דילוג לתוכן העיקרי

ארדואן בוחן את טראמפ עם מתקפה על הכורדים בסוריה

יחסי ארה״ב וטורקיה מידרדרים עוד יותר בעקבות מתקפה מהאוויר; רוסיה מרחיבה את הנוכחות הצבאית שלה בסוריה.
A helicopter carrying U.S. military officials arrive at the headquarters of the Kurdish fighters from the People's Protection Units (YPG) that was hit by Turkish airstrikes in Mount Karachok near Malikiya, Syria April 25, 2017. REUTERS/Rodi Said - RTS13T7T

האם ארה״ב תשקול מחדש את התוכניות שלה בא-רקה?

במאי 2016 שאלנו עוד כמה זמן ימשיכו ארה״ב וטורקיה ״לשמור על פאסון״ של בנות ברית ושותפות בסוריה, בהתחשב בחילוקי הדעות סביב תמיכתה של ארה״ב ביחידות ההגנה העממיות (YPG) של הכורדים בסוריה. 

בעקבות התקיפה האווירית של הטורקים ב-25 באפריל נגד כוחות YGP בצפון סוריה, וכן נגד מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK) בחבל סינג'אר בעיראק, נראה שהפאסון מפנה את מקומו למציאות בשטח.

דובר הפנטגון אמר שבמרכז הפיקוד האווירי התקבלה התראה של שעה בלבד על התקיפה הצפויה, ״ובוודאי שלא היה תיאום כלשהו, כמצופה משותפה ומבת ברית במלחמה [נגד המדינה האיסלאמית]״. בתקיפה הטורקית נהרגו עשרים לוחמי YPG בסוריה, ובטעות גם חמישה או שישה לוחמי פשמרגה מעיראק, בכורדיסטאן העיראקית. לוחמי פשמרגה העיראקים מזוהים עם הממשל המחוזי של כורדיסטאן העיראקית, שמקיימת קשרים הדוקים עם אנקרה.

מטין גורג'ן כותב: ״כוונתה הלא-מוצהרת של אנקרה היא ליצור עובדות בשטח ולבחון את כוונותיה ואת רצינותה של ארה״ב בשיתוף פעולה עם הכוחות הכורדים החמושים שמזוהים עם PKK בצפון סוריה ובעיראק. באנקרה ביקשו לבחון את הלך הרוחות בארה״ב לקראת הפגישה המתוכננת והמיוחלת בין הנשיאים דונלד טראמפ ורג'פ טאיפ ארדואן ב-16 במאי. באנקרה יחליטו מה הם רוצים להשיג בפגישה בהתאם לתגובתה של ארה״ב לתקיפה האווירית של טורקיה״.

אמברין זמאן טוענת שארדואן כנראה נמלא תעוזה בעקבות שיחת הטלפון שלו עם טראמפ ב-17 באפריל. ״אומרים שבכירים רבים בממשל, כולל מזכיר המדינה רקס טילרסון שנכח בחדר בזמן השיחה, התנגדו להעניק למנהיג הטורקי יד חופשית ופתיחת דף חדש, במיוחד לאחר שפקחים בינלאומיים קבעו שהבחירות היו נגועות באי-סדרים רבים״, כותבת זמאן. ״קיים קונצנזוס בקרב הבכירים, שאפשר היה לנצל את רצונו העז של ארדואן לקבל גושפנקה מארה״ב כדי לדרוש בתמורה שיתוף פעולה הדוק יותר, בעיקר בסוריה. אבל ההזדמנות הוחמצה, וטראמפ אמור לקבל את פניו של ארדואן בוושינגטון ב-16 במאי. אחרי המתקפה של היום [25 באפריל], הלך הרוח קודר עוד יותר, ועל הבית הלבן מופעל לחץ כביר מצד הממשל והכורדים בסוריה לגנות בפומבי את מעשיו של ארדואן״.

הכורדים בסוריה מציעים ליצור סגר אווירי, אף שזה בוודאי יסבך גם את פעילותה הצבאית של ארה״ב בסוריה, ויעמיק את השבר ביחסיה עם טורקיה. זמאן ממשיכה וכותבת: ״במפגן של סולידריות, בדקו הכוחות האמריקאים המוצבים בצפון סוריה את תוצאות המתקפה בקרצ'וק. אבל זה לא יספיק כדי להפיס את דעתם של הכורדים, המוטרדים מהמשך התקיפות של הטורקים... בארה״ב ניסו לבצע להטוטנות מסוכנת משהו, ולרצות מצד אחד את טורקיה, כבת ברית חיונית של נאט״ו וכביתו של בסיס חיל האוויר באינצ'רליק, החיוני להמשך פעילותה של ארה״ב באזור, ובה בעת גם לטפח שותפות צבאית עם הכורדים הסורים. בוושינגטון מצדיקים את עמדתם בטענה ש-PKK מופיעה אמנם ברשימת ארגוני הטרור שלהם, אבל לא ה-YPG. ועל כן, יכולים בארה״ב להמשיך במדיניות ההכשרה והחימוש של לוחמי YPG, ותוך כדי כך גם לספק לטורקיה בזמן אמת מודיעין לגבי PKK. הטורקים, לעומת זאת, טוענים שנמאס להם מהצביעות הזו, כפי שהיא מצטיירת בעיניהם, ועל כן הם מאיימים לקחת את העניינים לידיים״.

בארה״ב מהלכים כעת - לקראת המערכה הצבאית המיוחלת לשחרור א-רקה מכוחות דאעש - על חבל דק. וזאת לאור העובדה שטורקיה, חברת ברית נאט״ו, מאיימת כמעט על האמריקאים שלא ימשיכו להישען על הכוחות הדמוקרטיים של סוריה (SDF), אשר לוחמיהם היעילים ביותר הם חברי YPG.

בשותפות שלו עם YPG, הפנטגון בלי כוונה בוחר צד במאבק הנצחי בין טורקיה לבין PKK, מפלגה שנתפסת גם בוושינגטון וגם באנקרה כארגון טרור לכל דבר. ברברה סלבין מדווחת כי למרות ההתנגדות של הטורקים ל-YPG, הגנרל טרי וולף, סגן שליחו המיוחד של הנשיא לענייני הקואליציה הגלובלית למלחמה בדאעש ״הבהיר שאין שום כוח אחר שהולם את צרכיה של ארה״ב ואת האינטרס שלה לכבוש מחדש את א-רקה ולשים קץ לשימוש בעיר כבסיס לתכנון מתקפות טרור נגד אירופה וארה״ב״.

לעומת זאת, את באי כוחה של טורקיה באזור זיהה כזכור פהים טשטקין בתור ״המוני חמושים [ש]פותחים באש באופן אקראי... חבורה בלתי-מרוסנת, בלתי-מיומנת ובלתי-מנוסה״, שכוללת בין השאר גם את הארגון הסלפי אחראר א-שאם, בן בריתו לעת מצוא של ארגון ג'בהת פתח א-שאם, לשעבר ג'בהת אל-נוסרה, המסונף לאל-קאעידה בסוריה.

התרחיש הכי פחות גרוע תלוי אולי בסופו של דבר בקשרים הטובים של מוסקבה עם דמשק. כפי שכתבה זמאן רק בחודש שעבר, ״גם אם בארה״ב לעולם לא ירצו לשתף פעולה במישרין עם המשטר, אין ספק שכל עזרה בכיבוש א-רקה תתקבל בעין יפה. וכפי שהוכיחו ההתפתחויות האחרונות במנג'יב, כשרוסיה מושכת בחוטים, כוחות ה-SDF והמשטר מסוגלים לפעול בשיתוף פעולה בעת הצורך. ואולי זו לא תהיה תוצאה גרועה כל כך גם עבור טורקיה, שכן החלופה - כלומר, טביעת רגל עמוקה יותר של ארה״ב בברית שלה עם הכורדים - נתפסת באנקרה כאיום הגדול מכולם״.

רוסיה מרחיבה את הנוכחות הצבאית שלה בסוריה

אנטון מרדסוב מסביר: ״הנוכחות הצבאית של רוסיה בסוריה נרחבת הרבה יותר מהבסיס האווירי בחמיימים ומבסיס הצי בטרטוס״.

מרדסוב מספק תיאור מפורט של נוכחות צבאית נרחבת, וגדלה. לדבריו, ״מתחת לרדאר נמצאת הפעילות רוסית בבסיס האווירי קוואיריס שליד חאלב, עיר שנכבשה מחדש בידי הצבא הסורי בנובמבר 2015 ונפתחה מחדש לגמרי במארס 2017. עוד בתחילת ינואר 2016, נפוצו שמועות על נוכחות רוסית גוברת בנמל התעופה, ועל פריסתם של כוחות הגנה אווירית. כל הדיווחים הללו אומתו ביולי 2016. כשהשוו בין תמונות לוויין לאורך כמה שנים, גילו הפרשנים הכנות בשטח לסוללות של משגרי S-200 ולפריסה צבאית בחלקו הצפון-מערבי של נמל התעופה״.

״הנוכחות של יחידות ארטילריה רוסיות, של כוחות מבצעים מיוחדים, של משטרה צבאית ושל שכירי חרב מהארגון הצבאי הפרטי וגנר במחוזות אחרים במדינה, אינה רומזת לכך שהם מבוססים דרך קבע באזור״, מסביר מרדסוב. ״מומחי הצבא הרוסיים מתערבים בלחימה למטרות טקטיות, וברוב המקרים הם מגייסים לוחמים ומכשירים מחדש את חיילי הגיס (קורפוס) החמישי של הצבא הסורי. כמו כן, הם מספקים סיוע הומניטרי ומנהלים משא ומתן עם כוחות האופוזיציה. לאל-מוניטור נאמר כי מאז פרוץ הסכסוך בין הכוחות הסורים התומכים במשטר לבין הכורדים באוגוסט 2016, משמש הצבא הרוסי גם ככוח משכין שלום. מאז, עסוקים במוסקבה גם באיסוף מודיעין בקמישלי. חיל הגנת האוויר והחלל של רוסיה והיעילות שלו זכו לסיקור נרחב בתקשורת, אך פעילות המסוקים בבסיסי האוויר קוואיריס, א-שעיראת וטיאס נותרה עמומה. המשימות שמבצעות יחידות המסוקים כוללות הגנה על הבסיס בחמיימים, וכן סיוע לכוחות הרוסיים ולכוחות סוריים תומכי המשטר במלחמתם נגד כוחות המדינה האיסלאמית (דאעש)״.