השפל של חמאס – הזדמנות לישראל

בעוד צה"ל מתאמן ללא הרף לאפשרות של עימות צבאי מול חיזבאללה בחזית הצפונית, המתח גובר דווקא בחזית הדרומית, מול רצועת עזה. בנוסף למשבר ההומניטרי הקשה, הפסקת התמיכה הקטארית ופרשת צמצום החשמל, צפויה הנהגת חמאס בעזה לאתגר מעניין בשבועות הקרובים [יולי 2017], כשצה"ל יתחיל בשלב הביצוע של העבודות להקמת המכשול התת-קרקעי סביב הרצועה.

יחיא סינוואר ומוחמד דף יתבוננו במהלך הקיץ במאות כלים הנדסיים כבדים של צה"ל כשהם פותחים בעבודות חפירה תת-קרקעיות סביב הגדר המפרידה בין עזה לישראל. בסיומן של העבודות הללו אפשר יהיה להכריז באופן פומבי כי חמאס איבד את הנכס האסטרטגי העיקרי שלו מול ישראל: התווך התת-קרקעי, שהוא גם התווך היחיד בו מסוגל הארגון לתת לצה"ל פייט ממשי, כפי שהוכח במבצע "צוק איתן" [2014].

הקבינט הישראלי מתחבט מול שתי הערכות מצב סותרות: על פי הראשונה, המצב ההומניטרי בעזה הגיע לשפל של כל הזמנים. כמעט ואין חשמל, המים מזדהמים והולכים, בקיץ הנוכחי יהיה אפילו קשה ללכת לים לאור הזיהום הגובר שנגרם עקב הזרמת ביוב מואצת. האבטלה ממשיכה להיות אסטרונומית (למעלה מ-40%), קטאר מתרחקת, מצרים מפנה כתף קרה. זה מזכיר את הנסיבות שהובילו לפיצוץ בקיץ 2014, רק שהפעם זה מתרחש בעצימות גבוהה בהרבה, כאילו מישהו לחץ על כפתור "טורבו" והאיץ את ההתדרדרות בפאסט-פורוורד קדימה.

על פי אותה הערכה, ניסה חמאס להרגיע לפחות את החזית מול המצרים: לפני מספר ימים יצא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה, לפגישות במצרים דרך מעבר רפיח. על פי מידע שהגיע לישראל, סינוואר פגש גם את מוחמד דחלאן, שנוא נפשו של אבו מאזן ומי ששלט ברצועה עד הפיכת חמאס ב-2007. אבל סינוואר חזר לרצועה בידיים ריקות. המצרים ממשיכים להקשיח עמדות ודורשים מחמאס הסגרת מספר רב של מבוקשים בטרור תמורת הקלות וסיוע. חמאס לא צפוי להיכנע בתחום הזה.