדבר לגל חדש של ביקורת, בחמאס ימשיכו להתקרב לחיזבאללה״.

More from Week in Review

Recommended Articles