הקו האדום החדש של נתניהו בחזית הצפונית

יותר מחצי שנה לאחר כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, צפה אל מעל פני השטח המחלוקת הפומבית הראשונה עם ממשלת בנימין נתניהו, כלומר עם נתניהו עצמו. "ישראל מתנגדת להסכם הפסקת האש בדרום סוריה", אמר נתניהו לכתבים ביום ראשון [16 ביולי], לאחר פגישה שקיים בצרפת עם הנשיא עמנואל מקרון, "כי הוא מנציח את הנוכחות האיראנית במדינה".

גורמים הבקיאים במתרחש מאחורי הקלעים מבהירים בשיחה עם אל-מוניטור: "זו אינה סתם מחלוקת. זוהי התנגשות אמיתית בין ישראל לרוסיה וארה"ב, והיא מגלמת בתוכה גם אכזבה ישראלית בולטת מהקלות בה נתנו האמריקאים לפוטין לתמרן אותם, בדרך למכירה כללית של האינטרסים הביטחוניים הישראלים ברמת הגולן ובלבנון מול הציר השיעי".

נתניהו בחר להציף את המחלוקת הזו, כשהוא לוקח בחשבון תגובה אפשרית של טראמפ. בניגוד לנשיאים קודמים, את טראמפ אי אפשר לנתח, לצפות או להעריך מראש. עד השלמת המאמר הזה ביום רביעי [19 ביולי], טרם נרשמה תגובה נשיאותית מוושינגטון. מאחורי הקלעים, לעומת זאת, הפעילו האמריקאים לא מעט אנרגיה כדי לשכנע את הישראלים שדאגותיהם מופרזות. הישראלים לא השתכנעו.

בחודשים האחרונים השתתפה ישראל במגעים השונים בין הצדדים השונים בדרך להסדרת הפסקת האש בסוריה. ישראל קיבלה דריסת רגל בכל הקשור לאחד מארבעת האזורים עליהם דנו המעצמות, בדרומה של המדינה, בו נמצא גם הגבול המשותף בין סוריה לישראל. גורמים ישראלים השתתפו במגעים בהם היו אמריקאים, ירדנים ורוסים, וניהלו גם מגעים נפרדים עם כל אחד מהצדדים הללו.

במהלך המגעים, הבהירו הישראלים פעמים רבות כי אזורי החיץ שיוכרזו לאורך הגבולות השונים יהיו חייבים להיות נקיים מחיזבאללה או נוכחות איראנית. דרישה ישראלית נוספת הייתה למנוע הקמת בסיסים צבאיים של איראן בתחומי סוריה, למנוע הקמת או חכירת נמל ימי איראני בחופי סוריה, ולמנוע שיקום תעשיית הנשק הסורית.

במאמץ נפרד, מבהירה ישראל כי לא תשלים עם הקמת מפעלים לייצור טילים מדויקים עבור חיזבאללה בשטח לבנון. "הדיוק", אומר גורם ישראלי צבאי בכיר ביותר לאל-מוניטור, "הוא האיום הגדול ביותר של חיזבאללה כרגע מולנו. לא נשב בחיבוק ידיים אם הארגון יתקרב להשגת יכולת עצמאית לייצור טילים מדויקים".

גיבוש ההסכם בין רוסיה לארה"ב מעיר אצל נתניהו צלקת ישנה: ההסכם הקודם אותו גיבש הממשל האמריקאי, בימיו של ברק אובמה, היה הסכם הגרעין עם איראן, בו נלחם נתניהו עד הרגע האחרון, וגם אחריו.

כעת, עם "הנשיא האוהד ביותר לישראל אי פעם", הוא מוצא את עצמו מול אותה הסיטואציה. ההבדל היחיד נעוץ בעובדה שקולה של ישראל נשמע במגעים שלפני ההסכמה, בניגוד למה שקרה בהסכם הגרעין בו ישראל נשארה "מחוץ לחדר" ונאלצה להתבסס על מודיעין. "האמריקאים ויתרו לרוסים לחלוטין", אמר לאל-מוניטור גורם ביטחוני ישראלי בכיר, "השם איראן או חיזבאללה כלל לא מוזכר בהסכם והדאגות הישראליות לא באות לידי ביטוי כלשהו. זו התעלמות מוחלטת מהצרכים הביטחוניים שלנו".

השאלה היא, מה ישראל תעשה. "בפעם הראשונה אי פעם", אמר לאל-מוניטור גורם ישראלי צבאי בכיר ביותר, "יש על גבולנו לחימה מעצמתית. לרוסים יש בסוריה בין 3,000 ל-4,000 חיילים, כולל יכולות מיוחדות, מטוסי קרב, מפציצים, סוללות נ"מ ומערכות מכ"מ. לאמריקאים יש כוחות מיוחדים. הם חילקו את סוריה ביניהם: האמריקאים מצפון לפרת, הרוסים מדרום לפרת. במצב הדברים, חופש הפעולה שלנו מצטמצם באופן טבעי, גם מבלי שנודה בכך", אמר.

בינתיים, מעלים בישראל את גובה ההימור ומחדדים את ההתבטאויות ובהן איומים מרומזים כלפי איראן: "ישראל צריכה למנוע זאת בכל מחיר", אמר ביום שלישי האלוף במילואים יעקב עמידרור, הנחשב מקורב לנתניהו, "אם זה לא יילקח בחשבון על ידי כל מי שעומד מאחורי ההסדרה כמו האמריקאים, הרוסים ואחרים, צה"ל עשוי להתערב ולהשמיד כל ניסיון לבניית תשתית (צבאית איראנית) בסוריה. לא נאפשר לאיראן וחיזבאללה לנצל את ניצחונם במלחמה הארוכה בסוריה כדי להתמקד בישראל ".

סביר להניח שדברי עמידרור, שנאמרו לעיתונאים זרים, נוסחו בלשכת ראש הממשלה בירושלים. זוהי הסלמה של ההתבטאויות הישראליות, שהולכות ומתחדדות מאז תחילת המשבר, ומגולם בה איום משמעותי: אם ייבנו התשתיות האיראניות בסוריה (או בלבנון), צה"ל ייאלץ לתקוף ולהשמיד אותן. האמירות הללו נאמרות בישראל אך נרשמות גם במוסקבה, וושינגטון, טהרן ובירות נוספות בעולם. בנימין נתניהו מעלה את הרף ומנסח קו אדום ישראלי נוסף בחזית הצפונית.

השאלה היא, עד כמה יילקחו איומיו ברצינות על ידי המעצמות, כמו גם על ידי אויביה של ישראל. בפעם הקודמת שנתניהו איים ושרטט קווים אדומים, זה התברר כאיומי סרק. בשנים האחרונות נתניהו הצהיר פעם אחרי פעם שאם הקהיליה הבינלאומית לא תדע לבלום את מרוץ הגרעין האיראני, ישראל תפעל לבדה. הסכם הגרעין, לתפיסתו של נתניהו, אינו בולם את האיראנים אלא הופך את איראן בתום עשר שנים לכינונו ל"מדינת סף" גרעינית. הוא ידע את כל זה, והעדיף שלא לפעול, כשהוא מניח להזדמנות המבצעית לחלוף ולאיראן להיכנס ל"מרחב החסינות".

על פי הדלפות "טריות", שהגיעו כנראה מהמודיעין הישראלי, את המפעל לטילים מדויקים מתכננת איראן לבנות בעומק של עשרות מטרים מתחת לאדמה בלבנון. גם זה סוג של "מרחב חסינות".

האם נתניהו ושר הביטחון שלו, אביגדור ליברמן, יאפשרו לזה לקרות? מכיוון שהנושא עדיין בחיתוליו, מוקדם לשער השערות. ספק אם נתניהו, שהר החקירות נגדו הולך ומתגבה, יהיה עדיין ראש ממשלה בישראל כשנושא התקיפה יהיה רלוונטי. בינתיים, הוא רואה חשיבות רבה בהצהרת הכוונות של השבוע. במוסקבה מיהרו להרגיע וציינו כי ההסכם בסוריה "עונה לצרכי הביטחון של ישראל". מוושינגטון נשמעת, בעיקר, שתיקה רועמת.